למה יש משיכה מינית בגיל ההתבגרות ולא מאוחר יותר? זה מכניס אותנו לצרות!

שלום לך.

את צודקת שיש המון דברים בבריאה שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף איך בדיוק הם עובדים, ולמה הם עובדים ככה. ובכל זאת האמונה שלנו מאפשרת לנו להיות משוכנעים שאין בבריאה "תקלות", והיא לא זקוקה לעדכוני תוכנה. הבריאה היא מושלמת! אבל עבורנו בני האדם, אנחנו לא תמיד מרגישים את השלמות. כי גם אנחנו לא מושלמים. וזה בסדר.

לכל אדם, בכל גיל, יש נפילות. לכן אנחנו בני אדם ולא מלאכים. המלאך הוא בריה מושלמת. רוחנית לחלוטין. אין אצלה מושג של נפילה, או חטא, או מצווה. היא לא יכולה ליפול - אבל גם לא יכולה לעלות. האדם הוא שונה. והוא בעיקר משתנה. זה התפקיד שלו: להשתנות. ללמוד, להתנסות, לנסות ולפעול. האם זה לפעמים קשה ומתסכל? בוודאי. גם ללמוד לנגן זה מתסכל לפעמים. וגם ללמוד תורה. וגם לשרת בצבא או להיות רופאה. יש בדברים הללו המון קשיים! ובכל זאת יש בהם גם המון ברכה, והרבה הצלחה. אנחנו לא נותנים לקשיים לעצור אותנו.עושים טעויות, אבל לא מוותרים בגלל זה.

המיניות היא לא "תיק" שהקב"ה מעמיס עלינו בתור אתגר. היא מרכיב מאוד בסיסי ויסודי בנפש שלנו. היא אחד מהגלגלים ברכב שלנו. אדם שהמיניות שלו לא פועלת ותקינה הוא חסר. המיניות היא דבר טוב וחשוב! אבל כמו כל יצר או כוח טבע חזק, היא יכולה להופיע באופן שלילי מאוד, כפי שהיא יכולה להופיע באופן חיובי מאוד. למשל יצר האכילה הוא יצר מאוד בסיסי וחשוב. אדם שלא רוצה לאכול - נמצא בסכנה איומה. אז מצד אחד, לפעמים מתחשק לאדם לאכול מאכלים לא כשרים, או בשר וחלב ביחד, או ביום צום, ומצד שני אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות היא אכילה מבשר הקורבנות... איך זה?

ככל שהיצר בסיסי יותר, כך יש לו פוטנציאל להופיע בצורה "נמוכה" מאוד, או גבוהה מאוד. כשאנחנו שותים יין בקידוש ואוכלים חלה בשבת או מצות בפסח, אנחנו פועלים כדי לקחת את היצר שלנו ולעשות בו שימוש מיטיב, מוקפד. "לקדש" משהו, משמעו להפריד אותו ממשהו אחר. אנחנו מפעילים את הכלי של האכילה או השתייה לא לצורך הסיפוק לבדו, אלא למטרה רוחנית. ההפרדה היא בכמות (לשתות מעט יין ולא להשתכר למשל), באיכות (רק יין שכשר לקידוש), ובזמן (לא בחול אלא בשבת). באופן הזה אנחנו לא מדכאים את היצר האמיתי שברא הקב"ה, אלא מנתבים אותו לאפיקים מיטיבים.

אותו הדבר לגבי יצר המין. בגלל שהוא כל כך בסיסי, הוא חייב להופיע אצלנו מגיל צעיר, אפילו קצת לפני גיל ההתבגרות. אלא שאז הוא עדיין חבוי (ולכן התקופה שבין גילאי 6-11 נקראת בפסיכולוגיה "גיל החביון"). בגיל ההתבגרות הרגשות והדחפים שקיימים בנו "יוצאים מהמחבוא" ומחפשים לעצמם דרכי ביטוי תקיפים יותר. וזה טבעי. בתקופה הזאת יש לנו יכולת להבין קצת יותר מה עובר עלינו, וגם לקבל החלטות לגבי מה שאנחנו רוצים שיקרה. לילד בן 5 קשה מאוד להבין את המושג "שמירת נגיעה". זה גדול עליו. ילד בן 15, אם יקבל ידע, הדרכה וכלים, יכול להבין וליישם שמירת נגיעה. אלא שלא כל בני הנוער מקבלים את הידע והכלים המתאימים, ואז באמת קשה ליישם דברים שמרגישים מאוד חיצוניים לנו.

ולכן טוב שבני הנוער מבררים, מקשים ושואלים. ככה אפשר ללמוד ולהתפתח! אנחנו נמצאים כאן בשבילכם לכל שאלה, שיתוף או התייעצות, עם ידע מדויק וכלים מצוינים. אפשר לדבר איתנו בשמחה במוקד הטלפוני האנונימי, בכוכבית 8298, בווטסאפ: 052-468-3927, או כאן באתר. נשמח לדבר איתכם ולברר בכל תחום שמעסיק ומעניין.

בהצלחה!

אוהד