האם להתחיל עם בחור שאני מכירה? או שרק הבנים מתחילים?

שלום יקרה.

שמחה שאת מחוברת לעצמך ויודעת לומר שאת בשלה ובוגרת להתקדם לשלב הבא.

ראשית לכל, אני חושבת שצריך את ההבנה האישית שיש כאן רצון בקשר בשביל מטרה נקיה ואמתית. וכן, שיש הבנה שקשר זה דבר שדורש התמסרות ואם זה הוא, מחויבות ואחריות. צריך לראות אם זה מתאים לי לשלב שאני נמצאת בו בחיים או שנכון לחכות כי שום דבר לא בורח, ומה ששלך ייפתח מתי שצריך להיפתח. אחרי בירור עם עצמך, אפשר לעבור הלאה.

לשאלתך, האם לחכות שהוא יעשה צעד או פשוט לעשות.

יש משהו בלחכות שהוא משאיר אותך באוויר. יש שתי אפשרויות שיקרו:

הראשונה היא שאת ממשיכה לחשוב עליו ולרצות בו ועם זה, להישאר פאסיבית ולא לעשות צעד במעשה. בעיני היא לא בריאה בגלל שזה ישאיר אותך לבד עם מחשבות ודמיון שמפתחות קשר בלי בסיס ואחיזה במציאות. ובנוסף, בלי שאת יודעת אם באמת הוא יפנה אי פעם ובלי שבאמת יש ידיעה אם זה שלך או שאת 'סתם' נשארת שם.

האפשרות השנייה, היא שאת מחליטה שאת לא פונה ואם הוא רוצה הוא יפנה. אם את מחליטה כך אני חושבת שבריא להיות אקטיבית. זאת אומרת, לשחרר אותו מהמחשבה שלך ולתת לעצמך להמשיך הלאה באמונה שאם זה שלך, זה ייפתח מצדו וכרגע את לא מתעסקת בזה.

לעניות דעתי אם את רואה פוטנציאל ומרגישה צורך להביא את הדבר לבירור, אז טוב לברר ולהתיר את הספק. איך? יש כמה נקודות שעולות בפנייה ישירה אל הבחור:

א. במקרה שזה לא מתאים לו זה עלול לפגוע בך יותר.

ב. יש משהו בפנייה ישירה שהוא מעמיד את הקשר במקום שאת רוצה כביכול יותר... ובריא לקשר שהגבר 'יחזר' וירצה את האישה.

אני חושבת שנכון לפנות לגורם שלישי, דמות בוגרת שאת סומכת עליה, שהיא תפנה אליו ותראה איפה הוא עומד.. ותתווך במידה ומתאים לצד השני.

בהצלחה בכל!

יהודית