שאלה
שלום כבוד הרב.
כבר שנה שלמה שאני לומדת בבית הספר במסגרת שיעורי תנ"ך את ספר ישעיהו, ספר שנורא מעניין אותי וממש נדהמתי לראות הרבה פעמים נבואות שנובאו כל כך מזמן מתרחשים גם בימנו.
רציתי לשאול, כשאני לומדת את הפרקים, למשל פרק א(למרות שהעניין חוזר בהמון פרקים) תמיד מסופר על כך שעם ישראל חוטא ולא עושה את רצון ה', אם זה עבודה זרה, אימוץ תרבות הגויים וכו..,ומיד לאחר מכן הנביא ישעיהו בפקודת ה' הולך ומוכיח אותם לחזור בתשובה, הם חוזרים בתשובה ולבסוף שבים לרשעותם. בסוף פרק א' כל הרשעים שלא עשו כדבר ה' וכפרו בו בסופו של דבר נהרגו ,גם בימנו רוב התרבות שלנו( אם זה תוכניות טלוויזיה, סרטים, קניונים וכו..) לקוחים מתרבות המערב ואנחנו כל כך מושפעים מהגויים, כמעט בכל מקום עכשיו. כמובן שיש יחידים שלא מושפעים או מושפעים פחות אבל כעם, כמדינה אנחנו כן מושפעים, האם יכול להיות שהגענו גם למצב שבו בני ישראל היו בתקופת הנביא ואנחנו פשוט לא מודעים לכך כי אין מי שיוכיח אותנו? הרבה פעמים כשאני קוראת את הפסוקים אני שואלת את עצמי למה בני ישראל מתנהגים ככה אבל במבט שני אני מבינה שאנחנו לא רחוקים מזה בכלל.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אומר בצער ובכאב רב שאת צודקת. כאשר אני קורא דברים של ישעיהו על שחיתות מוסרית וחברתית כמו גם שחיתות דתית אני נבהל. כבר בפרק א' כתובים פסוקים שבהחלט מתאימים לתקופתנו:
טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ.
טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ.
יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.
---
כב כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם.
כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים--כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.
חייבים לעשות הכל כדי לשנות את המצב, מלבד העבודה העצמית שמוטלת עלינו לתקן את עצמנו, חובה גם להתפלל על כך. אני מתפלל על כך יום יום.
לפחות שלש ברכות מתוך תפילת עמידה עוסקות בתיקון המצב הזה:
הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה וְיועֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון וַאֲנָחָה. וּמְלךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְצַדְּקֵנוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה. וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יאבֵדוּ. וְכָל אויְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ. וְהַזֵדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. שׁובֵר אויְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים:
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים. וְעַל זִקְנֵי שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. וְעַל פְּלֵיטַת בֵּית סופְרֵיהֶם. וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק. וְעָלֵינוּ. יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ. וְתֵן שכָר טוב לְכָל הַבּוטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת. וְשים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם. וּלְעולָם לא נֵבושׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים נִשְׁעָנְנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:
אחתום בדברי הרב קוק שמזכיר לנו את החובה להיות מחוברים ואוהבים את עמנו היקר - גם עם כל החסרונות:
הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת אֻמָּתֵנוּ, לֹא תְּסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ מִלְּבַקֵּר אֶת כָּל מוּמֶיהָ, אֲבָל הִנְנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמִיּוּתָהּ, גַּם אַחֲרֵי הַבִּקֹּרֶת הַיּוֹתֵר חָפְשִׁית, נְקִיָּה מִכָּל מוּם. כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ז).
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, ג)