איך לנצל את הזמן הפנוי שלי?

שלום לך!

אשרייך! אקדים ואומר כי השאלה כלל אינה מוזרה. ההפך, היא שאלה שתמיד תקפה בכל זמן, גיל או סטטוס, וראוי וטוב מדי פעם לעצור ולעשות חושבים גם בנושא זה, לראות מה כדאי לשפר ומה כדאי לשמר. ולוואי וכולנו נדע להפוך את הערך שבזמן לעיקר ולא למלא אותו בטפל.

זמן זהו אחד המשאבים הכי יקרים שאינם חוזרים. מה באמת כדאי לעשות איתו?

הפסוק "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהילים ל"ד ט"ו) נותן לנו טיפ שנכון להרבה דברים בחיים. כשאנחנו מחליטים החלטה מסוימת להימנע מדבר מה, לא מספיק להפסיק לעשות משהו (במקרה זה, לצפות בטלוויזיה) כי נוצר איזשהו וואקום, חלל. זהו החלק הראשון של הפסוק, "סור מרע". השלב הזה הוא חשוב מאוד! אך לא מספיק כשלעצמו. לכן ממשיכים: "ועשה טוב"- צריך למלא את אותו חלל בעשייה חיובית ומלאה. וב"ה שיש לנו את התורה הקדושה, ואנו בשאיפה לחיות חיי תורה.

הקב"ה נטע בנו יכולות, כישרונות ומעשים טובים, ולא לחינם: זה גם חלק מעבודת ה' שלנו, לממש את עצמנו למען הכלל, למען עמ"י ועוד. חשבי עם עצמך במה את טובה או במה את רוצה להתפתח- נגינה, כתיבה, ריקוד, אמנות ועוד ועוד. כתבת שאת רוצה "..לתחביבים המתאימים לרוח ההלכה והתורה".. על קצה המזלג, כמעט כל דבר אפשר, ראוי וכדאי לנתב ולמנף לעבודת ה'. לדוגמא, אדם שאוהב להציג ולשחק, יוכל להעביר דרך ההצגות וההופעות שלו ערכים שונים ודוגמאות לדילמות מחיי התורה (ולא חלילה, הצגה של גסויות). שנזכה ונוכל להשתדל להיות ולחיות במודעות שזה חלק מעבודת ה' שלנו, כדי להוסיף טוב ושזה עבור עמ"י; שהרי פיתוח ומימוש עצמי עוזר לנו להיות אנשים גדולים יותר.

מספר הצעות, כדי לעזור לחשוב מ'חוץ לקופסא':

אולי כדאי ללכת לחוג? אמנם חוג הוא דבר קבוע בלו"ז, אך זהו גם היתרון שבכך. אולי יש זמן שכן מתאפשר לך במשך השבוע, גם אם הוא עמוס. למשל, חוגי קרמיקה /כושר/ בישול/תפירה אלו רק חלק מהאפשרויות שעומדות בפנינו. ב"ה אנחנו בדור מבורך שיש לו הרבה אפשרויות- זה כמובן דורש מאיתנו לבחור נכון..

ישנו משפט האומר: "ידע הוא כוח". מומלץ להרחיב אופקים. חשבי באילו תחומים את רוצה להעמיק, היסטוריה, שפות זרות וכדומה. וכמובן, אין כמו קריאה בספר טוב- אולי כדאי לבקש המלצות מסביבתך לספרים טובים שקראו לאחרונה (לצערנו, כמו בסרטים גם לגביי ספרים כדאי לדעת שלא תמיד יהלום את ערכייך- כגון קטעים לא ראויים וכו'. אם אכפת לך מכך, כדאי לדייק יותר בבקשה..).

