שאלה
יש הרבה דברים טובים בעולם, אבל יש גם פחות. איך אפשר לא לפחד או לפחות להשתיק את הפחד כשלא צריך, כשזה סתם פחד מיותר, כמו לפחד מנסיעה באוטובוס כי אולי תהיה תאונה, או לפחד ללכת ברחוב כי אולי מישהו יבוא אלי?
תשובה
שלום יסכה!
קודם כל – מה זה בעצם פחד?
הפחד הוא בעצם רגש שמאותת לנו שיש סכנה/איום, ואנחנו צריכים להיערך מולם בהתאם.
הבנה כזו היא חשובה וטובה, כדי שנוכל להתמודד כראוי עם המציאות מולנו. אולם, כאשר ההבנה הזו היא לא רק בשכל אלא גם מחלחלת לרגש – זהו בעצם הפחד.
פחד יכול להניב דברים טובים ולגרום לנו לפעול נכון. למשל, במקרה וחלילה שומעים פיצוץ באזור מסוים – הפחד יכול להניע אותנו לברוח מהמקום. אולם, פחד גם עלול לגרום לנו לעשות "שטויות" ולהתנהג ביתר פזיזות, או סתם לגרום לנו לתחושה לא נעימה של פחד ולהעיק עלינו, במצבים שגרתיים בחיים.
אז מה עושים עם הפחד שצף, לדעתך, בדברים שהוא לא צריך לצוף בהם? מה לעשות עם פחד שאולי קצת 'מוגזם', ולא בפרופורציה הנכונה?
מתי אנחנו מפחדים?
אז כאן צריך לדעת, שפחד לא מגיע סתם. הוא מגיע בנקודות רגישות אצלנו. הוא מגיע בנקודות של חוסר אמון שלנו בעצמנו, או במציאות, או בהקב"ה בכלל. תחשבי על זה – האם אי פעם עלה בך פחד כאשר פתחת את הברז, וחששת שלא יצאו ממנו מים? או האם אי פעם עלה בך הפחד שתלעסי משהו, ולא תצליחי לבלוע?
אני מניחה שהתשובה לשאלות הללו היא שלא. ולמה? כי אלו נקודות שאתן בטוחה בהן במציאות. אלו נקודות שמעולם לא הייתה לך סיבה להטיל ספק במה שיקרה, כי המציאות תמיד פעלה כמו שציפית. אז אין סיבה שהפחד או החשש יעלו בך בקשר למצבים אלו. לעומת זאת, במצבים אחרים – הפחד פתאום כן עולה. במקומות בהם יש לנו חוסר ביטחון או חוסר וודאות, הפחד יכול לצוף. וכפי שאמרנו בהתחלה – הפחד יכול להיות גם דבר חיובי המגיע בזמן הנכון, ועוזר לנו להתמודד עם המציאות כראוי. אולם, הוא גם עלול להגיע ברגעים לא נכונים, או לגרום לנו לפעול בצורה לא נכונה.
לכן, כאשר אנחנו מפחדים ממשהו, כדאי קודם כל לבדוק מה הסיבה לפחד. הסיבה היא בדרך-כלל יותר פנימית ועמוקה ממה שנדמה לנו. פחד עמוק ושורשי לא בהכרח מתבטא בצורה ישירה ופשוטה, אלא לפעמים דרך מקרים שוליים כמו למשל פחד מדברים שגרתיים שאולי אין צורך לפחד מהם כל הזמן. למשל במקרה של פחד מלנסוע באוטובוס כי תהיה תאונה: ממה בעצם הפחד? האם הפחד הוא מעצם אובדן השליטה של הנהג על הרכב? או שהפחד הוא מתוצאות אפשריות של התאונה? מפגיעה נפשית או פגיעה פיזית? או מכך שתאונת רכב עלולה להוביל לשהות ארוכה בבית בלי לצאת החוצה וליהנות עם חברות?
לפיכך, אני מציעה שכדי להתמודד עם הפחדים שאת מרגישה לגבי סיטואציות מסוימות – כדאי לך לבדוק קודם עם עצמך, ממה בעצם נובע הפחד, מה העומק של הפחד שצף לך לגבי משהו מסוים. אולי כדאי לך לעשות את זה לא רק עם עצמך, אלא גם עם בן/בת משפחה, מחנכת, מדריכה או חברה קרובה. לפעמים עוזר שיש עוד מישהי מבחוץ שמכירה אותך ויכולה לעזור לך לבדוק עם עצמך נקודות פנימיות, ואולי גם להציע בעצמה אפשרויות נוספות שלא חשבת עליהן.
אז אמרנו – פחד צף במקרים של חוסר ביטחון במשהו, ויש לברר את העומק מאחורי הפחד. כאשר יעלו הנקודות העמוקות יותר של הפחד, זה כבר המקום לטפל בפחד עצמו.
