יחס להורים בחזרה בתשובה | גזל זמן לרב | לעבור באור אדום | תפילה לאישה

לשואלת שלום,

הקונפליקט שאת מתארת לגיטימי ביותר. זו סוגיה שכיחה כשנפגשים עם חוזרים בתשובה, היחס אל הבית ממנו הגענו.

קודם כל צריך לדעת: כיבוד אב ואם זו מצווה מן התורה. אדם מחוייב לכבד את הוריו, אפילו במחיר כבד. אומר הרמב"ם: "עַד הֵיכָן הוּא כִּבּוּד אָב וְאֵם? אֲפִלּוּ נָטְלוּ כִּיס שֶׁל זְהוּבִים שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיכוּ בְּפָנָיו לַיָּם לֹא יַכְלִימֵם וְלֹא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעֹס כְּנֶגְדָּם".

מצד שני, את צריכה לעמוד על העקרונות שלך ולהשתדל לשדר להורייך שבחרת דרך חיים אחרת משלהם. את שמחה בבחירה שלך ורוצה להתקדם בה, וזה משפר לך את החיים.

לכן למעשה את צריכה לנהל את הזמן שלך בצורה כזאת שיהיה לך זמן מוגדר עם ההורים שלך; לדבר איתם, לעדכן אותם במצב שלך, לשאול אותם לשלומם וכו'. גם במחיר שתצטרכי לוותר על שיעורי תורה במהלך השבוע - עשי זאת, ובלבד שתכבדי את הורייך.

כלל חשוב: אסור להורים לקבל את הרושם שתהליך התשובה שלך בא על חשבונם. אנחנו מאמינים שהתקדמות רוחנית הולכת יד ביד עם התקדמות בדרך ארץ ויחס אל המקום בו גדלת.

(רמב"ם ממרים פרק ו)

לגבי השאלות הנוספות:

1. איני יכול לדבר בשם כלל הרבנים, אומר את דעתי. אני שמח לקבל שאלות, בטח המגיעות ממקום כֵּנה, משתדל להשיב במסגרת הזמן המוקדש לכך. אין בכך גזל זמן משום שזו בחירה שלי מתי ובאיזה אורך להשיב. יכולה את להרגיש חופשי לשלוח, קחי בחשבון שהמענה יהיה בהתאם למסגרת שהגדיר הרב לעצמו.

הערת אגב- כשיש כמה שאלות בנושאים שונים (כמו בשאלה זו), מומלץ לפצל שאלות לשליחה מרובה מאשר 'לדחוס' מספר שאלות בטופס אחד. הדבר מקל על הרב, וכן מקל על מנוע החיפוש של האתר.

2. בוודאי! כל אדם עושה ומתקדם לפי יכולתו. הקדוש ברוך הוא אוהב כל צעד וצעד של האדם.

לגבי תפילת עמידה, באמת כשאין אפשרות אחרת - ההלכה קובעת שמותר להתפלל תוך כדי נסיעה. אני מעתיק לך את לשונו של מרן השולחן ערוך:

הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, אֵין צָרִיךְ לִירֵד וּלְהִתְפַּלֵּל, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁתּוֹפֵס חֲמוֹרוֹ, אֶלָּא מִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ.

וְכֵן אִם הָיָה בִּסְפִינָה אוֹ עַל גַּבֵּי קָרוֹן, אִם יוּכַל לַעֲמֹד, עוֹמֵד; וְאִם לָאו, יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וּמִתְפַּלֵּל. אוֹ אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו, מִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ אַף אִם אֵין פָּנָיו כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם,

אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה, כִּי אִם יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל יִקְשֶׁה בְּעֵינָיו אִחוּר דַּרְכּוֹ וְיִטָּרֵד לִבּוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן

וְהַכֹּל לְפִי הַדֶּרֶךְ וּלְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי יִרְאָתוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ. וְיֵשׁ מַחְמִירִין לַעֲמֹד בְּאָבוֹת, וְרָאוּי לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם אִם הוּא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה.

הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה אוֹ בַּעֲגָלָה, אִם יוּכַל לַעֲמֹד בִּמְקוֹם הַכְּרִיעוֹת, עוֹמֵד

לגברים, לדעת חלק מהראשונים כשמגיעים למקום שיכולים לעמוד - יחזרו ויתפללו. אבל לנשים אין הדין כן.

(מקורות: שולחן ערוך סימן צד | כף החיים שם | משנה ברורה כז)

3. אני מעריך שמדובר על מעבר ברמזור אדום להולך רגל כשהכביש פנוי, ברכב זו סכנה ממשית ואסורה מכל וכל, גם כשהכביש פנוי לגמרי.

לגבי הולך רגל, במקום שיש שדה ראיה ואין מכוניות וכו', וברור שאין כאן סכנה כלל כגון בשעת בוקר מוקדמת, יש לדון משני כיוונים:

חינוכית - זה הרגל לא טוב. אדם שלא מקפיד לחצות במקום מותר, עלול בסופו של דבר להתרגל ולחצות בחוסר זהירות. וגם מפני הרואים מהצד שלא תמיד משכילים להבין את מכלול המצב.

הלכתית - מבחינת חוקי התנועה הדבר אסור. ייתכן שיש לכך תוקף הלכתי מצד 'דינא דמלכותא'. אך יש לומר שבמצב כמתואר, העבירה לא תֵאכף.

לכן לדעתי אפשר להתיר את הדבר מבחינה הלכתית, אבל חינוכית זה לא נכון לפעול כך.

איך להיפטר מההרגל הזה? לדעת ולהפנים שהזמן שלנו אמנם חשוב, אבל הסיכון בחצייה ברמזור אדום הוא גדול, והחיים שלנו חשובים יותר מחצי דקה שנחסוך. ואולי לדמיין שיש ילד קטן שמסתכל עלייך - והוא לא מבין את כל השיקולים שהובילו, ואת עלולה לגרום לו לעשות זאת גם.

4. עלייך להימנע. אדם המגיע לעבוד במקום עבודה - מקבל על עצמו את תנאֵי ההעסקה באופן מלא. זהו תנאי שבממון, והוא קיים.

בהצלחה רבה בדרכך.