שאלה
שלום,
התחלתי לצאת לפני שנתיים ואני מרגישה שמסע החיפוש אחר בעל גומר אותי.
הוא בהחלט בנה, חיזק ודייק אותי, אבל הגעתי לנקודה שכבר כאבתי כל כך הרבה, ציפיתי והתאכזבתי כל פעם מחדש. התפללתי, בכיתי, ביקשתי, התאמצתי. וזה לא קורה.וזה שובר אותי.
מבחינה דתית חלה בי תמורה דיי רצינית, אפשר להגיד שהתדרדרתי מאוד בחודשים האחרונים, דברים שהיו חשובים לי בעבר כבר לא כל כך חשובים לי, מטילה ספק בדברים שהיו ברורים לי ומתחילה לחשוב שאולי פשוט אני לא אצליח להתאהב בבחור "דוס" ושיותר יתאים לי לייט. כל כך לא פשוט לי למצוא מישהו שמוצא חן בעיני ושמרגיש לי שלי..
אני כל כך עייפה מתפילות ומהשתדלויות, וכבר תקופה ארוכה שמרגישה אדישות גדולה.
לא יודעת איך מתקדמים מכאן...
מרגישה שכל יום שעובר אני הולכת ומתרחקת מה', וחוששת שגם מהאיש שלי.
אומרים שלא מעמידים אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אני לא מרגישה שיכולה לגבור על הניסיון הזה, אז לא מבינה איך הוא לא מגיע...
תשובה
שלום לך.
תודה שפנית אלינו, מקווה שהתשובה שלי תתן לך כמה כיוונים שיקדמו אותך לעבר מטרותייך.
נשמע שאת במקום מאוד מודע ומברר, שזה כשלעצמו דבר משמעותי שעשוי לקדם אותך בסוגיות שמעסיקות אותך וכן בחיים בכלל. ניכר מדברייך שאת גם מאפשרת לעצמך להיות במקום שואל כלפי הקב"ה, מה שמעיד שהקשר עימו כנראה מעורר בך לא מעט, גם אם כרגע אלו רגשות של תמיהה או אפילו כעס. את לא מתכחשת למה שאת חושבת ומרגישה וזה מקסים כשלעצמו.
בשאלה שלך את מביאה כמה היבטים של התמודדות שמעסיקים אותך כרגע- היבט הקפדה על ההלכה, היבט אמוני (שאלות כלפי הקב"ה) והיבט של חווית חוסר הצלחה וייאוש מעולם ההיכרויות. אנסה להתייחס לכל אחד מההיבטים האלו.
בהיבט האמוני- הרבה פעמים אנחנו חווים (גם ה"צדיקים" הגדולים ביותר) קושי מסוים בחיים שמוביל אותנו לשאול שאלות כלפיי הקב"ה על מטרת הניסיון ואף להפנות רגשות תסכול כלפיו. אחד יפגוש את זה בתחום הפרנסה, אחת בפיריון, ויש לא מעט שחווים שנים של חיפוש אחר זוגיות ראויה וטובה עבורם. וכמו בכל קשר שלנו, גם כעס או תסכול שמופנה כלפי מישהו ,הוא חלק מקשר, הוא מעיד שיש לנו חיבור חזק אליו לרוב ולכן זה כל כך מזיז לנו. בניגוד למה שלפעמים טועים לחשוב, גם היהדות תומכת במקום המברר והשואל הזה ויש לא מעט תקדימים לכך עוד מתקופת התנ"ך.
בפן היותר מעשי, מלבד לפנות לדמות בוגרת (שאת מכירה ומעריכה) ולעשות את הבירור הזה יחד, תוך שיתוף הקושי, אני יכולה להציע לך גם להסתכל על האתגר הנוכחי כהזדמנות- לחיזוק האמונה (בעצמך, בקב"ה או מה שתחברי) כך שבפעם הבאה שתתקלי במציאות דומה של התמודדות עם אתגר, תזכרי את התקופה הזו. תקבלי כלים שאחכ יוכלו לשמש אותך בחיים ולהפוך אותך חזקה יותר, לאו דווקא במובן הרוחני.
בנוסף, לפעמים העיסוק הבלתי פוסק במשהו יכול להתיש אותנו נפשית. לכן יש אפשרות גם לבחור בדרך של "הרפו ודעו כי אני ה'"- זאת אומרת, לשחרר לקב"ה שיפעל בדרכו בעולם עבור המטרה שלך למצוא זוגיות.
בהיבט ההלכתי- ציינת שאת פחות מקפידה מבעבר. זו הסתכלות שלך על עצמך בנקודת הזמן הנוכחית. לכולנו יש תקופות שאנחנו פחות מצליחים להקפיד על דברים והגיוני שזה גם השלכה לפעמים של מצב הקשר עם הקב"ה. השאלה שאת יכולה לשאול את עצמך היא איזה אדם את רוצה להיות? יתכן שתביני שאולי המקום הנוכחי דוקא מתאים לך והאתגר הוא פשוט להכיר את עצמך החדשה. אבל בעיניי קודם תבחני את הדברים מול עצמך עוד לפני שאת חושבת איזה בעל או בית את רוצה להקים מבחינה הדתית. כי אם כל הזמן תכווני להשתנות בשביל אותו אחד שעוד לא מצאת או משהו שכרגע הוא בגדר מחשבה ולא מציאות, כנראה שזה יקשה עליך לעבור תהליך אישי כי זה גורם חיצוני ולא מניע פנימי.
וכעת לגבי ההיבט של חיפוש הזוגיות- יש כיום מגוון עצום של אפשרויות ללווי מקצועי להכוונה בנושא זוגיות. דרך ליווי כזה תוכלי לעבור תהליך שאולי יוכל לקדם אותך וגם לתת לך תחושה שיש לך עם מי להתייעץ והיכן לפרוק תוך כדי תהליך החיפוש. אני אישית מכירה לא מעט שנעזרו באנשי מקצוע כאלו וזה קידם אותם מאוד גם להכיר את עצמם טוב יותר ולפתור כל מיני חסמים שהיו להם סדרך וגם כיוון וקירב אותם למציאת בן/ בת הזוג.
יחד עם זאת, הייתי ממליצה לך לקחת את התקופה הזו כהזדמנות גם להעצמה אישית, תעסקי במה שאת אוהבת, תפתחי את התחביבים שלך, תגשימי חלומות, תבלי עם חברות ומשפחה. זה גם יתן לך כוח להתמודד וגם יראה לך שלתקופה הזו יש לא מעט יתרונות. מה גם שזה יוכל להוסיף טוב גם במעמד הדייטים כי זה הכי כיף להיות בחברת אדם שהוא שמח ומסופק מהחיים שלו :)
מאחלת לך הרבה הצלחה ושהתהליך יהיה הרבה יותר קל ושמח עד למציאת האחד שלך!
משאת