איך ייתכן שיש בגמרא הוכחות שמנוגדות זו לזו?

שלום רב.

ראשית, יישר כח על שאלתך המחכימה. היא מעידה, מעבר לרצונך להבין דברי תורה, על החיבור שלך והקביעות שלך בלימוד התורה. מאחל לך שתזכה לסיים מסכת זו ועוד מסכתות רבות.

אתה שואל כיצד ייתכן שיהיו אמוראים שיוכיחו תאריכים שונים ללידת האבות? הרי זה לא ייתכן במציאות? אותו הדבר לגבי תאריכים שונים שהגמרא במסכת ראש השנה מביאה בדפיה הראשונים?

לא אוכל לענות כאן על הסתירות שבכל התאריכים, אך אשתדל להביא תשובה כוללת שתסביר את העניין הזה.

המחלוקת לגבי תאריכים מסויימים – כמו בריאת העולם, המבול, לידת האבות וכדו' – אינם מחלוקת במציאות. אלא כיצד יש להתייחס לאירוע עצמו? האם להתייחס אליו כאירוע בעל מעמד אוניברסאלי או כאירוע בעל מעמד פרטי הקשור רק לעם ישראל לבדו? הביטוי של המעמד האוניברסאלי הוא בתאריך בריאת העולם – תשרי. ואילו המעמד הפרטי של עם ישראל הוא בחודש יציאת המצרים – ניסן. למשל כאשר הגמרא במס' ראש השנה דנה בדף י' ע"ב מתי נברא העולם – האם בתשרי, כדעת ר' אליעזר, או בניסן, כדעת ר' יהושע. כוונת הגמרא שר' אליעזר עוסק בראש השנה האוניברסלי – ראש השנה למלכי אומות העולם, ואילו ר' יהושע עוסק בראש השנה של כנסת ישראל שהיא החשובה יותר.

כך גם לגבי לידת האבות. ר' יהושע, הסובר שבניסן נברא העולם, מייחס גם את הולדת האבות לחודש ניסן. לדעתו, אבות האומה אינם קשורים לבריאה האוניברסלית, אלא קשורים דווקא לכנסת ישראל, ולכן לידתם הייתה בחודש ניסן. לעומת ר' יהושע, ר' אליעזר מייחס לאבות תפקיד כלל עולמי ואוניברסלי. (כידוע, תפקידו של אברהם בעולם איננו מצומצם ומוגבל דווקא לכנסת ישראל, והוא ביקש להכניס תחת כנפי השכינה גם את אלו שאינם מזרעו וממשפחתו).

אז מי מהם צודק? כנראה שאין מחלוקת. כפי שאמרנו כל אחד מתייחס למימד אחר בלידת העולם או האבות. היטיב לבאר זאת התוספות בשם רבנו תם (ראש השנה, דף כז ע"א, ד"ה 'כמאן'): "אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלוהים חיים, ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות, ולא נברא עד ניסן". לפי רבנו תם, תשרי הוא זמן המחשבה וניסן הוא זמן הבריאה. או כפי שכותב זאת האר"י הקדוש – תשרי הוא זמן העיבור, וניסן הוא זמן הלידה. וכה הם דבריו בספרו פרי עץ חיים (שער השופר, ה): "ומה שאנו אומרים בר"ה: היום הרת עולם, ונחלקו רז"ל אם בתשרי נברא העולם אם בניסן, ואיך יחלקו במציאות במחלוקת זה, ואיך יצדק ע"ז אלו ואלו דברי אלוהים חיים? והתירוץ לזה, כי יש עיבור ולידה, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, כי בתשרי היה העיבור וכן אותיות תשרי והם אותיות ראשית, ובניסן הייתה הלידה שצריך ניסים לצאת מן הבטן בעת לידתה".

ויש פירושים נוספים לגבי בריאת העולם שהביא בטוב טעם הרב אליעזר מלמד שליט"א בספרו 'הרחבות לימים נוראים' פרק ג', סעיף ג' (קיים גם באתר פניני הלכה). עיין שם ודעת לנפשך תנעם....

כפי שראית לתאריכים בחז"ל יש מימד עמוק יותר מאשר תיאור המציאות באופן שטחי, ועל כן צריך ללמוד בעזרת פירושים נוספים מה העומק, או מה כוונתם, כאשר הם מציינים תאריך מסויים.

בהצלחה,

אבי