שאלה
שלום הרב,
שמעתי דרשה של הרב מאיר אליהו על לימוד התורה, כמה אדם צריך ללמוד תורה ביום, כמה לעסוק בתורה.
ונמצאתי בשאלה: האם כל הזמן אני צריך ללמוד תורה? אני רוצה לציין שאני נהנה מאור ללמוד תורה וזה מהנה נותן אור לנשמה ומחייה וכיף לי מאוד ללמוד תורה.
יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכל לענות עליהן.
אני למשל לומד בישיבה תיכונית ולומד בשעות הבוקר תורה( וגם משנה גמרא ועוד), אני רוצה לשאול האם למשל כשבהמשך היום יש לי שיעור אנגלית או ספרות, מתמטיקה וכדו' האם זה נחשב ביטול תורה כמובן שהייתי שמח ללמוד תורה, אבל קשה לעסוק בכל רגע ורגע בתורה. האם זה בסדר למשל שאני לומד אנגלית במקום תורה?
האם מותר לי להשקיע מזמני גם באנגלית, מתמטיקה למשל וכדו', או שאני צריך כל היום ללמוד תורה, לעשות רק את המוטל עלי מהלימודים ולא מעבר לזה? (למשל ללמוד גם אחרי בית הספר מעט אנגלית). האם מותר לי בכלל לצאת בהפסקה ליהנות ולשחק עם חברים? (למשל לשחק כדורגל או לדבר עם חברים דברי חולין) אני שמח מאוד ונהנה מאוד וזה תענוג ללמוד תורה, עם זאת, קשה כל כל היום ללמוד תורה.
אשמח אם תברר לי את עניין הלימוד ומתי צריך ללמוד, האם אני יכול לדבר דברי חולין לשחק עם חברים ועוד להתאוורר מעט (קראתי כמה תשובות קודם לכן ובאחת מהן סופר שאף בישיבת וולוזין בשבת יצאו להתאוורר) האם אני בכלל יכול ללמוד מקצועות קודש- ידוע לי שמעיקר הדין מספיק ללמוד פעמיים "בשכבך ובקומך" או מצד שני והגית בו יומם וליל והאם אני צריך לעבור לישיבה חרדית שמלמדים בה רק תורה? ומקצועות קודש? ואם כך גם נובעת השאלה אם אני לומד גמרא, נמצא שבאותו רגע איני לומד תורה מה לעשות. אשמח לתשובה שתיישב את דעתי.
נ.ב סליחה על האריכות. רציתי להסביר את עצמי טוב. ויש לציין שאני אוהב ונהנה מאוד ללמוד תורה.
תשובה
שלום לך.
ראשית, אשריך על הזמן שאתה מקדיש ללימוד תורה, לשמוע דברי תורה.
אני בהחלט יכול להבין את השאלה ואולי גם את הבלבול שאתה מצוי בו.
אין ספק שחלק נובע מפערי השקפת עולם בין מי שמגיע מהציבור החרדי לבין מי שמגיע מהציבור הדתי לאומי, ואני חושב שחלק מזה יכול לעזור בשביל לפתוח את התשובות לשאלות ששאלת:
העולם החרדי נשען בחלקו על האמירה "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". האמירה הזו, במקורו, מבטאת את המציאות הגלותית בו הקב"ה עוסק רק בהלכה ורק בד' אמות, מרחב מצומצם. במצב שהוא לא גלותי יש עוד התעסקות (גם בהלכה) במרחבי החיים שאינם רק קיום המצוות האישיות, אלא הלאומיות. אחת מהן, שמיטה (בשנה הבאה) אבל גם דינים שקשורים למשפט ועוד.
ברור שכאשר נמצאים במצב גאולי, במצב של ריבונות של עם ישראל, הרי שיש עוד הלכות, הלכות מדינה, שגם קשורות לתפקידים שאנחנו ממלאים, ביניהם גם שיטור וממשל.
בשביל למלא את זה, צריך גם את ידיעות שאינן רק תורה, זה לא רק מרומז בציטוט שכבר הבאנו, אלא זה גם מובא בשם הגר"א שמי שחסר לו מידיעות העולם חסר לו כנגדו גם בתורה פי כמה.
רק צריך לשים לב: המוצא הוא, שזה בא מתוך מקום שמגדיל את שם ה' בעולם, שזה מקושר בתורה. קרי, זה לא נעשה רק בשביל האני הפרטי..
יותר מזה, בעין איה, במסכת שבת, מביא הרב קוק שכאשר אדם משקיע בעצמו שביל שיוכל לעשות יותר בשביל הכלל, העיסוק בעצמו הוא בעצם גם עיסוק בכלל.
אז כן, יכול להיות שקשה לעסוק ממש בתורה בכל רגע בלימוד (גם יש מקומות ופעמים שאסור ללמוד תורה), אבל זה כמו עסק -זה המקום שהמחשבה נמצאת וזה המקום שמניע אותנו. זה לא רק הלימוד עצמו אלא שהראש שלנו עוסק בתורה. לכן, אם כשלומדים מקצועות חול זה נעשה בשביל להגדיל את הכלים שלך, בשביל שתוכל להאדיר את שם ה', או לשם יכולות לימוד התורה, זה בעצם חלק מעסק התורה.
מותר לך ואולי חובה עליך לצאת ולהנות בהפסקות כדי לעזור לבריאות הגוף, כדי לוודא שהגוף פועל נכון. חשוב לוודא שגם הנפש בריאה ויש לה את הרוחב הפנימי שגם קשור בחברים.
ולפני סיום, בחזרה להתחלה.
צריך לזכור את הפערים בהשקפות עולם, אך גם לזכור את האידאל שמוצב לאור זאת.
בעולם החרדי הלמדן הוא האידיאל, אך בעולם הגאולי האדם שמצליח לחיות חיי תורה, לא רק לשלב, אלא שכל מה שעושה, גם בחול, נובע מהקודש ומהתורה. זה אדם שחי חיי תורה ומבטא א תזה בחייו (ואתה מוזמן לעיין בתחילת פרק כ"ו במסילת ישרים לראות אותם בעומק).
הרבה הצלחה,
נתנאל
(14)