חופש והלכה

שלום לך,

לפני הכל, חשוב לי לכתוב לך שאני מתרשם מכך שפנית אלינו ושאלת כזו שאלה משמעותית וחשובה. לרוב זו שאלה שמעסיקה אנשים בוגרים מגילך והעובדה שהגעת אליה בגיל כה צעיר מעידה על מודעות גבוהה ומחשבה עמוקה. בנוסף, מדברייך נשמע שאת מאוד מתאמצת ועוסקת הרבה במחשבה איך עלי להיות כ"בת של מלך" ואף עושה בפועל מעשים שמצדיקים את התואר המיוחד הזה שאת הגדרת. לדעתי זה דבר מיוחד ונפלא.

השאלה שהעלית היא שאלה מורכבת מאוד. את מתארת שמבט על קבוצות שונות ממך מעורר את השאלה- "מי אמר שאני בדרך הנכונה?". השאלה גדלה מכיוון שבתורה ישנן הלכות שלכאורה מונעות מהאדם חופש בלבוש, באכילה, בעיסוקים בזמן הפנוי- לעומת קבוצות של בנים/בנות עם סממנים חילוניים שאצלם אין הגבלות ואיסורים כי אינם מחויבים לתורה ולמצוות. החופש שאת רואה אצלם גורם לך לתסכול, לבושה ולרצון לבחור מחדש במשהו ששונה מהמציאות אליה "נקלעת".

יש כאן מצוקה גדולה שאני מבין לגמרי ואף מכיר רבים שמתחברים לתחושה זו. בתורה ובעמידה מול ה' יש מקום לשאול שאלות אמיתיות שעולות מתוכך גם אם הן קשות וקצת חצופות. השאלות עוזרות לנו לברר את המקום שלנו ועוזרות לנו להיות מחוברים יותר לתורה ולקב"ה.

אז מה עושים עם התחושות האלה? איך אפשר להתמודד איתם? מכיוון שמדובר בשאלה מורכבת, התשובה מעט ארוכה ומקווה שהיא תסייע לך.

מהו חופש?

אני מציע לך לנסות לחשוב על השאלה הבאה: האם הבנות בעלות הסממנים החילוניים הן חופשיות? ישנם המון דברים שיכולים למנוע מהאדם את חופש שלו ולגרום לו לחוש חסום ומוגבל. למשל: נגיד שיש בת שאינה דתייה שרוצה ללכת עם בגדים מסוימים אבל כל החברות שלה לא הולכות באופן הזה. האם היא חופשייה ללכת כמו שהיא רוצה? היא יכולה לחוש שאין לה חופש באמת כך כי החברה שלה לא מתלבשת באופן שהיא רוצה ולכן היא מרגישה לא בנח להתלבש באופן שונה.

המושג חופש הוא דבר מבלבל. ישנם אנשים שנראים לנו חופשיים כי הם עושים מה שבא להם אבל הם לא באמת כאלה, לעומת זאת ישנם אנשים שיש להם כל מיני הגבלות אבל הם חופשיים כי הם פועלים בהתאם למה שהם רוצים באמת.

אחד מהיסודות של התורה זה החופש של האדם. הרמב"ם מגדיר את הבחירה החופשית כאחד מיסודות האמונה. איך יכול להיות שלא נותנים לי לאכול דברים מסוימים או ללבוש דברים אחרים אבל זה עדיין חופש?

התשובה נעוצה בהבנה מה זה חופש. ההבנה הפשוטה אומרת שחופש זה שאני עושה מה שבא לי. הבנה כזו באמת מעוררת המון קושי עם ההלכה כי על פיה אי אפשר לעשות כל מה שאני רוצה.

ההבנה העמוקה יותר היא שחופש זה לעשות מה שאני באמת רוצה ולא מה שבא לי באותו רגע. האדם (ונשמע שאת במיוחד) רוצה להיות טוב. לפעמים, הרצון לעשות מה שבא לי סותר את הרצון שלי להיות טוב. למשל: אם בא לי לעשות משהו שפוגע במישהו אחר.

