המוסר האלוקי

שלום

נראה לי שלא מדויק לדבר על "הסכמה" עם המוסר האלוקי מכמה סיבות:

א. המצוות ניתנו ממקור אלוקי, וממילא כל הטעמים שאנחנו יכולים לתת בהן, הם עדיין ברמה האנושית שלנו. אבל הם ודאי לא תיאור מלא, ואפילו לא מתקרב להיות מלא, של מה שטמון בהם. הרב צבי יהודה קוק היה אומר ש'טעמי מצוות' זה מלשון טעימה. כלומר, שאנחנו מנסים לטעום משהו מהמצווה, אבל זה ודאי רחוק מאוד מכל מה שטמון בה.

ב. התורה לא דורשת הסכמה שלנו עם המוסר האלוקי, אלא קיום המצוות שניתנו כצו אלוקי, מתוך אמונה בבורא עולם ובתורתו.

קבלת עול מלכות שמים קודמת לקבלת עול מצוות, אבל זה באופן כללי על האמונה. ביחס לקיום מצוות והבנתן, 'נעשה' קודם ל'נשמע'. כלומר, הקיום לא תלוי בהבנה שלי, אלא נובע מקבלת עול מלכות שמים, ורק כקומה נוספת, אני מחויב ללמוד ולהעמיק בכדי להבין עוד ועוד מה שאני יכול להבין.

ג. ה"הסכמה" שאת מדברת עליה, נובעת מהמוסר שבקרבך ומהערכים שאת מאמינה בהם. חשוב מאוד לזכור את העובדה (שקשורה למה שכתבתי בסעיף הראשון) שהערכים שלנו והמוסר כפי שאנחנו תופסים אותנו בשלב זה או אחר בחיינו, הם אנושיים ומוגבלים, ובוודאי לא מוחלטים. ואין ספק שבמבט רחב יותר, הדברים מקבלים משמעות אחרת לחלוטין.

למשל, אם בעיני בשר ודם נראה שיחס התורה לעובדי עבודה זרה איננו מוסרי, הוא צריך להבין שברור שהוא לא מבין מספיק את עומק המשמעות של עבודה זרה ואת הנזקים הנוראיים שהיא גורמת במציאות. וכך הלאה.

אני מאוד ממליץ לך לנצל את חוסר ההסכמה שאת מתארת ללימוד מעמיק באמונה עם ספרים מדורנו ומדורות קודמים, וכן בשמיעת שיעורים עם תלמידי חכמים שעוסקים בשאלות כגון אלה.

זו יכולה להיות מקפצה משמעותית של עולם האמונה שלך.

מקווה שעניתי על שאלתך

בהצלחה רבה וכל טוב