מריבות עם ההורים: למה השם מציב לנו קשיים ואתגרים?

שלום שיראל.

את מתארת מצב שהמון אנשים - אם לא כולם - חווים די הרבה. לפעמים אנחנו מתעצבנים, מתוסכלים, ואח"כ גם מאוכזבים שהוצאנו את הרגשות שלנו על אנשים סביבנו. זה הגיוני לגמרי ומאוד מובן.

יחד עם זאת, הרגשות האלה יכולים לפעמים גם לסמן לנו מקום שדורש תשומת לב מיוחדת. את כותבת למשל שאת כועסת על ההורים. יכול להיות שהכעס הזה מסמן איזו נקודה שאת רוצה לברר מולם, ולא בטוח שיש לך דרך לעשות את זה כרגע. אולי יש איזה קצר בתקשורת, אולי את מרגישה שהם לא לגמרי מבינים אותך, ויכול להיות שגם הם מרגישים שאת לא ממש מבינה אותם. בסופו של דבר יש ביניכם מרחק של כמה שנים, לכל אחד יש את העולם שלו, ולפעמים באופן בלתי נמנע יש התנגשויות ואי הסכמות.

ובאמת - זה לא תמיד פשוט לדבר עם ההורים. אבל כשמצליחים - זה יכול להועיל מאוד, ולרכך קצת את הקושי שאנחנו חווים. אולי להצליח לתפוס אותם במצב רוח טוב, כשהם לא ממהרים לאנשהו או עסוקים, אולי כשעושים ביחד משהו כיפי, כמו קניות או סתם ערב נחמד בבית. את יכולה לנסח על דף את מה שאת רוצה לומר להם או לשאול אותם, ואז לנסות לחשוב איך זה יכול להיראות ולהישמע מהצד שלהם. אבל לשמור על איזושהי תקשורת עם ההורים, זה חשוב וכדאי מאוד, גם לעכשיו וגם להמשך.

אז עד כאן נגענו קצת ב"מה" כדאי לעשות, וגם ב "איך" כדאי או אפשר לעשות את זה. ואת שואלת על ה"למה": למה זה קורה לנו שיש קשיים. זו באמת שאלה אמונית שמעסיקה המון אנשים בעולם. אחת התשובות היא, שאם נדע מראש בדיוק מה השם מצפה מאיתנו, יהיה לנו קשה לעמוד בציפיות. לפעמים צריך קצת אי ידיעה כדי להצליח במשהו.

קחי למשל שחיינית אולימפית, שניצחה כמה פעמים באליפויות עולם, וזכתה בכמה מדליות זהב. תארי לעצמך שנגיע לאותה שחיינית בגיל 10, או 12, או 15, ונאמר לה: תדעי לך שאת צפויה להיות אלופה אולימפית בשחייה! האם זה משמח, או גם קצת מלחיץ? אולי בגיל 15 היא בכלל לא תכננה שדבר כזה יקרה? אולי היא הייתה עסוקה בדברים אחרים? יכול להיות שאם היא הייתה יודעת מה מצופה ממנה, היא לא הייתה מצליחה להגיע לשם.

ולכן חלק מהאתגר של האדם המאמין הוא כן להשתדל ולעשות את מה שטוב, אבל גם לסמוך על השם, שהוא מכוון אותנו בדרך נכונה. לפעמים רק ממרחק ש/ל זמן אנחנו רואים למה הלכנו בדרך כזאת ולא אחרת, ולפעמים גם שם אין תמיד את כל התשובות. ולכן חשוב שתהיה לנו סביבה תומכת: משפחה, חברים, שאפשר לדבר איתם על ההתמודדויות שלנו, וגם לדבר עם השם, לשתף אותו בקושי, לבקש הקלה והדרכה, ולסמוך עליו שהוא מכוון אותנו בדרך שנכונה בשבילנו בסופו של דבר, וגם שהוא מאפשר לנו לעשות את העבודה שאנחנו יכולים לעשות.

מוזמנת לשתף ולשאול גם בהמשך, וכמובן אם תרצי לפרט בנושא הקשר עם ההורים - נשמח לעזור.

בהצלחה!