התורה מראה לנו את הדרך איך להיות טובים. כשאת מקיימת את ההלכה למרות שזה לא מה שבא לך באותו רגע, זה מקדם את הרצון להיות טובה. השמירה על צניעות, כשרות וכו' שמרגישה כמגבילה היא זו שסוללת לנו דרך של חיים שבמרכזם עומד העולם הפנימי של האדם. כך האדם פחות כבול לכל מיני דברים חיצוניים, כמו המבט של החברה- איך יסתכלו עלי, מה יגידו והוא עסוק בלעשות מה שטוב ונכון.

מבט כזה על החופש יכול לעזור לך להתבונן האופן אחר על עצמך ועל הבנות שאת רואה סביבך ואולי לסייע בהפחתת המצוקה שתיארת.

זמן

כמו שפתחתי ואמרתי שאלת שאלה עמוקה וחשובה. שאלות גדולות מעין אלו צריכות המון בירור ובעיקר זמן וסבלנות. המושגים שנגעתי בהם קודם שעוסקים במושגים של חופש בתורה הם מושגים עמוקים שיש הרבה מה ללמוד ולהעמיק בהם.

כשעולה שאלה כזו גדולה ומטלטלת זה יכול לגרום לנו לקבל הכרעות משמעותיות שישפיעו על כל החיים שלנו. אני חושב שכדאי שלא תמהרי לקבל החלטות. להסתובב עם השאלה זה דבר טוב ונפלא שיכול לפתח בך יכולות עמוקות בנפש. נדרש זמן כדי לברר לעצמך מה את באמת רוצה ואני מציע שתתני לעצמך את הזמן הזה . את יכולה להגדיר לעצמך פרק זמן של מספר שנים שבו את לא מכריעה את השאלה הזו אלא מסתובבת איתה ומבררת דרך לימוד, קריאה ודיבור עם אנשים מה הכיוון שמתאים לך.

המציאות בה נולדנו

את מדברת על כך שלא בחרת כי אף אחד לא שאל אותך ונולדת למציאות מסוימת. לא הרגשת מה זה לחיות משהו אחר.

הטענה הזו מובנת לגמרי אבל חשוב לשים לב שהיא לא מוחלטת. זה שנולדת למציאות הדתית, לא אומר שהיא גם לא נכונה וזה שלא חווית עולמות אחרים, לא אומר שהם נכונים.

כדי לדעת ולהכיר את המעלות של המציאות בה נולדנו, עלינו להכיר לעומק את המציאות הזו- מה זה להיות דתי? מה התורה רוצה מהאדם? מה אלוהים רוצה מאיתנו? מה המשמעות של שבת? של שאר המצוות? התורה עמוקה ורחבה ויש הרבה מה ללמוד ממנה כדי להבין את המציאות שאליה נולדת באופן טבעי.

בנוסף, כדי להכיר מציאות אחרת שאליה לא נולדת לא חייבים להרגיש אותה. אפשר גם לחקור ולברר האם זו מציאות שהיית רוצה לחוות. ישנם דברים שאנחנו לא נעשה גם אם מעולם לא חווינו אותם כי אנחנו יודעים שהם לא טובים לנו. אם מישהו שאנחנו סומכים עליו יגיד לנו שמקום מסוים מסוכן לנו כנראה שנהיה מספיק חכמים כדי לא ללכת לחוות אותו.

לסיכום, תיארת בשאלתך את הקושי הגדול שיש לך כשאת נפגשת עם בנות ובנים שאינם דתיים. זה מעלה בתוכך שאלות ומחשבות על הדרך הדתית בה את נמצאת. ראינו שמדובר בשאלה חשובה ומורכבת וישנם אנשים רבים ששאלות אלו מעסיקות אותם. כדי לענות על השאלה העמקנו בהבנת המושג חופש- כיצד לרוב מבינים אותו וכיצד הוא נמצא בתורה. העלינו את עניין הסבלנות ונתינת הזמן שהוא חשוב במיוחד כשעוסקים בנושאים גדולים וחשובים. בנוסף, ראינו שיש הרבה מה לברר את המציאות אליה נולדנו ולא חייבים לחוות כל דבר על מנת להכיר אותו.

בכל מקרה, כדאי לחשוב על דמות מהמשפחה, מהאולפנה או מתנועת הנוער שתרגישי בנח לשתף אותה במצוקות שתיארת. אני מאמין שישנם אנשים שיוכלו ללוות אותך בבירורים החשובים האלו.

את מוזמנת לשוב ולפנות אלינו, אם תרגישי צורך בכך.

המון בהצלחה

דן