כמו כן, "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהילים פ"ט ג'), תמיד כדאי לתת ולהתנדב- זה נותן גם למתנדב עצמו, בונה בו אכפתיות, רגישות לזולת והוספת טוב בעולמנו- ובייחוד הליכה בדרך ה': "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט). יש מגוון אגודות ועמותות של התנדבויות שישמחו בבואך (יד שרה/משפחה אחת/ שלווה..). או אולי אפילו במקום מגורייך מחפשים עזרה. כמובן, שכדאי לחשוב במה את טובה- האם את אוהבת להתעסק עם לוגיסטיקה, אז אולי עזרה בחלוקת מצרכי מזון? או לחילופין, אם את אוהבת להיות עם אנשים ומטבעך את חברותית, אפשר לבקר בבתי אבות או בתי חולים וכדומה. כמובן שבכל התנדבות חשוב לשים לב שהמקום בטוח עבורך, שההורים יודעים היכן את נמצאת, שאת לא נמצאת שם לבד אלא עם עוד מבוגרות שמשגיחות, ועוד צעדים לשמירה על הבטיחות וההרגשה הטובה. ובכלל, בכל תחום או פעילות, תמיד כדאי לחפש עשייה שבה את לא לבד, אלא עם עוד חברות.

גם אם את לא יודעת כרגע במה כדאי לעסוק ולתרום, בע"ה עם הזמן תביני במה את רוצה להתעסק ומשם הדרך תהיה סלולה.

אגב, לא צריך ללכת רחוק. "עניי עירך קודמים". אולי גם בבית או אצל סבא וסבתא ישמחו לעזרתך, החל משמירה על אחים/אחיינים ועד להגדלת ראש ולפעמים לשטוף כלים/כביסה ועוד.

אם יש שבועות לחוצים קצת יותר ופחות יש אפשרות לעשות דברים אחרים, אולי כדאי לעשות רשימה של רעיונות והצעות שיהיה לך כשתרצי לעשות דבר מה ערכי או איכותי. וכך לא יהיה "בלק-אאוט", שפ-ת-אום שוכחים מה רצינו ואין רעיונות מה לעשות..

כמו שאת דואגת לחיי המעשה והפנאי שלך שיהיו ראויים (חוזרת ואומרת: אשרייך!!) ראוי לא לשכוח ולתת את המקום הראוי גם לחיי הרוח שלך. אם אפשר בבקשה להגיב למה שכתבת: "ואני לא נמצאת במקום בו אני מסוגלת להקדיש את הזמן הפנוי שלי ללימוד תורה כל הזמן".. מחזקת את ידייך- גם אם לימוד תורה הוא חלק קטן במשך היום, הרי שזה מבחינה כמותית ולא איכותית, והוא חשוב מאוד! גם לימוד של רבע שעה או יותר בכל תחום (פ"ש, אמונה, מוסר, מידות..) הוא יקר מפז לאין ערוך. אגב, תמיד מה שהכי חשוב- יהיה מבחינה כמותית קטן (עמ"י- לעומת העולם, לב האדם- לעומת שאר איבריו..). עלי והצליחי!

דעי לך, שלהיות עסוקים זהו דבר מבורך. תמיד יהיו לנו דברים לעשות, אלו החיים; כרגע זה לימודים ובגרויות, אח"כ יבואו דברים אחרים אם נרגיל את עצמנו ש"זמן- אין, זמן עושים"! (אסתר קל). השריר של הזמן, של ניצול ועשייה עם הזמן, יהיה מלא שמחה וחיות ולא נרגיש שאנחנו לא מגיעים לכלום וההפך- מספיקים יותר (כמובן כל זה עם דרך ארץ וחיוך..). כמו שדרשו על הפסוק וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כ"ד, א') - שכאשר אברהם אבינו נפטר, כל ימיו באו עימו; כל ימיו לא נפקדו. הוא ניצל ומילא את חלקו בכל יום ויום בעבודת ה' ועוד. שנזכה.

ממליצה על הספר "בין הזמנים" של הרב דוד סתיו שמעמיק קצת בנושא, איך רוח ההלכה יחד עם הפנאי שיש בדורנו.

מוזמנת לספר לנו (בשאלה חדשה) אילו פעילויות בחרת לעצמך.

תודה על שאלתך. ברכה והצלחה!

שרון