מאמינה שאלוקים קיים אבל הדת פשוט לא מעניינת אותי

שלום יקרה,

מה שלומך?

נשמע ממך שאת מאוד רוצה להיות שייכת לאמונה וליהדות על אף הריחוק הקיים. הרצון הזה הוא הבסיס לכל הקשר עם הדת והאמונה שכן כמו כל דבר בחיים, הרצון הוא זה שמוביל אותנו ואם לא נרצה משהו, לא נפעל ולא נזיז את עצמנו למימושו. אם יש רצון, אפשר להתחיל לחפש פתרונות, מחשבתיים ומעשיים.

את כותבת שאת לא מתחברת לדת. בואי נחשוב רגע על חיבור. איך חיבור בין אנשים או למקום מסוים מתרחש? אנחנו מכירים את האדם או את המקום, מעמיקים ומכירים אותו לעומק ומגלים מה אנחנו אוהבים בו ומה מושך אותנו אליו. ככל שיש היכרות מעמיקה ועמוקה יותר, יש חיבור עמוק וחזק יותר. רוב האנשים בעולם מרגישים שייכים למשפחה שלהם, בין היתר, כי המשפחה מכירה אותם טוב לעומק והם מכירים כך את המשפחה. העיקרון הזה נכון גם בקשר שלנו עם היהדות, ככל שנכיר אותה יותר יהיה לנו חיבור אליה. אפשר לומר שנוכל למצוא בה את נקודות המשיכה שמושכות ומסקרנות אותנו.

יש לנו נטייה לחשוב שמשום שחונכנו מגיל קטן למצוות, הקשר עם התורה והמצוות אמור להמשיך להיות טבעי גם בגיל גדול יותר. אך האמת היא שהקשר שיש בגיל צעיר שונה בתכלית מהקשר האמיתי עם ה'. כמו שכשאנחנו גדלים אנחנו צורכים מזון אחר מזה שצרכנו בגיל צעיר, גם ברמת הצורך הבסיסי וגם ברמת הטעם שלנו, כך בקשר שלנו עם התורה. יש לתורה שבעים פנים, אמרו חכמינו. אולי ריבוי הפנים ועומקים בתורה נועד כדי שנוכל להתחבר אליה בכל שלב בחיינו. כתבת ששום דבר לא מעניין אותך, ולאור הדברים האלה אולי כדאי לברר האם ניסית ללמוד דברים שמתאימים לך ומעניינים אותך הרי התורה רחבה מני ים. תכף אפרט על כך עוד.

כל אדם בנוי משכל ורגש, וכל חיבור שלנו לדברים בעולם כולל שכל ורגש. לכן בבואנו להעמיק קשר מסוים, בייחוד עם התורה, עלינו לעבוד על החיבור השכלי ועל החיבור הרגשי.

החיבור השכלי הוא ההבנה והידיעה שיש חוכמת אמת בתורה והיא מיטיבה לכל העולם. החיבור השכלי מגיע באמצעות לימוד והעמקה בתורה. כמו שציינתי לעיל, ייתכן שהלימוד שלמדת עד כה לא מעניין אותך או לא ברמה המתאימה לך וכדאי לפנות ללימוד אחר – אולי נושא אחר (מידות, אמונה, משפחה, הלכות, תפילה, צניעות, ביאורי המצוות), קו חשיבה אחר (ברסלב, הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, חסידות על כל גווניה הרבים) או מקור לימוד אחר (ספר אחר, שיעור מוקלט, שיעור חי בסביבתך, חברותא). התורה היום רחבה מאוד ואפשר ללמוד בדרכים שונות. לפעמים קל לנו ללמוד עם עוד אנשים מפני שהביחד כיף לנו והלימוד נעשה מעניין יותר, ויש מחויבות חזקה לקביעות. אני מזמינה אותך לחשוב מה מעסיק אותך כרגע או מה מפריע לך בעבודת ה' ולמצוא ספר או שיעור שעוסק בעניין הזה. כך תוכלי להעמיק ולהתחבר לתורה.

חשוב אולי לציין שלפעמים, כמו כל דבר בחיים, מציאת החיבור שלי לתורה היא ניסוי וטעייה. כך שאולי נתחיל לימוד מסוים והוא לא יעניין אותנו. זה בסדר, העיקר לא להתייאש ולזנוח את הלימוד. בחיים אנחנו הרבה פעמים תרים אחרי תחומי העניין שלנו ואחרי הדברים שמושכים אותנו. אותו דבר בעבודת ה'. כל כמה זמן זקוקים לחידוש ולחיפוש אחרי הנקודה שתחבר אותנו ותדבר אלינו.

החיבור הרגשי חשוב לא פחות מהחיבור השכלי, ואפשר לומר שהוא מתבסס עליו. כאשר אני מכירה משהו או מישהו לעומק, סביר להניח שגם אוהב אותו ואתחבר אליו בפן הרגשי. החיבור הרגשי מתרחש גם בעקבות חוויות נעימות עם אותו אדם או אותו דבר. לכן יש עניין ביהדות "חיבוב מצווה" כלומר אנחנו עושים דברים חיצוניים שינעימו לנו את קיום המצווה ויחברו אותנו אליה. למשל, אנחנו משתמשים בחנוכייה יפה כדי שינעם לנו להשתמש בה ולהדליק נרות חנוכה או אנחנו נותנים לילדים סוכריות בסוף הלימוד כדי שיאהבו ללמוד. בשלב מסוים ייתכן שכבר לא נצטרך את אותו "חיבוב מצווה" ונאהב לקיים את המצווה כמו שהיא. תשאלי בטח איך אמצא משהו שיחבר אותי? כדאי בכלל להתחיל במצווה שקלה לנו או שיש לנו חיבור מסוים אליה, כך שההתחלה תהיה פשוטה ונוחה, ותיתן לנו כוח להמשיך לדברים מורכבים יותר. למשל, אפשר להתפלל במקום שאת אוהבת, לקנות לשבת שוקולד מפנק או להכין לחמניות טעימות ולברך אחרי האכילה ברכת המזון בכוונה.

ונקודה אחרונה, אני לא יודעת איפה את חיה ביום יום, אך הרבה פעמים הסביבה שאנחנו נמצאים בה משפיעה עלינו לטוב ולרע. כדאי לשים לב אם חלילה היא לא מושכת אותנו לרע. ואם המציאות כך, עלינו לדאוג להיות גם בסביבה התומכת בערכים ובשאיפות שלנו ומשפיעה עלינו לטוב. זו לא צריכה להיות סביבה שתחליף בהכרח את הסביבה הנוכחית אלא תהיה תוספת של אור וטוב בחיינו. הנה כמה דוגמאות לסביבה שאפשר לחבור אליה – חוג, קבוצת לימוד, בית כנסת, גרעין תורני.

הרבה הצלחה ועלי מעלה מעלה בשמחה.

מוזמנת לפנות אלינו שוב באתר, בוואטסאפ ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

כל טוב,

רינת