איך לעשות את "רצוני כרצונך"- כרצון ה'?

שלום דבורה!

שמחים שפנית אלינו. אלו שאלות ממש חשובות שנוגעות עמוק פנימה בבסיס הקשר שלנו מול הקב"ה, מול עבודת ה' ומול קיום תורה ומצוות. כיף לשמוע שאלות כאלה! אציין שאיני רב, אך נקווה שהמענה יהיה טוב ומספק עבורך בעז"ה.

הנקודה שאת מעלה היא נקודה מרכזית וחשובה בעבודה ה'. הפער בין הרצון הטבעי האישי שלנו לבין רצון ה'. אנו מצד אחד רוצים להתחבר לרצון האלוקי ומצד שני להיות הכי מחוברים וקשובים לרצון האישי שלנו. רוצים להתקדם אל עבר המציאות האינסופית אך לא רוצים לשכוח את עצמנו. הרצון שלנו משמעותי וחשוב ואין שום מטרה "למחוק" את עצמנו. לפי מה שאני מבין זו הנקודה שמקשרת בין שתי השאלות שלך.

אתחיל מהשאלה השנייה.

המשנה במסכת אבות מביאה את דברי רבן גמליאל. "הוא היה אומר: עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".

בקריאה פשוטה נראה שיש פה שתי רצונות מנוגדים ושונים לגמרי - רצון אלוקי ורצון אנושי. ובכל התנגשות ביניהם עלינו לכופף את הרצון שלנו ולוותר עליו. נראה שכך זה יישאר לעד, מלחמת חיים תמידית בין שתי הרצונות, כך שתמיד רצון ה' ידחה את הרצון האישי שלנו.

כדי להעמיק יותר במשנה זו אנו צריכים להבין טוב יותר מהו הרצון האנושי. הרצון שלנו מורכב משתי צדדים באישיות שלנו. יש צד נשמתי עליון, "חלק אלוקים ממעל", צד שבו יש בנו ממש חלק מהאינסוף האלוקי. מצד שני אנו בתוך גוף ולפעמים החומר מטבעו רוצה לקחת אותנו למקומות פחות טובים.

האתגר שלנו הוא להבין מה אנחנו באמת, אבל באמת רוצים בתוך תוכנו. להקשיב לקול הפנימי שלנו ולא לרעשי הרקע מסביב. מה שעוזר לנו לעשות את זה – היא ההקשבה לדבר ה'. דבר ה' הוא לא איזה קול חיצוני ומאיים שמגיע מבחוץ וכופה עלינו את חוקיו הרבים כדי להנמיך אותנו. בדיוק להיפך, התורה עוזרת לנו להתחבר לצד העליון והפנימי באישיות שלנו. לחשוף את עומקי החיים בתוך תוכנו. להבין איך לדייק ולכוון את כל הרצונות שלנו, גם אלו שנראים לנו הכי חומריים וגופניים. לראות איך כולם בעומק הם רצון ה'.

השימוש שלנו בביטוי "לבטל" בשפה היומיומית אינו מדויק. אין הכוונה למחוק או לשים איקס. בעברית לבטל משהו זה להפוך אותו ללא עיקרי, ללא מוביל ו"נותן את הטון". בדומה לטיפת חלב שנוזלת אל תוך סיר מרק בשרי ו"בטילה בשישים". היא נהפכת להיות חלק מהתבשיל הבשרי, כבר לא עומדת בפני עצמה- אלא חלק ממשהו גדול יותר. לבטל את עצמי בפני הרצון האלוקי זה לתת לרצון האלוקי להוביל אותי, לכוון אותי איך לעבוד עם הרצון שלי.

הרצון שלנו זה דבר יקר וגדול מאוד, ברצונות שלנו נמצא האני שלנו, הנשמה שלנו. הרצון שלי הוא הביטוי הכי גדול למי שאני, הוא פתח לעצמי ולה'. הדרך שלנו להתקרב לה' היא דרך התקרבות לעצמנו. הרב קוק מסביר באורות התשובה שהמטרה העיקרית של התשובה היא לשוב אל עצמנו: "..וְהַתְּשׁוּבָה הָרָאשִׁית, שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הַמַּחֲשַׁכִּים מִיָּד, הִיא שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ, אֶל שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וּמִיָּד יָשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים, אֶל נִשְׁמַת כָּל הַנְּשָׁמוֹת..". הדבר המרכזי בחיבור לעצמנו הוא העבודה עם הרצונות שלנו, לכן לא יכול להיות שהתנועה שצריכה להיות היא ביטול של הרצון אלא ממש להיפך.

זה נכון שהשאלה קיימת- ומה קורה כשמה שאני רוצה סותר את התורה? כשאני רוצה לרקוד ולשיר והתורה אומרת שזה אסור מול בנים (כן כן, רק מול בנים)? כשבאלי ללבוש חולצה קצת יותר קצרה או לראות איזה סרט לא צנוע?

