שאלה
שלום לכב' הרב,
למדתי לגבי מלאכת בורר שאסור מהתורה לברור פסולת מתוך אוכל, אבל הבנתי שיש בדבר מחלוקת, ויש פוסק/ים (להבנתי מהראשונים) שכן התירו לכתחילה, למרות שהלכה לא נפסקה כמותם.
1. אז דבר ראשון רציתי לשאול מי אלו אותם פוסקים?
2. דבר שני, אם בכל זאת בררתי פסולת מתוך מאכל בשבת, אז למדתי שבדיעבד זה מותר מעיקר הדין, כי לא נעשה שינוי בגוף הדבר ולכן מותר להנות בזה בשבת (כמו גם במלאכת הוצאה, ולהבדיל ממלאכות אחרות). אך הקושיה שלי היא שלפי הספרדים, דעת הרב עובדיה שיש להחמיר בזה למרות הכל, ולא להנות מברירה זו בשבת. אך מצד שני, יש גם כלל שדבר השנוי במחלוקת הפוסקים, מותר בכל מקרה בדיעבד. איך הדבר הזה מתיישב?
תודה מראש
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לא מצאתי שהרב עובדיה מחמיר. אדרבא, הרב עובדיה מקל, הוא מסתמך על פתרון של הרב ולדנברג זצ"ל: אגוזים שהיו מעורבים עם קליפות. ובא אדם וברר את הקליפות מבין האגוזים. דבר שאסור לעשותו בשבת. ואחר כך חזרו ועירבו את הקליפות עם האגוזים. מותר לאכול מן האגוזים בשבת, כיוון שאין כאן הנאה כלל מעשה האסור בשבת.
עיין http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=2440