איך מתמודדים עם פחדים ומחשבות על גאולה?

שלום יקרה!

התחושה שאת מתארת נשמעת לא פשוטה. לכולנו יש פחדים, וכולנו היינו רוצים לפעמים לקחת איזה משהו במציאות ופשוט להחליף אותו. לעשות שיפוץ בעולם ובו נעיף את כל הרע ונשאיר רק את הטוב והשמח.

הלוואי והיו לי תשובות ברורות לשאלות שאת שואלת. אבל האמת היא, שכל מה שקשור בגאולה נמצא במחלוקות ויש עליו סימני שאלה גדולים. בקבלה אומרים שהעולם נקרא "עולם" מלשון "העלם". כלומר, אנחנו נמצאים במציאות שבה רב הנסתר על הגלוי. כל יום מביא איתו הפתעות חדשות, והגאולה עוד יותר- היא הפתעה אחת גדולה. יש לנו קצה חוט על מה יהיה, אבל לא יודעים להגיד בדיוק.

מצד אחד, יש נבואות בתנ"ך שמתארות חיים של עולם מושלם שבו אין מחלות ואין מוות, וכולם חיים בשלום זה עם זה. מצד שני, בגמרא מסבירים שבגאולה העולם לא ישתנה לגמרי, אלא שהמציאות תשאר דומה ורק תהיה טובה יותר. ויש מפרשים שמסבירים שהנבואות מובאות בתור משל. בקיצור- אף אחד לא יודע בוודאות מה בדיוק יקרה, איך ומתי.

נסתרות דרכי ה'

ההבנה שאנחנו לא מבינים מה יהיה יכולה לגרום לנו לפחד, אבל היא יכולה גם לחזק אותנו. הקב"ה מסובב את העולם, ויש השגחה פרטית, כמו שאמרת. אפילו בשיר של אמיר דדון "לא סתם, הכל פה מסתובב... לא סתם".

אנחנו לא מבינים הכל. אבל זה לגמרי בסדר, כי זה דרכו של עולם... אנחנו בני אדם. החלק החיובי בסיפור הוא שאנחנו לא אלה שקובעים. הקב"ה היחיד שיודע, ולכן הוא זה שקובע ומסובב את הדברים. וכל מה שנדרש מאיתנו זה להרפות... התפקיד שלנו זה לנסות לעשות טוב, להיות ישרים וטובים ולשמוח במה שה' מביא אלינו. כתוב בתהילים "הרפו ודעו כי אנכי אלוקים". זה הכי קשה להרפות, במיוחד כשקורים לנו דברים קשים ורואים שיש גם רוע. אבל אני מאמינה שברגע שנצליח לסמוך על הקב"ה באמת, נוכל לשחרר את הפחדים, להתמקד ביופי של החיים ולהנות מכל הטוב שיש בעולם.

את שואלת שאלות כ"כ גדולות וטובות, ודווקא בגלל זה אני ממליצה לך להרפות מהן קצת. תלמידי חכמים רבים שואלים את עצמם את השאלות האלה, ובאמת קשה לתת עליהן תשובה.

"קחי את הפחדים, זרקי אותם לים"

הדרך שבה נסתכל על המציאות תלויה בנו, ואנחנו יכולים לבחור להתמקד בטוב ולהעצים אותו. יכול להיות שההתעסקות בלא נודע מגדילה אצלך את הפחד, ויעשה לך טוב להפנות את תשומת הלב אל דברים חיוביים שיש לך. המחשבות על הפחדים ואפילו על הגאולה יכולות להלחיץ אותנו, אז צריך לתת להן מקום אבל במינון מסויים. אני מציעה לך לבחור דמות שאת סומכת עליה, מורה או חברה טובה, ויחד איתה לשים פוקוס על הדברים הטובים שיש לך בחיים. ואם תרגישי צורך, כמובן שכדאי גם לשתף בפחדים עצמם כדי לשחרר את מה שיושב עלייך.

במקביל, את יכולה להכין לעצמך מחברת שבה תכתבי כל יום משהו טוב וחיובי שקרה לך או למישהו אחר, וככה להזכיר לעצמך את הטוב בעולם.

תסמכי על הקב"ה, ותשמחי! מאחלת לך רק טוב ובהצלחה גדולה,

ואת כמובן מוזמנת לפנות אלינו שוב.

עידית