אז לשאלות האלה יש הרבה מקום, מקום גדול וחשוב שצריך לעבוד אתו בצורה מעמיקה וקשה לגעת בהכול בתשובה כתובה, זה בירור חיים. אבל מה שחשוב להגיד כבסיס זה שהתחושה הזאת שיש פער זה דבר שצריך לעבוד אתו, ולעבוד לא אומר לבטל את הרצון שלי! לבטל את הרצון שלי זה לבטל את עצמי, וזה הפוך מדבר ה', ה' רוצה אותך, מי שאת, עם כל הרצונות שלך.

העבודה שלנו היא להעמיק אל מול הפער האלה, להתבונן ברצונות האלה ולראות מה מקומם, כמה הם גדולים, מה הם מספרים עליי, איפה בדיוק הם "סותרים את רצון ה' " (ובעומק, אחרי בירור אמיתי, מאוד יכול להיות שתראי שהרבה ממה שחשבת שסותר הוא בכלל לא סותר, ואפילו להפך). לכן חשוב מאוד לצאת מנקודת הנחה שהרצונות שלנו הם חשובים, ואנחנו לא מוותרים לא עליהם ולא על רצון ה'!

ונעבור לשאלה הראשונה.

גם זו שאלה גדולה וחשובה מאוד, אני מניח שהיחס שלך בשאלה הוא אל מול המצוות. בהחלטה שלנו לקיים תורה ומצוות, להקשיב להלכה ולשולחן ערוך עומדת החלטה עמוקה של יראת שמיים ורצון לקבל דבר ה'.

כשאנו מחליטים לקבל על עצמנו עול תורה ומצוות וללכת בדרך ההלכה אנו כנראה לא מבינים ומתחברים לכל מצווה ומצווה. אבל אנו מבינים ומתחברים לעומק של התורה, אנו בוחרים בתורה מתוך חיבור עמוק בכל המערכת הזו של תורה ומצוות ולא כבחירה בכל פרט ופרט בשולחן ערוך בנפרד. החבירה היא מתוך חיבור אמיתי ועמוק לתורה ולקב"ה, ללכת עם ההלכה מתוך תחושת שייכות לתורה והבנה שיש לה מה לומר על החיים שלי גם כשאנו לא כ"כ מבינה בדיוק את הטעם של כל פרט ופרט מהדינים.

כשאנו בוחרים לקיים את התורה מתוך מקום כזה אנו בעצם לא תולים את העשייה של המצווה בהבנה העמוקה ובהזדהות איתה. אלא בדרך חיים שבה אנו בוחרים מתוך התורה רק את מה שאנו מזדהים ומתחברים אליו, שבעומק זה בעצם לעבוד את עצמי ולא את ה', כי אני במרכז, אני מחליט מה מתחבר לי ומה לא, ולא משהו גדול ממני- הקב"ה (נושא שניתן להרחיב בו רבות, ממליץ לקרוא את המאמר "ויצו ה' אלוקים על האדם" מתוך הספר "באור פניך יהלכון" של הרב אהרון ליכטנשטיין).

ויחד עם זאת, בתוך המסגרת הזאת של בחירה בדרך התורה וההלכה, עלינו לייצר בפנים שיח אמיתי עם התורה, חיבור והזדהות עמוקה, מפגש אמיתי ופנימי עם התורה בחיים שלי, ולא רק קיום מצוות טכני כי ככה ה' אמר. זה מתבטא גם בהבנה עד כמה שניתן של טעמי המצוות וחיבור יותר פנימי אליהן, אבל בעיני זה הרבה יותר רחב מזה- זה ללמוד להיפגש עם התורה בכל רבדי החיים, להכיר את התורה כמשהו הרבה יותר רחב משולחן ערוך, כמשהו שמדבר לנפש הפרטית שלי, כמשהו שפוגש אותי ורלוונטי אליי בכל תחומי החיים.

חשוב לדעת שהתורה היא דבר הרבה יותר רחב משולחן ערוך כפשוטו, מסגרת ההלכה היא דבר חשוב ואנחנו לא מוותרים על קצה חוט בהלכה! אבל חשוב לזכור שזה רק המסגרת שמאפשרת לי לחיות בתוכה, צריך ללמוד לייצר את מה שבפנים...

לסיום, אני רוצה להמליץ לך על תכנית משמעותית לבנות בגיל שלך שבעיניי נוגעת בדיוק בשאלות היסודיות שלך. מוזמנת לחפש בפייסבוק "תכנית טנא" וליצור קשר עם מנהלות התכנית.

בנוסף מצרף לך קישור לתיקיית דרייב של שיעורים של טנא מהתקופה האחרונה, יש שם כמה שיעורים שבדברים בדיוק על הנושא שהעלית בצורה מעמיקה: https://drive.google.com/drive/folders/1LdswOvE4G_7OU3XzqFab9s9RMez7tRMC

לסיכום, שוב תודה על שאלותייך היסודיות והחשובות. החשיבות של הרצון שלי בעבודת ה' וההכוונה הנכונה שלו ע"י רצון ה'. והחיבור שלנו אל ההלכה, המסגרת החשובה שאנו צריכים לייצר בתוכה את החיבור למגמת התורה.

בהצלחה רבה! מוזמנת לפנות שוב!

כפיר