שמירת כשרות לעומת כיבוד הורים: איך מיישבים בין הסתירות?

שלום!

אין צל של ספק ששאלות בנושא כיבוד הורים הן שאלות כבדות משקל. זה נושא קשה ברמה האנושית, שמשליך על קשיים כמובן גם בקיום המצווה, באופן ברור. הגמרא מתארת סיפורים של חכמים שהעידו על עצמם שעמלו קשה מאוד, ובכל זאת לא ממש הצליחו לקיים את מצוות כיבוד הורים כראוי.

גם אותי הנושא הזה הטריד (ועודנו מטריד) פעמים רבות. אחת המחשבות שמלוות אותי מאוד חזק בתשתית כל העסק הזה, היא שהקשר שלנו עם ההורים שלנו הוא לא עוד קשר חברתי כזה או אחר. הקשר שלנו עם ההורים, להבדיל מכל קשר חברתי שסובב אותנו (כולל אחים שלנו), יושב ביסודו על העובדה שההורים שלנו הביאו אותנו לעולם. במובן מסוים, ההורים שלנו הם שותפים לקב"ה במעשה הבריאה שלנו. באופן מחודד ניתן לומר שהיינו מסוגלים לחיות גם אם כל חברינו היו נעלמים, אך ללא הורינו- לא היינו מגיחים לאוויר העולם.

לא מדובר כאן בעוד קשר חברתי רגיל כזה או אחר, אלא יש כאן קשר מחויב, עמוק ויסודי הרבה יותר. אופי קשר שכזה לא נמדד באותם כלים חברתיים שאיתם אנו מודדים את היחס שלנו עם חברים שלנו, אלא מלווה אותו מנגינה אחרת, אופי אחר. זה מסוגל לקחת לכל מיני כיוונים, שביסודם יושבת המחשבה שיש לנו מחויבות עמוקה מאוד כלפי ההורים שלנו.

אנסה להציע כמה מחשבות וכיוונים שניתן לנקוט בהם במקרה הזה:

קודם כל, חשוב ממש לדבר. נדמה לי שחשוב להבהיר להורים שיש כאן שני דברים שמאוד חשובים לכם- האחד, הקשר איתם. השני, שמירת מצוות. שניהם מאוד חשובים עבורכם, ובחירת פתרון כזה או אחר לוקחת בחשבון את שני אלו. לעיתים ברגע שאנו נוקטים פתרון מסוים, יש נטייה לחשוב שבעצם אולי לקחנו שיקול אחד, ואת השני "זרקנו לפח", ולכן חשוב להבהיר שזה ממש לא המקרה- ברור ששני הערכים הללו חשובים.

ברמת הדיבור עצמו, ההורים שלך, בתור כאלו ששמרו בעבר כשרות, לכאורה מודעים לחשיבות הדבר עבור אלו ששומרים. נכון שלעיתים בדיוק אנשים שכאלו מזלזלים באותה מחויבות של אנשים ששומרים, אך בדיבור נכון לטעמי ניתן להסביר להם שמדובר בדבר חשוב עבורכם.

דבר נוסף, ברור לגמרי הרצון של ההורים שתהיו איתם בחג, אך עבור קשר עם ההורים ניתן לנסות דרכים חלופיות- זה יכול להיות ביקור בערב חג/ מוצאי חג/ אמצע שבוע, למשל. האם קשר להורים חייב להתרחש דרך שמחה משותפת של החג, או שיש עוד דרכים? נדמה לי שניתן להיות יחד גם בזמנים אחרים, וממש כדאי לחשוב מתי.

אופציה נוספת היא להגיע לחג, אך להביא איתכם אוכל. ברור לגמרי שזו אופציה שיש לה את הרווחים שלה (ישיבה משותפת בחג), ואת ההפסדים שבצידה (חידוד הפער בין ההורים לביניכם, שאלות חינוכיות וערכיות שמלוות).

כל אחת מהאופציות הללו על השולחן, ואולי בעזרת הדיבור והכיוונים הללו ניתן יהיה לחשוב על אופציות ביניים כאלו או אחרות.

אסכם- הקשר עם ההורים הוא אירוע מורכב ולא פשוט, שביסודו אולי יושב על היחס השונה שיש לנו עם ההורים שלנו מאשר עם כל חבר או אח. הצענו כמה אפשרויות לנסות לגשר ולפתור את הבעיה במקרה הספציפי, ואולי יש כאן כיווני מחשבה לעוד מקרים והזדמנויות.

אם הדברים מתיישבים על ליבך- מה טוב. בין אם כן ובין אם לא, את לגמרי מוזמנת להמשיך לפנות ולשוחח, בין אם על הנושא הזה ובין אם על נושאים אחרים. אפשר גם איתנו במוקד, בכוכבית 8298.

בהצלחה רבה!

אוריה