איך להתמודד עם הפחד
מכיוון שפחד מגיע במקומות של חוסר ביטחון במשהו, כדי לטפל בפחד – כדאי קודם כל כדאי לחזק את הביטחון בדבר המסוים הגורם לפחד. אם זה לחזק את האמונה בהקב"ה, או לחזק את האמונה בתוכנו, או לחזק את האמונה במציאות או האנשים סביבנו. חשוב לעשות את זה ממקום אמיתי של בירור ואמון, ולא רק כניסיון מהיר לפתור איזו נקודה שעולה. אלו דברים שיכולים ללכת איתנו כל החיים, אז כדאי שנלמד לתקן אותם טוב.. (אבל לא נורא אם לא הצלחנו, בעז"ה עוד נמשיך לחיות ויש לנו עוד זמן להשתפר ולהתקדם).
אבל ייתכן ולא נבין את התיקון שיש לעשות בהבנה השכלית. במקרה כזה, אפשר פשוט להחליט שאנחנו מפחדים ממשהו שלא בהכרח הגיוני, ואנחנו לא מבינים למה – אבל אנחנו לא נותנים לזה לנהל אותנו. אנחנו לא משתיקים את הפחד, ולא מתעלמים ממנו, אבל אנחנו לא נותנים לקיום שלו לנהל אותנו ואת הבחירות שלנו, במקומות בהם נראה לנו הוא כבר מוגזם ולא הגיוני. גם זה בסדר. אבל שוב – לא מלכתחילה, אלא לאחר שניסינו לעשות את הבירור השכלי ועוד לא הצלחנו לפתור אותו עד הסוף.
וכאן אוסיף נקודה שחשוב לי לציין:
בהתמודדות עם הפחד – לא מומלץ להשתיק אותו. ולא מומלץ להשתיק אף רגש שעולה בתוכנו. לפעמים, באופן חד-פעמי, זה בסדר לעשות את זה. אבל כהתנהלות שגרתית ויומיומית – זאת לא דרך בריאה ומומלצת להתקדם בעולם ולעשות עבודת המידות. הרגשות שעולים בתוכנו הם דרכים של הנשמה להגיד לנו איפה משהו לא מאוזן בתוכנו, ואיפה עוד עלינו לעבוד. וכאשר רגש צף בתוכנו – אנחנו צריכים להקשיב לו ולהתייחס אליו. להתמודד איתו. ואם לא נעשה את זה, אלא תמיד רק נשתיק אותו – הוא ימצא דרכים אחרות לדרוש את תשומת הלב שלנו ולצוף בדרכים אחרות, הרבה פחות טובות ובריאות.
לכן, כטיפ כללי לחיים – לא להשתיק קולות ורגשות שעולים בתוכנו. באופן חד-פעמי, כצורך השעה – זה בסדר. אבל לא בשגרה, לא באופן תמידי.
אפשרות אחרונה להתמודדות - כפי שכבר אמרנו, פחד יכול להיות שיקוף של משהו עמוק ושורשי יותר בתוכנו. לפעמים נוכל לפתור את הנקודה השורשית הזו כבר בעצמנו ובעזרתם של אנשים הקרובים אלינו, אבל לפעמים לא. לפעמים זוהי נקודה יותר מורכבת, שדורשת עזרה חיצונית וטיפול מקצועי, וכאן גם הפסיכולוגיה נכנסת. לפסיכולוגיה יש אוסף של כלים, הבנות וחידושים לעולם על הדרך שלנו להרגיש ולפעול במציאות, וכשאנחנו נתקלים בבעיה מסוימת קצת יותר מורכבת – לפסיכולוגיה יש מה להציע לנו!
לכן, במידה ותגלי שמקורות הפחד הם דברים מורכבים יותר שכדאי לפתור אותם בצורה יותר מקצועית ורצינית – אנא אל תחששי לפנות להכוונה ועזרה מקצועית, כי לפסיכולוגיה יש כלים ויכולת לתת עזרה מעמיקה וטובה יותר.
אז מה בעצם אמרנו כאן?
הסברנו שפחד זו תגובה רגשית למצב סכנה או איום. הסברנו שהוא יכול להוביל אותנו לפעול נכון, אך אמרנו שהוא גם עלול לגרום לנו להתנהג בפזיזות ולחוש אי נעימות. אמרנו שפחד לרוב מגיע במקומות של חוסר ביטחון, והצענו שכדאי לברר את שורשיו של הפחד עם אנשים קרובים.
לאחר מכן, אמרנו שיש לנסות לתקן את המחשבות השגויות שמולידות את הפחד, אך גם אמרנו שאם לא מצליחים לעשות זאת – אפשר להחליט שאנחנו מודעים לפחד, אבל לא נותנים לו לנהל אותנו ואת הבחירות שלנו. כאן גם הבהרנו שכדרך להתמודדות עם הפחד – אין להשתיק אותו כל הזמן, אלא צריך לבחון מאיפה הוא מגיע. לבסוף, ציינו שבמידה ויעלה הצורך, כדאי ורצוי לפנות להכוונה של טיפול פסיכולוגי.
שיהיה בהצלחה רבה!
ריבי