חברה עוסקת בדברי כפירה ומשפיעה עלי: איך להתמודד איתה?

שלום לך.

האמת שזו שאלה לא פשוטה בכלל.

לא פשוטה כי אני, כשאני עונה על השאלה, יכול להרגיש את הכאב על המציאות, הרצון לשמור על עמוד השידרה האמוני שלך, הרצון להשפיע טובה עליה וגם בלבול אמיתי ובריא מהשאלה ששזורה במה שכתבת - מה עושים עם המצב הזה?

בשורות הבאות ננסה לתת קווים מנחים כלליים, לפי אפשרויות שונות - אך הבחירה איך לנהוג תלויה בך ובאישיות שלך.

השיטות מבוססות על FFF - להילחם, לברוח ולקפוא.

להילחם

הרבה פעמים, בגלל שהאמת כל כך בוערת בנו, חשוב לנו להביע את האמת הזאת ולהסביר למה הכפירה היא לא נכונה.

יש לזה מעלות בהיבט האישי והחברתי שבו עומדים על האמת וגם מזכירים לעצמנו מה האמת.

קצת כמו אותם אלו שאומרים לעצמם 'שעבאס' כשרכב עובר לידם בשבת, על אף שנהג כנראה לא שומע אותם.

החסרונות הן שלא תמיד יש תשובות ואז נשארים עם סימן שאלה גדול, ו/או שזה פשוט לא משפיע לטובה על מי שמביע את העמדות הכופרות ואז יוצרים מרחק יותר גדול ואז זה לא משרת את המטרה שלשמה אנו נלחמים (או אחת מהמטרות)

מה שאפשר לעשות במקרה כזה הוא לוודא שהויכוח לא הופך להיות סוער, אלא רגוע ומתורבת ואז הרגשות לא נכנסים לתוך הסיפור ולא נוצר ריחוק.

לברוח

במקרה הזה, זה אומר להתרחק מהחברה ולא להתקרב כלל וכלל. ניתוק קשר.

זה קשה וזה כואב.

המעלה היא שהיא כבר לא משפיעה עליך לרעה - סוג של התרחק משכן רע.

מנגד, זה יכול לשדר שכל היחסים הם מבוססים על משהו אינרסנטי וכד'.

הפתרון במצב הזה הוא להגיד את הדברים בצורה אמיתית וכנה "תראי, אני רוצה להיות חברה שלך, למרות שיש לנו תפיסות אמוניות שונות, אבל זה קשה לי ואני מרגישה שבשל המתח האמוני הזה בינינו זה משפיע עלי אישית לרעה ואני לא רוצה לאבד אותך כחברה אבל אני גם לא רוצה לאבד את עצמי".

ייתכן וזה יוליד פתרון שלא העלנו פה וייתכן שלא.

לקפוא

תמיד קל לא להתמודד ולתת לאחרים לחיות באמונה שלהם ולך באמונתך שלך.

פה לא מתמודדים, ואולי גם מראים שלמרות הכל אנחנו מקבלים את מי שלאו בהכרח חושב כמונו.

המעלה היא שאם זה נעשה נכון יש בכח האהבה להשפיע טובה על אותה אחת. כמובן שזה לא נעשה לשם, אלא באמת.

יש עוד מעלה בכך שלא מלבים את הויכוח, שלרוב מבוסס על מטען רגשי מאשר שכלי-אמוני, לדעתי. כשלא מלבים את הויכוח על האמונה זה מפנה מקום לגורם שעומד מאחורי זה ואז אפשר לתת לזה את היחס, שוב ממקום של אהבה (אם זה תחושה שהדת משתלטת על כל בחירה, ריב עם דמות שמתויגת חברתית כמאמינה וזה הדרך לבעוט בה ועוד).

החסרונות זה שלפעמים שומעים רק שאלות וזה משפיע על הבפנים, כמו שכתבת, ולא תמיד מרגישים שיש תשובה.

במקרה כזה אפשר להתחזק בלימוד האמונה ולענות לעצמך על השאלות, גם אם זה לא ברבים ובקול - אלא בינך לבין עצמך.

אלו דברים ראשוניים ואם תרצי שנכווין יותר, או שיש שאלות בנושא כזה או אחר את מוזמנת לכתוב לנו בשמחה.

הרבה הצלחה,

נתנאל