כבר לא מקובל - איך למצוא חבר אמת?

שלום צדיק.

העלית שאלה חשובה ומשמעותית. נושא החברות חשוב מאין כמוהו. החברים שלנו הם סביבה שנותנת לנו בטחון, משמעות ויכולת להוציא מעצמנו כוחות. כאב לי לשמוע על כך שהיית לבד ביום הולדתך, זו בהחלט סיטואציה לא נעימה. אבל לכל מטבע שני צדדים. ראה איך אירוע כזה עורר אותך למחשבה! לשינוי! בעיניי זה המדהים, שאתה בוחר לא לשקוע, אלא לחתור ולחשוב על פתרון ולהיענות לאתגרים בחיים –וזה מלמד עליך לא מעט כאדם. אשריך!

נתחיל בנשימה לרווחה, שכן את "היכולת ליצור חברות" - יש לך. וזה כמובן אינו דבר שמובן מאליו. תיארת כי בתקופת היסודי חשת שאתה מקובל והמקום שלך בטוח וכעת בארבעת השנים האחרונות משהו התערער. גם התערערות היא דבר טוב אם אנו לוקחים אותה למחשבה, וכאמור אתה בוחר לעשות זאת וזה מדהים.

הייתי רוצה שננסה לגעת במספר נקודות הנוגעות לחברות ולאחר מכן להציע אולי כמה אופציות לפתרון.

האם חייבים תמיד להיות ב100%?

ישנו סרגל ארוך של חברויות. יש חברות שהיא ל"אינטרס", ויש חברות שהיא לטובת בטחון ויש "חבר המעלה" (שהוא יודע את כל מכמני נפשו של חברו). אנו כחברה סימנו יעד ברור, קשה ונוקשה - "להיות מקובל", דהיינו שנהיה מוקפים חברים רבים, שנהיה נאהבים. אנו כמהים לכך, חותרים לכך ומוכנים לעיתים, אפילו לוותר על לא מעט ערכים בשביל להשיג את היעד הזה. אמת כי ישנם אנשים שמטבעם יכולים לגעת בנפשות רבות - והם מקובלים על הסביבה בצורה טבעית. אך הם ממש לא הרוב. לעיתים בחוויה שלנו, אם אנו לא בשיא - אנו לא בכלל. אך האם יש מקום של אמצע? שיש לי קבוצה שנןח לי איתה, שאנחנו באותו סגנון באופן כללי. האם יש אנשים שאולי לא "אגלה להם הכל" אבל "אגלה להם משהו"? נכון, יתכן ולא כולם יהיו בשבילי תמיד שם - אך חלק מהזמן כן יהיו? יהיה לי על מה לדבר איתם? להתייעץ\לייעץ? נכון, זו לא חברות של 100% אך מי החליט שחייבים תמיד את ה100%?

חשוב לי להבהיר, כי כמובן חברות ברמתה הגבוהה היא דבר מדהים, וקסום, ומלמד ובונה! אך היא נקרית לדרכו של אדם ממקומות שונים, זה יכול להיות דרך הצבא, דרך התנדבות, דרך תנועת נוער ממקומות מגוונים, כמובן ניתן ליזום הרחבת מעגלים(שיהוו פוטנציאל לחברות) ואשמח שנבהיר זאת בסעיף הבא.

יצירת מרחבי חברות נוספים

תיארת כי ישנו פער מסוים בינך לבין החברה הסובבת, הדבר קורה לא אחת (ונרחיב בהמשך). ולכן לא חייבים שחברינו יהיו אך ורק מהלימודים. ניתן להרחיב מעגלים חברתיים למקומות נוספים, זה יכול להיות חבר טוב ממקום בו אני ממלצר, זה יכול להיות המדריך שאני עובד איתו בתנועת הנוער וזה יוכלו להיות החבר'ה של החוג שאני משתתף בו. אנו מוקפים באופציות חברתיות שלעיתים אנו לא מבחינים בהן.

פערים בחברה – קושי או אתגר?

