שאלה
שלום הרב, עלתה לי שאלה בקשר ללימוד תורה של בנים בישיבות, כמובן לא מזלזול חלילה ולהפך, אלא רציתי לשאול כדי להבין את העניין של הישיבות.
הרי אנחנו בתור בנות עושות מסלול שונה לגמרי ואולי משלבות תוך כדי שירות/לימודים גם את עניין לימוד התורה ובניית האישיות, איך זה שבנים יושבים בישיבה ולומדים הרבה שנים נטו בשביל ללמוד תורה? מדוע הם לא יכולים ללכת ולעשות מסלול דומה שתוך כדי לשלב ביחד את המקום של לימוד התורה ובניית האישיות... אומנם אני לא מבינה יותר מדי בנושא, אבל אשמח לדעת מה החשיבות של לשבת וללמוד כל יום וכל היום.
ושוב, כמובן שזה מתוך מקום של חיזוק לומדי התורה ולא חלילה ממקום של זלזול, זאת שאלה שעלתה לי ובשביל לחזק אצלי עוד יותר את החשיבות בדבר.
תודה רבה!!
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
אין מסלול אחד של תלמוד תורה שמתאים לכל המטרות הגדולות של הלימוד. יש לימוד שהוא בבחינת התקשרות לתורה; יש כזה שהוא קביעת עתים לתורה, ועוד ועוד. ואכן, יש מסלולים משלבים בכיוון שאת כותבת עליו.
עולם הישיבות, שהוא הציר המרכזי של תלמוד תורה, מכונן תלמוד תורה שעיקרו התרכזות אך ורק בתלמוד תורה. בכך הוא קורא לבאים בשעריו לחיות חלק מהחיים (עם ציפייה ותקווה שחלק יעשו זאת כל החיים) המתמסרים באופן מוחלט לתלמוד תורה, והופכים להיות הגרעין המרכזי של המשכיות התורה בעם ישראל, של ההוראה והפסיקה, של גדלות הרוח התורנית וכדו׳. את בניין האישיות, עבודת המידות וכדו׳ - הם עושים בתוך הישיבה עצמה, ומתוך התורה עצמה. בכך הם זוכים למהפך הלב, להתקדשות, לכריתת ברית עם התורה, להצטרפות לשלשלת מסירת התורה בעם ישראל, ולדברים טובים רבים אחרים.
האם יש לכך מחיר ? בוודאי. אין בחירה בעולם שאינה כוללת בתוכה גם את העובדה שלא נבחרו דברים אחרים; האם יש דברים שניתן להשיג דווקא מחוץ לעולמה של הישיבה ? בוודאי. אך זה נכון ביחס לכל מסלול בחיים וכאמור ביחס לכל בחירה. ומתוך שלל האפשרויות הקיימות - תלמוד תורה כנגד כולם !
כל טוב, ולוואי ונזכה שכל אחד ימצא את האות המיוחדת שלו בתורה