מה עושים עם היצר המיני עד החתונה?

שלום לך.

השאלה שלך טובה מאוד. חשוב לעסוק בנושא הזה ולברר אותו, כי כפי שציינת היצר הוא לא דבר רע, אלא להיפך: בסיסי ומבורך. אז מצוין שפנית, ובעקבות הפנייה שלך גם אחרים יוכלו להבין.

לצורך התשובה נציע הבחנה (הבדלה) בין שני היבטים של היצר (המיני ובכלל): חוויה, ופעולה.

היצר כחוויה רגשית

היצרים והחלקים השונים באישיות מלווים אותנו מגיל מאוד קטן. לא תמיד נהיה מודעים אליהם, אבל הם שם. עוד לפני שחשבנו על זה, והרבה לפני שרצינו לעשות את זה. אם אנחנו למשל יוצאים לטיול שכולל בחלקו גם טיפוס על צוקים, ניקח איתנו מתחילת הדרך בתיק גם חבלים ואבזמים וקסדה. אמנם אנחנו לא נזדקק לכם בהתחלה, אבל כשנגיע אל הצוק - שם נעשה בהם שימוש. לפני היציאה למסלול נקבל גם הדרכה על הציוד ואיך להשתמש בו. וגם ההדרכה הזאת לא תהיה "יעילה" עד שנגיע אל הצוק. ובכל זאת, טוב שיש לנו אותה.

גם בדרך אל הצוק, יכולה ללוות אותנו החוויה של הטיפוס הצפוי. אנחנו יכולים לחשוב עליו, לצפות לו, להתרגש ממנו, ובאופן כללי להיות עם חוויית הטיפוס בתודעה. בשביל לעשות את זה אין צורך בציוד, בהדרכה, או בצוק. מספיק פשוט לחשוב על זה ולהרגיש בחופשיות את מה שאנחנו מרגישים. זה יוצר חוויה.

היצר כפעולה זוגית

כשנגיע לדייטים ולחתונה ("הצוק"), נוכל לחוות את החוויה במישור המעשי יותר. וזה כמובן אתגר בפני עצמו, שמתלווה אליו סיפוק בפני עצמו. וכמו הפסיכולוגיה, גם היהדות ממליצה על חיבור ותיאום בין היצר המיני במישור הגופני והחווייתי, לבין עולם הרגש והקשר האישי, האינטימי. כלומר חיבור גופני שהוא ביטוי של קשר נפשי עמוק. בהתחלה של האדם אל עצמו, ואז של האדם אל בן/בת זוג. אז אם נמשיך את משל הטיול, בהתחלה אנחנו יוצאים אל המסלול עם הציוד בתיק ועם שיר בלב. מתישהו לאורך הדרך (בגיל הנישואים ובשלב שמתאים לנו) אנחנו מתחברים אל מטיילת אחרת, שגם לה יש בתיק ציוד טיפוס ורצון לכבוש צוקים. אנחנו נפגשים, מדברים, בודקים האם אנחנו מתאימים, ואז מטפסים יחד על הצוק, שומרים האחד על השנייה, ונהנים. זה המישור של הפעולה. שים לב שעל פי ה"תכנון" הזה, יש הרבה יותר שנים של נישואין ומימוש מעשי של המשיכה, מאשר שנים "ריקות" ממימוש.

נפילות והבשלה

כתבת יפה: "איך הגיוני שאת היצר הכי חזק אני צריך להדחיק כמה שנים טובות?". אז באופן כללי, אנחנו לא בעד הדחקה! הדחקה היא מנגנון "חירום" נפשי שנכנס לפעולה ברגעים של מצוקה. כשלנפש אין מענה ועזרה במצב של כאב, היא נסגרת, כמו צב שמתחבר בשיריון. לא רוצה לחוות, לא רוצה להרגיש. זה מצב לא טבעי ולא נוח, כי האדם הוא יצור רגשי. זה נכון ובריא לו לחוות ולהרגיש דברים. כשמדחיקים יותר מדי ולאורך זמן, יכול להיווצר לחץ.

היהדות מבקשת מאיתנו לנהוג בצניעות, ולא לשלהב יותר מדי את המרחב המיני הייצרי. היא גם מבקשת לשמור אותו במרחב הפנימי והאישי, ולא להפגין את המיניות שלנו כלפי חוץ. במובן הזה היא מצמצמת מצב של הקדשה מכוונת של הגוף, הנפש ומרבית שעות היום למחשבות ועניינים שקשורים במיניות. אני לא מכיר הרבה אנשים, בשום גיל, שבאמת רוצים לעשות או עושים את זה בפועל. כי האדם הוא יצור מיני, אבל יש בו עוד המון צדדים דומיננטיים ומספקים. אתה צודק שבגיל ההתבגרות המפגש עם היצר המיני יכול להיות מאוד עוצמתי, מסקרן, מטלטל ושואב. אבל כך גם היצר החברתי, והאידיאלים שמתגבשים, ועוד צדדים, כישורים, חוזקות ועיסוקים שמלהיבים ומרתקים אותנו. מילת המפתח היא איזון, ולא "חיסול".

אז מה באמת עושים בינתיים, עד החתונה?

1. זוכרים שהכל טבעי: את זה כבר עשית! אתה מכיר בכך שהיצר המיני הוא טבעי ורצוי, גם כשהוא לפעמים מסבך אותנו קצת.

2. מחפשים איזון. לפעמים המצוין הוא האויב של הטוב. זה מאוד מפתה לנסות להגיע ל 100% הצלחה. לא רק בהתמודדות עם היצר, אלא גם במבחנים ובמתחומים אחרים. אבל באמת במציאות אין הרבה מצבים שבהם אפשר להגיע ל 100%, וזה בסדר. טבעי שיש קצת נפילות. ואם תבדוק אני משוכנע שתגלה שברוב המוחלט של הזמן אתה לא נופל, אלא אפילו עושה דברים חיוביים. וזה הדבר החשוב.

3. ליפול ולקום. נפילות קורות לכולם, לא רק בגיל ההתבגרות ולא רק בתחום המיניות. וכן, גם אחרי החתונה לא הכל מתנהל באופן מושלם! ולכן חשוב שנתאמן כבר עכשיו ונסגל לעצמנו את היכולת לקום מהנפילות השונות במהירות האפשרית ועם כמה שפחות השפעות שליליות. כמה שפחות שיפוטיות כלפי עצמנו, קיטרוג, וייאוש. כשאנחנו אומרים לעצמנו משפטים כמו "זהו, זאת הנפילה האחרונה", אנחנו בעצם מחלישים את יכולת ההתמודדות שלנו. הציפייה המושלמת הזאת פשוט לא תואמת למציאות. ולכן עדיף שנהיה כנים ונאמר: כן, יהיו קשיים. יהיו נפילות. אבל יש לי דרכים לקום מהן. להמשיך הלאה מיד לפעילות טובה או מהנה, ולא להתחיל לשקוע במחשבות עגומות. וזה יכול לצמצם עוד יותר את הזמן שבו אנחנו בעצבות ובנפילה.

ובתוך כל זה אפשר גם לחשוב ולחלום על היבטים בעתיד הזוגי שאתה שואף אליהם: עדינות, חמלה, הדדיות וקשר חזק ואמיתי בינך לבין בת הזוג שתגיע. וככל שתתעמק בצדדים החיוביים שקשורים ליצר, ממילא הצדדים השליליים יהיו קצת פחות מושכים. הם לא ייעלמו! אבל הם ייחוו בהקשר מאוד מסוים.

מוזמן להמשיך לשאול ולשתף.

בהצלחה!

אוהד