לא פעם אנו נקלים בפער שבינינו לבין האוכלוסייה שאנו באים איתה במגע. כך, חייל דתי פתאום פוגש חילוניים רבים, מחנך עדין נפש יכול לפגוש בתלמידים תוססים, וכו'. השאלה מה המפגש הזה מייצר בנו – נפילה או גדילה? האמת היא שישנם דברים שבשליטתנו וישנם שלא, אך לנסות אנו יכולים. האם אנו לא נוכל לנסות להיות חברים של השונים מאיתנו? ללמוד מהם? להסתכל על הטוב שבהם? כמובן, הם בהחלט לא חייבים להיות החברים הכי טובים שלנו, אבל כפי שאמרנו לעיל, חברים ברמה מסוימת – זה גם טוב! זו עבודה משמעותית על עצמנו – להוריד את החומות הטבעיות שיש לנו מהשונה מאיתנו. אך דווקא מאמץ זה מרחיב לנו את יכולת ההסתכלות, ובסופו של דבר את היכולת שלנו ליצור ממגוון רחב ושונה של אנשים חברות או כל דבר משותף.

נקודה אחרונה למחשבה

בחיים שלנו יש ממד של רכבת. לעתים אנו בשיא שיאנו ולעתים אנו מעט מאוכזבים. הנקודה החשובה היא לתפוס את הרגע הזה ולהבין בו דברים, אולי דברים שעליי לשנות בי (שאלמלא הייתי מגיע לרגע הזה – לא הייתי חשוב על כך), זה זמן גם למחשבה פנימית, עם עצמי: מה טוב בי, מה אולי לא מצליחים לראות בי? האם אני רואה את כל הטוב שבי? התובנות שאנו יכולים לקבל "בתקופת רגיעה" שבחיים יכולות דווקא להוציא מאיתנו מחשבות חדשות, רעיונות חדשים ולהבין את עצמנו יותר טוב! ולכן לעיתים דווקא נקודות הזמן האלו, מגדילות אותנו, בונות אותנו.

עכשיו לאחר שדנו קצת רעיונית נסכם ונראה איך הדברים גם מתבטאים מבחינה מעשית:

מה אפשר לעשות?

1. שיח כנה - אז נכון, הם לא החברים הכי טובים, אך האם אין נער אחד בסביבה שלנו שהוא מספיק חבר כדי פשוט לשאול אותו דוגרי אם יש משהו שאני צריך להשתפר בו? נקודה שאולי פוגעת בי, ואני פשוט לא מודע אליה? לעיתים שיח ישר וכנה (כמובן עם אדם הראוי לכך), תייצר תנועה הפוכה והבנה שאולי גם הסביבה לא רואה את המרחק שהיא ייצרה למול אדם אחר. וכמובן תזמן לנו אופציה, לשנות אולי נקודה שלא הבחנו בה.

2. לצאת מתפיסת ה100% – לעשות "סוויץ'" בראש למושג החברות, חברים יכולים להיות גם אנשים שאני אצא ואהנה איתם - זו חברות מסוימת! וזו יכולה להיות חברות עמוקה ומרגשת - וגם זו חברות מסוימת! רבדים שונים יש לחברות, וברגע שנפנים את זה – יוקל לנו, כי נתאכזב פחות וכך גם נצליח לשמר וליצור חברויות מרובות, בגוונים שונים.

3. יציאה מעצמנו - לנסות לחשוב עם עצמנו איך אנו יכולים ליצור מפגש ושיח גם עם השונה מאיתנו. חברות כזו יש בה מן האומץ, ובאותה מידה יש בה יכולות קסומות לפתח את אישיותנו – וכן לפתח את הסביבה שלנו.

4. התייעצות - בחיים שלנו מקיפים אותנו אנשים רבים שהם מצד אחד מכירים היטב את כל הנפשות הפועלות ומצד שני יש להם גם היכרות איתנו – זה יכול להיות, ההורים, המחנך, המדריך, היועצת – כל אלו דמויות מצוינות שיכולות להתוות לנו דרך ולסייע לנו גם מבחינה טכנית באתגרים שלנו!

5. הרחבת מעגלי חברות - כמו שנאמר לעיל, ניתן להרחיב את המעגלים, בהתנדבות, בתנועת נוער(הדרכת חוץ?), עבודה – אמנם זה דורש השקעה, אך השקעה שלא פעם משתלמת.

6. תפילה - שאלת בצורה כל כך יפה , אם ישנה "תפילה לחברות". ראה כמה טוהר וטוב יש בך, איך אתה מתחבר ישירות לקב"ה ועד כמה אתה רוצה להתקדם. אמנם אין "תפילה" כזו אבל בהחלט אפשר להוסיף ב"שומע תפילה" שהיית רוצה להצליח בנקודה הזו.

וזהו צדיק, מאחל לך הצלחה גדולה, כפי שנכתב – הדברים דורשים סבלנות ומאמץ, אך בעז"ה זה ישתלם.

כל הטוב,

חנן