שאל את הרב

ייסורי מצפון בעקבות עבודת ה'

חדשות כיפה חברים מקשיבים 28/06/21 18:48 יח בתמוז התשפא

שאלה

שלום ויישר כוח על עבודת הקודש שאתם עושים באתר, תענוג לקרוא את התשובות!

השאלה שלי היא כזו

אני בחור שחזר בתשובה מסביבה חילונית- מסורתית במרכז הארץ, רוב המשפחה וכל החברים שלי כאלה.

ב"ה עם השנים התחלתי להתחזק יותר ויותר, זה התחיל מלהפסיק לשחק כדורגל בשבת(הייתי שחקן מקצועי בליגות נוער) אח"כ שמירת הברית ופרידה מחברה שהייתה לי הרבה שנים בעקבות המהלך הזה, אחכ לימוד תורה קבוע כל יום,3 תפילות, שמירת נגיעה וכו'. כיום אני מגדיר את עצמי דתי לאומי באופן מלא

הקבלה האחרונה שקיבלתי על עצמי היא להתפלל בנץ כל יום.

בתקופה האחרונה התחילו לי מחשבות שלא נותנות לי מנוחה, מצד אחד - אני מתחזק מאוד,מקפיד כמעט על כל הלכה שאני לומד, מאוד חשוב לי לעשות את רצון ה' וכו.

מצד שני, אני לא בחור קיצוני(גם בצבא יצאתי מבסיס כלשהוא בגלל הקיצוניות שהתפקיד דרש, אף פעם לא הייתי 100% במשהו ו 5% בשאר תחומי החיים) וחשוב לי לשמור על אורח חיים יחסית מערבי. כמובן אני לא הולך למסיבות,בריכות מעורבות,חו"ל , אבל דברים שמותרים בהלכה (מכוניות ספורט,מכון כושר) או אפילו דברים שהם על הקסקס (ראיית סרטים(המנעות מסצנות אסוורות) , טלוויזיה בבית, סמארטפון עם סינון בסיסי של גוגל), לשבת עם חברים במסעדות וכו' אני באמת לא רואה את עצמי מפסיק איתם.

לי אישית אין בעיה עם הניגודיות הזו, ועד כה הייתי בגישה של "עדיף 85% מ 0% ולפרוק כל עול או לחילופין להיות חרדי 100% כי אני יודע שזה לא בשבילי וזה עצת היצר הרע לגרום לי לטפס מהר מידי כדי ליפול חזק.

הבעיה היא שלאחרונה התחלתי להרגיש ממש ייסורי מצפון, אולי זה מצד היצר הרע אבל אני מרגיש בבאסה גדולה ומעין תחושה שכביכול אני צבוע שאני לא שומר על 100% מההלכה בכל פרט ופרט או שאני מרשה לעצמי להנות מתרבות פנאי ולא חושב על ה' בכל שנייה ושנייה (שאם כן בכל רגע הייתי צריך ללמוד תורה וכו')

אני לא יודע איך להתגבר על המחשבות האלה כי אני יודע שאם אני באמת אלך על זה ואעשה שינוי דרסטי בחיים אני לא אצליח כי אני ממש לא שם.

אשמח לתשובה שתעזור לי להשתחרר מהמחשבות המעיקות האלה שגורמות לי לעבוד את ה' מתוך פחד מעונש,עצבות ולא מתוך שמחה כמו שצריך(ואני בטוח שיש על מה להיות שמח, ה' זיכה אותי להגיע לרמה דתית שלא האמנתי שאצליח להגיע אליה, וחבל לי שבמקום לשמוח על זה אני מתייסר על מה שלא הגעתי אליו)

תשובה

שלום לך.

האמת – הייתי רוצה להוריד את הכובע בפניך, להגיד לך שאמנם הגמרא אומרת שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים, אבל לדעתי זה מגיע דווקא כאמירה חיובית.

אני לא תופס את עצמי כצדיק, ודאי לא גמור, אבל בעיניי הגמרא מלמדת אותנו מה הגודל של הכח בעבודת הבורא שבעל התשובה מגלה.

אז תודה לך לא רק על שיתוף אלא גם על הדחיפה להתקדם גם כן בעבודת הבורא במקום האישי.

מה שמיוחד בהתקדמות שאתה מתאר הוא גם היכולת להתקדם צעד צעד.

היכולת הזו היא חשובה והיא גם זו שעומדת בבסיס השאלה שלך.

השאלה היא לא רק במה מתקדמים, הצד ההלכתי שהזכרת, אלא גם איךולאן ובעיקר עם מה.

בתוך הדברים יש את הבקשה להתקדם אבל עם הצד המערבי שבך, בגבולות המותרים.

ואמנם זה הרצון, אבל מנגד, בתוך הדברים אתה משתמש במילים 'אין לי בעיה עם הניגודיות הזו'.

אני לא רוצה לשנות את המציאות אלא את דרך ההסתכלות.

האם באמת הדברים סותרים?

הרי אחת הדרשות היותר ידועות בנושא זה הוא 'יפת אלקים ליפת באהלי שם – יפיותו של יפת יהא באהלי שם'.

היכולת להשקיע בגוף, ולו מצד היותו כלי שמחזיק ומאפשר את קיום הנשמה (וכן להיפך) הוא הכי טבעי.

היכולת להשקיע בפנאי, לא כביטול תורה אלא כדברים שמרחיבים את הנפש הוא חשוב

השאלה היא שוב לא מה עושים בהכרח אלא איך.

אבל לא כמס שפתיים אלא כדבר אמת.

הרב קוק מאיר את הנקודה הזו גם כן בעין איה דרך פועלו של משה וכך שהוא לא יכול לשפוט את העם מערב עד בקר.

ההשקעה העצמית למען הכלל היא חשובה לא פחות.

היכולת לראות כך את העולם הוא גם דברים שאפשר להבין מדברי הרמח"ל בסוף מסילת ישרים בהבדל שבין הטהור והקדוש.

אני חושב שהדברים האלו יכולים לעזור ביישוב הדעת ובמחשבות, אני מקווה שזה נותן תחילת כיוון ואם תרצה אפשר להוסיף עוד.

תודה על השיעור שאתה מלמד אותנו,

נתנאל

(14)

כתבות נוספות