האם סביר לבסס את חיינו סביב אמונה?

שלום לך!

תודה ששאלת אותנו

אכן אמונה היא לא ידיעה, אלא היא נתינת אמון.

אם היא לא היתה כך, אז היא היתה ידיעה.

לכן, חז"ל אולי מבקרים את ההשפעה של הר סיני כשהם אומרים "מכאן מודעא רבה לאוריתא", שכביכול בגלל שהמציאות עצמה היתה שכפתה עליהם הר כגיגית, מצב בו אי אפשר לכפור בבורא בשל הניסים והמעמד, אז זה לא באמת בחירה עד שבחרנו מעצמנו בפורים (כמו שמופיע במסכת שבת).

ועם כל זה שאז, ביציאת מצרים המציאות היתה כל כך ברורה, הרי שהיום, כמו שאתה כותב, זה אמונה ממש – או בלשונך, ניחוש.

איך אפשר לבסס את החיים על זה?

אני השתדלתי לא לקרוא לזה ניחוש, כי זה לא ניחוש אלא יש מסורת שעוברת ויש גם נבואות שאנו רואים שהם מתגשמים בימינו. הווי אומר, שיש פה משהו שהוא עדין בגדר אמונה ולא ידיעה, אבל כן יש הוכחה שהיא אמיתית.

יותר מזה אני חשוב שכל אדם הוא מאמין, גם האתאיסט. במובן מסוים אתאיזם היא אמונה ודת בפני עצמה.

היא מאמינה שאין בורא והיא מציבה ערכים כאלה ואחרים והאדם שבוחר בדרך זו (חלילה) הוא גם כן נמצא במקום של אמונה או בלשונך ניחוש.

האדם צריך במי, או במקרה הזה באיזו אמונה, לתת את האמון שלו.

כמובן, השאלה היא לא רק אם יש בורא או לא, כי יש יותר מכך. האמונה עצמה היא לא רק שיש בורא, אלא גם בצורת חיים מסוימת המושתתת על ערכים מסויימים.

אישית, אני בוחר להאמין, וחלק היא האמונה התמימה, חלק היא המסורת שעוברת וחלק זה כי כשאני לומד את האמונה, קרי את המחשבה ואת המצוות של הבורא, דרך התורה ודברי חז"ל, אני רואה את האמת שבהם, אני רואה את התגשמות הנבואות ואת הקיום.

ברור שהדברים נשזרים זה בזה, קרי האמונה התמימה עדין קיימת והתגשמות האמונות שעברו במשך דורות במשפחה.

היום יש כאלה שמוכיחים את האמונה דרך הוכחות של המתואר בתוך בתורה, שזה גם כן דרך לבחור להאמין וגם לקבל הוכחה שהיא אמיתית.

יש עוד המון מה להרחיב, אבל אני מאוד מקווה שנתנו חומר למחשבות ראשוניות.

כמובן שאם יש עוד שאלות אפשר לפנות אלינו בשמחה, ואתה מוזמן גם לחפש כאן באתר דרך חיפוש המילה "אמונה".

נתנאל

(14)