שאלה
שלום,
לאחרונה התעסקתי בשאלה מה עדיף, לימוד תורה בעצמי ולהתפתח בלימוד אישי, או לזכות אחרים וללמד?
ואני ירחיב קצת:
יש את השיטה של רבי עקיבא שהיה 24 שנים מחוץ לבית ועזב את אשתו ולמד תורה, אבל גם לימד הרבה מאוד תלמידים והפיץ את התורה זיכה עוד יהודים ללמוד ולהתחזק בעבודת ה'.
או שהשיטה של רבי שמעון בר יוחאי עדיפה? שהוא היה במערה 12 שנים - פחות בחצי מרבי עקיבא, ולמד לבד תורה. כמובן רק עם בנו אבל הוא לא הפיץ את התורה להרבה תלמידים ולא חיזק אנשים בעבודת ה', אבל רבי שמעון זכה למשהו שרבי עקיבא לא זכה, דווקא בגלל שלמד לעצמו ולא לימד – והוא כל תורת הקבלה הזוהר בזכותו, והוא נהיה יותר גדול מרבי עקיבא למרות שלמד פחות שנים.
השאלה היא איזה שיטה יותר טובה ללמוד או ללמד?
תודה
תשובה
שלום וברכה נהוראי היקר.
מרגש לדעת שאלו המחשבות שמעסיקות אותך, מחשבות על קודש, על השפעה, על חיבור לרצון ה' ועל התגדלות רוחנית. אשריך ואשרי חלקך!
ראשית אענה לגבי ההשוואה בין רשב"י לרבי עקיבא. כדאי לדעת שבאופן כללי איננו משווים בגדולת תנא אחר למשנהו, איננו מכירים את גדולתם של ראשונים כמלאכים. על רבי עקיבא נאמר "ארבעים שנה היה רבי עקיבא רועה, ארבעים שנה למד תורה, ופרנס הנהיג את ישראל ארבעים שנה" (ספרי דברים, וזאת הברכה לד, ז). כמו כן על רבי עקיבא נאמר שאחר שנפטרו כל 24 אלף תלמידיו, לא אמר נואש אלא לימד 5 תלמידים, והם העמידו תורה לכל ישראל (יבמות סב, ב), עד כדי כך שאמרו חז"ל "סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא" (סנהדרין פו, א), כלומר שרבי עקיבא הוא מעביר המסורת שכל התורה שבעל פה מיוסדת לפיו.
על כן, איננו עוסקים בהשוואה בדרכי הלימוד וגדולתם הרוחנית של התנאים הקדושים, אך כן אנו יכולים להתעסק בשאלה האם עדיף ללמוד לבד ולהתגדל בתורה או גם להשפיע תורה לאחרים?
התשובה לכך היא, שהאדם צריך להרגיש בעצמו מה נכון לו, האם היציאה כעת למרחה ההשפעתי תפגום בהתגדלות האישית, או שמא כבר יש התעסקות מספקת בעצמי וכעת יש להעביר זאת הלאה. ועל זה אמרו חז"ל "אִם אֵין אֲנִי לִי - מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי - מָה אֲנִי" (אבות א, יד)?! לפי זה - מה עדיף? תלוי בך, מה אתה מרגיש שנכון לך יותר כעת.
אמנם, יש לזכור שאין התשובה צריכה להיות טוטאלית, מפני שהמצבים משתנים, ויכול להיות שכעת הזמן הוא רק ללמוד ובהמשך ללמד, או אפילו במהלך היום עצמו חלק ממנו מוקדש ללמידה אישית וחלק להעברת התורה הלאה. ויש לזכור את מאמר חז"ל "הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד - מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד" (אבות ד, ה).
באופן כללי, קשה לענות מרחוק לשאלות אישיות של הכוונות רוחניות מדויקות, מפני שצריך היכרות עם הנפש השואלת, ועל זה הורו לנו חז"ל "עשה לך רב – והסתלק מן הספק", מפני שאם תהיה לך דמות שמכירה אותך באופן אישי, היא תוכל להדריך אותך לדייק את פעולותיך באופן הנכון יותר עבורך. לכן אני ממליץ לך בחום לפנות למישהו שאתה חושב שהוא מכיר אותך, ר"מ מהעבר או מההווה, רב השכונה או מקום מגוריך וכדו', ולהתייעץ איתו באופן ישיר פנים אל פנים כיצד לנהוג וכיצד ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
מאחל לך הצלחה גדולה!
בהערכה רבה!
ידידיה