שאלה
שלום כבוד הרב!
אני רוצה לכבד הורים אבל כלכך קשה לי! אבא שלי ניתק איתנו קשר, ואמא שלי כל היום עסוקה בדברים שהיא עוברת, אני עושה הרבה דברים בבית כי אמא שלי כמעט לא נמצאת, וגם שהיא נמצאת היא לא איתנו הראש שלה עסוק בגירושים ובחברים שלה ופחות מעניין אותה אנחנו, איך אפשר במקרה כזה לכבד אותם תמיד?
ועוד שאלה- אני גם לא משתפת אותם בכלום ויש לי הרבה דברים שעברתי בחיים והם פשוט לא יודעים כי אני לא מוצאת את המקום לבוא ולשתף, זה נקרא חוסר כיבוד הורים או שזה בסדר?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
קשות הן השאלות הללו של כבוד הורים, והיו כבר אמוראים ותנאים שהתקשו בקיום מצוה זו. את שהחיים זמנו לך קשיים נוספים, זה ודאי וודאי קשה.
באופן הלכתי כבוד הורים זה בעשיית מעשים של כבוד, לתת להורה כבוד להיות ראשון ולא לחלוק על דבריו, אלא לדאוג להורה, אבל אין חיוב הלכתי לספר להורים כל מה שעובר עליך, אבל בד"כ האדם הקרוב והזמין הוא אחד ההורים, אבל אם אין אפשרות לאחד ההורים, ראוי למצוא אדם מבוגר קרוב בלב ונפש שתוכלי לספר לו על הדברים. וכפי שכתבו חלק מהמפרשים "דאגה בלב איש יסיחנה" הכוונה היא שאדם שיש לו דברים אישיים ישתדל להסיח אותם עם אדם קרוב שיכול לתת לו עצה הסתכלות נוספות ועוד עזרה מרובה. לפעמים אפשר להשתמש אפילו באיש מקצוע שמתמחה בקשרים אלו. על כן תשתדלי להתגבר על כל הקשיים שכתבת, ואם תוכלי למצוא חברה קרובה (מעט מבוגרת ממך) שיש לה עין טובה ולב טוב, שרואה את הנולד וליצור אתה קשר. המשנה אומרת "קנה לך חבר", השתדלות מרובה להשיג חברות תומכת ויועצת. ואין בזה חסרון כבוד הורים חלילה. ברור שאם ההורים היו רוצים את הקשר וזה היה חשוב להם, היה ראוי להתקשר עמהם, אבל אין חובה.
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