חבר בגיל צעיר: למה חייבים לחכות עד לגיל יותר מבוגר כדי להתאהב?

היי יקרה תודה שפנית אלינו! איזו שאלה מקסימה! נשמע שאת באמת מאוד בוגרת לגילך. הרצון שלך לעשות דברים ממקום מברר ולא מפזיזות לא מובן מאליו. לפני שאתחיל חשוב לי לציין שהרגשות שלך מאוד טבעיים ובריאים ומרגש לשמוע שאת חווה אותם. מקווה שבתשובה שלי אצליח לתת לך כיוונים למחשבה שבעז"ה יסייעו לך לקבל החלטה שנכונה לך.

התאהבות או אהבה?

את כותבת בשאלה שלך ששניכם מאוהבים אחד בשנייה, כמה מרגשש! יש הבדל גדול בין אהבה להתאהבות. הן לא סותרות אחת את השנייה ויכולות לבוא ביחד, אבל חשוב לדעת לזהות אותן. ההבחנה הזו תעזור לנו להבין האם מדובר ברגש רציני ועמוק או דווקא ברגש זמני.

בהתאהבות, אנחנו נוטים להרגיש סערת רגשות, פרפרים בבטן ולא מפסיקים לחשוב על הצד השני.. ההתאהבות לבדה היא משהו חולף; "קראש" או "הידלקות" בשפה של היום. אנשים מתאהבים בלי סוף כי זה מאוד קל, אהבה לעומת זאת היא סיפור אחר.

אהבה היא לא רגש פשוט, היא מבטאת קשר עמוק ויציב. האהבה לא באה מהר אבל כשהיא מגיעה היא נשארת. אדם אוהב הוא בעיקר אדם נותן, פחות לעצמו, יותר לשני.

ההתאהבות היא לא הכל, היא אמנם רגש אבל היא לא תישאר לעד. לכן כדאי לחשוב האם נכון להסתמך רק עליה בכניסה לקשר.

בגרות

אומרים לך שאת בוגרת לגילך ועושה רושם שבצדק. כל הכבוד על הבירור! לא כל נער או נערה בגילך היו מתאמצים כל כך לרדת לשורש העניין. השאלה היא, אם זוהי עדיין בגרות מספקת לזוגיות.

זוגיות זה לא רק רומנטיקה ופרפרים, היא גם דורשת הרבה אחריות. בסופו של דבר רוצים לבנות בית. האם את יודעת מספיק טוב מהם הערכים שעליהם את רוצה לבנות את הבית שלך? אם כן, מקסים! האם גם הבחור יודע? אלו דברים שכדאי לברר לפני כניסה לקשר. אם הערכים של זוג מסוים סותרים מאוד אחד את השני זה עלול להוות קושי בהמשך.

גם לפני הכניסה לזוגיות יש צורך בבגרות רבה ומודעות עצמית. את משתפת שעברת תהליך עם עצמך ואת מכירה את עצמך וזה ממש מרגש וכיף לשמוע! הנקודה היא שתמיד יש מקום לגדילה והתפתחות. הנערה המהממת והבוגרת שאת היום עוד תתפתח ותשתנה, הן באישיות שלה והן ברצונות שלה מעצמה ומאחרים.

יכולה לשתף אותך שכשהייתי בגילך גם אני הייתי מאוהבת, ובמבט לאחור, אחרי שהתבגרתי קצת יותר, הבנתי שנכון לי משהו אחר ממה שחשבתי שנכון לי אז. קיים סיכוי שיש הרבה זוגות מבוגרים שמסתדרים טוב בניהם, אמנם במבט לאחור אולי בכל זאת היו בוחרים מישהו אחר. אין סוף להתפתחות ולשינוי באדם, לכן אולי כדאי לחכות בכל זאת לגיל בו תכירי את עצמך טוב יותר, וגם בו יתאפשר לך (כפי שאת מתארת בשאלה) להתחיל לצאת.

לאן זה מוביל?

