שאלה
שלום רב!
אני וחברי מדריכי כיתה ט' ואנחנו ממש רוצים לקדם את החניכים מבחינת עבודת המידות ומבחינת בין אדם לחברו. אילו דברים אפשר לעשות מבחינה קבוצתית כדי לעודד אותם? ואלו דברים אפשר לעשות כדי לדחוף אותם לאחריות אישית בעניין? כי אחרי הכל זה עניין של תשומת לב ואחריות אישית עד שהדברים נעשים חלק ממך (עד שאתה "קונה" אותם) אז איך המקום שלנו בתור מדריכים יכול להשפיע עליהם בעניין הזה ולקדם אותם?
נשמח למספר טיפים ורעיונות בעניין!
תשובה
שלום אלדר!
ראשית, מעריכה מאד את ההחשיבה החינוכית והרצון להעביר תוכן בצורה מדויקת ונוגעת בלבבות. אתה בהחלט עוסק בעבודת קודש!
אכן, תחום עבודת המידות הוא תחום מאד אישי, ולכן קיים קושי מסוים בהעברת מידע ותוכן לחניכים בנושאים האלה, במיוחד בגילאים צעירים, כשהנפש עדיין בתהליכי עיצוב, ולעיתים התחום הזה נדחק לשוליים ומעניינים דווקא נושאים קצת אחרים...
קודם כל ולפני הכל – אין כמו פשוט להיות מה שאתה מאמין. הרבה פעמים, במיוחד בתור אנשים שמובילים חינוכית יש לנו נטייה לדבר הרבה עם אחרים על ערכים גדולים, כשבסוף, בתכל'ס לפעמים אנו שוכחים להיות מה שאנו מאמינים בו.
בשלב של כיתה ט' עולם המידות הוא לרוב לא תחום העיסוק המרכזי, זהו שלב בהתבגרות בו המקום החברתי דומיננטי בהרבה בדר"כ, והעובדה הזו דוחקת מעט את עבודת המידות הצידה.
* חשוב להראות להם איך הדברים נראים. איך זה נראה אדם שעובד על המידות שלו? איך נראה אדם גדול? איך נראה אדם שרוצה לעבוד את ה'?
ההבנה שהדברים לא מנותקים, שעולם המידות הוא עולם טוב, משמח, מפרה ולא מעפן ומעיק (כמו שהרבה פעמים תופסים אותו בשלב הזה של החיים) זו עובדה שצריך ללמוד אותה, ומתוכה להתקדם. אולי יעזור להפגיש אותם עם אנשים גדולים, בפעילות ער"ש חד"פ, בשיחה שמישהו יבוא להעביר מבחוץ, בטיול מיוחד לכל השבט שבו יפגשו עם דמויות שונות שקצת ירחיבו להם את המבט ויעמיקו את הרצון וכדו'.
* לא מכירה את החניכים שלך אישית, אבל הרבה פעמים כדי לקדם ולגדל נושא מסוים אצל החניכים (ובכלל, גם אצלנו בנפש) עוזר פשוט להתחיל להתעסק בו. שווה לבנות מערך בנושא, שווה, מושקע, לעשות לו אפילו פרסום כדי להפוך אותו לכזה בעיניהם ולהתחיל להתגלגל משם - אולי בסופו לעשות פרויקט משותף של עזרה החוצה, של נתינה, אולי אפילו פרויקט פנימה בתוך הסניף או בתוך השבט עצמו. ממילא כשמתחילים לדבר על משהו, כשהוא נמצא בשיח, ובמחשבה, הוא פשוט קורה. (כמו שהרבה פעמים כשרק מתחילים ללמוד הלכות לשון הרע שמים לב הרבה יותר לדיבור, אפילו בלי להתכוון..)
אגב, אני אישית ממש מאמינה בדיבור 'עתידי'. כשאתה שואל מישהו – "איזה אדם אתה רוצה להיות?", בתנאי שהאוירה מספיק מאפשרת ופתוחה, יש בכוח שאלה כזו לעשות קצת סדר פנימה, יש בה משהו שעושה לך שיקוף, איפה אני נמצא, לא אני רוצה להגיע, האם אני בכיוון? אפשרי להכניס למערך חלק כזה.
* בהחלט אפשר להתחיל בתקופה מורכבת זו של הקורונה. יש פעולות מגניבות ושוות שאפשר לבנות לוואצפ או לשיחת זום משותפת, ומתוכם לצאת למשימה שבטית ולהחליט שכל אחד עושה משהו טוב למישהו בבית/ מתקשר למישהו שצריך/ עובד על עצמו לאותו היום פעם אחת בנקודה שתמיד קשה לו.. יתכן שזה יפתח פתח לעבודה ולשיח.
* כמובן שלאחר שמפרקים את האידיאל במערך / בפעולה / בשיחה, יהיה טוב אם אתם כמדריכים תלוו את התהליך בפן האישי, איפה זה פוגש כל חניך באופן ספציפי? מה הנקודה בה כל אחד מהחניכים 'תקוע'? איך אני כמדריך יכול לעזור לו? דווקא בגלל שמדובר בעניין כ"כ אישי ואינדיבידואלי.
בתפילה שהדברים יתיישבו על הלבבות בע"ה. ובכל אופן, תזכור שאתה זורע את שלך, ומתי שהוא הוא יינבט, גם אם כרגע אתה לא רואה את הפירות.
הצלחה גדולה ויישר כוח!
טליה