מרגיש תקוע בחיים ולא מרגיש את הבורא..

שלום לך.

אין ספק שהחיים משפיעים ומושפעים.

כן זה משפט סתמי שמצד אחד אומר המון ומצד שני לא אומר כלום.

אם ניקח את זה למקום שלך – המצב רוח שלך מושפע מהתעסוקה שלך, שמושפע מהקורונה.

הוא גם משפיע על התחושה של המסוגלות עצמית שלך, אבל גם המצב האמוני שלך.

בשפה הפשוטה, האנושית – אנחנו גם קוראים לזה יחס גורר יחס.

אין פה משהו יותר מידי כמוס שלא מכירים, כולנו מכירים את זה, אבל הרי 'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים' ולא תמיד כשאנחנו נמצאים במצב קל לנו לאפיין את מה שקורה.

אני מתאר את כל זה כי ברגע שאנחנו מבינים מה המעגל, אנחנו יכולים לייצר לעצמנו נקודת התערבות, נקודת שינוי – או איך שאני אוהב לקרוא לזה – נקודת לקיחת אחריות, כי כמו שאמרנו החיים משפיעים ומושפעים.

בלקיחת האחריות אתה בעצם עושה תהליך הפוך ובוחר להשפיע ממך על המציאות ולא רק לתת לה להשפיע עליך.

לכן, כדי להתערב, כדי לעצור את המזג הפחות נעים, חשוב לשים דגש על הדברים שמשמחים ומחזקים אותך. ברגע שאתה תהיה במקום של טוב, במקום של רוממות, ברור לי שגם תרגיש יותר את הבורא נוכח בחיים שלך.

מה שגם יכול לעזור זו השגרה – כשאין עבודה מאוד קל ליפול, במובן השלילי, לזרימה של החיים. תהיה פרואקטיבי ותבנה לעצמך לו"ז. זה גם יחייב אותך להיות פעיל, למצוא דברים שימלאו את המסגרת (ולא רק לחפש עבודה). כמובן זה גם ינטרל את השעמום שמביא לידי חטא.

כחלק מהשגרה, כחלק ממה שגם ישבור את המזג השלילי זה להתנדב, אפשר ורצוי עם אנשים – תחת המגבלות. במצבים כאלה ממש, אבל ממש מרגישים כיד הארוכה של הבורא.

בתוך כל זה, גם חשוב לי לחדד נקודה מסוימת.

אם הייתי צריך לדמות את החיים שלנו, יחד עם הקשר עם הבורא, למשהו בשבילך הייתי מדמה את זה לשני אנשים. האחד, צריך לעבור במסלול מכשולים אך עם עיניים עצומות, ואילו השני הוא זה שמדריך ומכווין אותו.

כדי שהראשון יצלח את המסלול הוא צריך לתת אמון בשני ולדעת שכל מה שהוא מדריך אותו הוא לטובתו. הוא גם צריך להיות קשוב, לא רק למתי הוא מכווין אלא איך ולאן. לפעמים, הראשון לא מצליח להבין נכון את ההכוונה של השני. חוטף פה מכה ושם מכה, לפעמים הוא גם צריך לחטוף מכה ממכשול אך זו הדרך הכי טובה לעבור את המסלול כי אין ברירה אחרת ועוד.

החכמה היא לראות את היד המכווינה של הבורא במציאות, וכשלא מצליחים לראות אז להאמין שהיא שם. לשמוע את הקול שמדבר אלינו ומכווין אותנו ועוזר לנו לגלות את עצמנו ולהיטיב עם הברואים.

האם זה קל?

ממש לא, אבל זה חלק ממבחן האמונה, ודווקא שם, כשמצליחים לראות את יד הבורא, ודאי תוך כדי, אבל גם אחרי, או אז מרגישים פעימות אמונה חזקות במיוחד.

הרבה הצלחה,

נתנאל

(14)