עוד עניין לשים לב אליו הוא לאן הקשר מוביל. האם את רוצה להיכנס לזוגיות עם הבחור כעת כי את מרגישה אליו רגשות? האם את מעוניינת בזוגיות שלאו דווקא תוביל לחתונה? בזוגיות שמכוונת לחתונה, רק רגשות לא מספיקים. כפי שהסברתי בסעיף הקודם, יש אלמנטים נוספים שעליהם נשענת זוגיות טובה שמחזיקה לטווח הארוך. אלמנט חשוב הוא גם הטיימינג,התזמון.

יש אנשים שנכנסים לקשר כשהם מסתכלים רק על ההווה. כיף להם יחד והם מאוהבים עד מעל הגג. אני מציעה לך ראיה נוספת, תסתכלי גם על העתיד. את מרגישה שהקשר הזה יוביל למשהו רציני? אולי לחתונה? אפשר לחלוק אחד על השני בנושא הזה, אבל כדאי לחשוב, במידה ואת לא רואה את הקשר הזה מוביל לחתונה בשלב הזה של החיים שלך, האם את מוכנה לשאת את הרגשות שיתלוו לפרידה?

קשר שמקיים את חוקי התורה

את מציינת כי חשוב לך לשמור על חוקי התורה וזה מחמם את הלב! מניחה שהתכוונת בין היתר גם לנושא שמירת הנגיעה. כל הכבוד שיש לך עקרונות כאלה שחשוב לך לשמור, הם בהחלט יכולים לעזור לך לקבל החלטה שנכונה לך.

בנושא הזה רק אציע לך נקודה למחשבה ולמסקנות תגיעי עם עצמך, בהתאם למה שאת מרגישה. בדרך כלל, ככל שעובר הזמן בזוגיות, האהבה גדלה ואיתה גם הרצון להפגין אותה בקרבה ובמגע. כעת את בת 14, להתחתן על פי חוק אפשר במינימום מגיל 18. במידה ותכנסו לקשר כעת, האם תצליחו לשמור נגיעה 4 שנים (לפחות)?

תקשורת

אתם חולקים רגשות משותפים, אתם נמצאים באותה נקודה. אני מציעה לך לפתוח את זה מולו. תדברו על הדברים בניכם (מכל הצדדים) ותגיעו למסקנה משותפת, לכאן או לכאן. במידה ותחליטו ששומרים על הקשר כמו שהוא, אפשר לנסות לתת לזמן לעשות את שלו ולנסות לתפוס קצת מרחק אחד מהשנייה, כדי שכל אחד יוכל להתקדם הלאה או כל דבר אחר שתמצאו שעוזר. זה לא בהכרח ינתק לגמרי את הקשר בניכם, אולי כשיירגעו קצת הרגשות, תמצאו את המינון הנכון בו כדאי לשמור על החברות שלכם בלי שתציף את הרגשות, לפחות אם או עד שתחליטו שנכון לכם להתחיל משהו.

לשחרר, בלי לחץ

אני יודעת שבתוך כל סערת הרגשות שאת נמצאת בה קצת מעצבן לשמוע "לשחרר". אני מאוד מבינה את המקום שלך (מקרוב), ומהניסיון האישי שלי, זו עצה זהב. לאו דווקא לשחרר לגמרי את הבחור, אלא יותר את המחשבות עליו, את המבוכה..

עוזר מאוד לזכור שזיווג הוא משמיים, אם נועדתם זה לזו זה יקרה גם עוד 4 שנים. אין טעם להילחץ או לנסות בכוח לשמור על הקשר. מה ששלך שלך, ואם הוא נועד לך הוא ימצא את הדרך אלייך גם עוד כמה שנים.

אהובה, מאחלת לך המון בהצלחה וזיווג הגון משורש נשמתך בעת ובזמן הנכונים לך! כל הכבוד על הבירור ומקווה שעזרתי,

מוזמנת לחזור ולשאול,

ליאת אסתר