היחס לנוצרים במדינת ישראל

בס"ד

שלום רב,

שאלה גדולה שאלת, כבר דנו בכך ראשונים ואחרונים. לאחר הקמת המדינה התעורר העניין כשאלה של הלכה למעשה. כמו כל נושא הלכתי - הדיון הרציני רחב מכדי להביאו כאן. אצרף קישור למאמר יסודי בעניין של הרב בניהו ברונר:

https://asif.co.il/download/kitvey-et/zor/zhr%2036/zhr%2036%209.pdf

למי שאין סבלנות לעיון עמוק כפי שנדרש בשאלה יסודית כזאת, אציג כאן את גישת המאירי (שונה מהרמב"ם) עליו התבסס הרב קוק בדיון שלו בנושא:

המאירי (ע"ז כו.) כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן "גדורות בדתות ונימוסים", אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה (ברכות נח:), יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם (ב"ק קיג.), והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם (שם לז:). כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם (עבודה זרה כ.), וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם (ע"ז כו.).

המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי עבודה זרה (ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'") נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" (ברכות נח:). דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו (ע"ז ב.), לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם (ירמיה ד, טז): "נֹצרים באים מארץ המרחק" (תענית כז:).

הרב קוק הולך בדרכו של המאירי": "על דבר האמונות הזרות, אומר לכ"ג את דעתי, כי לא הבלעתן והריסתן היא מטרת אורם של ישראל, כמו שאין אנו מכוונים הרס כללי לעולם ולאומיו כולם, כי אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם, וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל, להשפיע עליהם טללי אורות: 'והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו, ונשאר גם הוא לאלקינו'. וזה נוהג אפילו באליליות, וקל וחומר בדתות הנסמכות בחלק מיסודותיהן על אור תורת ישראל. וגדולים דברי הגר"א ז"ל: 'ואת עשו שנאתי' - את הטפל לעשו, אבל עיקרו שהוא ראשו בהדי אבהן דעלמא גניז. ועל כן 'ראיתי פניך כראות פני אלקים' אמר איש האמת יעקב איש תם, ודברו לא ישוב ריקם. ואהבת אחים של עשו ויעקב, של יצחק וישמעאל, תעלה על כל אותן המהומות, שהרשעה הנכרכת בטומאת הגויים גררה אותן, תתגבר עליהן ותהפכן לאור ולחסד עולם. דעה רחבה זאת ממותקת במתקה ודבשה של תורת אמת, צריכה להתלוות עם כל אורחותינו באחרית הימים". ועוד הורה הרב קוק: "העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים, שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם".