שאל את הרב

רוצה להתחזק, אבל יש קשיים. איך אני מתמודדת?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 20/10/21 19:39 יד בחשון התשפב

שאלה

שלום לכבוד הרב , אני בת 24, חושבת כבר הרבה זמן לעבור למדרשה של בנות. אני לא מסתדרת בבית עם ההורים, ובכללי לא טוב לא איפה שאני נמצאת.. אז חשבתי שהכי טוב שאלך למדרשה ואתחזק אבל יש לי כמה שאלות שאני רוצה לשאול לפני.

1. האם כדאי ללכת למדרשה למרות שהאמונה שלי מעורערת ? לפעמים יש לי מחשבות כפירה ואני בכלל בעצבות כבר הרבה מאוד זמן .

2. שנים שאני לא עובדת ולא מצליחה להישאר בעבודה. איך אוכל לפרנס ולכלכל את זה שאני לבד וצריכה לשלם כל חודש תשלום וגם להיות עצמאית ולקנות לעצמי דברים ?

3. אני חוששת מלעבור ואני לא אסתדר מבחינה חברתית כי כבר נפגעתי בעבר. אני בחורה מופנמת ולא קל לי להסתדר.. אבל מצד שני זו גם הסיבה שאני רוצה ללכת כי אין שום חיי חברה בעיר שלי . אבל חוששת כי זה בירושלים ואני גרה במרכז ולא יהיה לי לאין לברוח לאחים שלי, שהכי קרובים אליי אבל אני רוצה גם להתפתח ולא להשאיר באותו מקום ..

4.לפני שחזרתי בתשובה הייתי רואה סרטים אסורים ומזה בא גם הרגל מגונה שאני מתביישת בו . העניין הוא שלפעמים אני מרגישה שאני נמשכת לבנות ואני מפחדת שאני את זה אחווה גם במדרשה שזה מקום להתקדש . ובלי קשר אשמח לקבל עצות איך לא לחשוב את המחשבות אלה ואיך לחשוב רק מחשבות טהורות כדי שאוכל להיטהר ולהתקדש כדי שבעזרת השם אקים בית כשר ונאמן בישראל .

תודה

תשובה

שלום שואלת יקרה!

תודה רבה שפנית אלינו! אקדים ואומר, שאני לא רב, אך מקווה שבעזרת ה' ננסה להעלות כמה תובנות ומחשבות להמשך הדרך, ונענה פחות או יותר לפי סדר הנקודות שהצגת.

התחזקות ושמחה

מחזקת את ידייך ללכת למדרשה או לתכנית יהדות כלשהי! צריך לבדוק טוב לאן כדאי ומה מתאים. יש מקומות שיותר מתאימים לבנות בגילאי 20+-, שהן בשלבים מעט אחרים משלך. ממליצה לך לפנות בעיקר למדרשת "שושנת אביב" של ראש יהודי, או מדרשת "גפן" בתל אביב, פעמיים בשבוע. יש גם את "מכון אורה", אך כל מדרשה אחרת גם יכולה להתאים.

שאלת אם תוכלי ללכת למרות שיש לך "אמונה מעורערת" ומחשבות כפירה, אדרבא! מעולה שאת רגע עוצרת, ומבררת, וחוקרת ורוצה לדעת ולבדוק עם עצמך ועם בורא עולם. היהדות בעד לשאול שאלות, תראי כמה שאלות אנחנו שואלים בקביעות בליל הסדר.. כן ראוי לשאול לא מתוך התרסה, אלא מתוך רצון ומקום לבירור, ומתוך כך להתקדמות.

לגביי עצבות:

אם יש משהו שמכבה אותנו- זה בהחלט עניין העצבות.

כי השמחה, היא כמו מנוע, היא נותנת לנו את הרצון להתקדם, לקום בבוקר ולעשות דברים חדשים, וגם לחיות בתוך שגרה שכביכול משעממת אבל הכל בה נראה טוב.

אז תראי, שמחה- זו גם עבודה עצמית. זה לא בא בקלות, אבל אם עובדים על זה, זה ממש כמו שריר בגוף האדם. בהתחלה זה קצת כואב ולא נעים ומאולץ.. אבל אחר כך, זה ממש חלק מהחיים שלנו! בעזרת ה'.

בינתיים, כמה טיפים:

- רבי נחמן כותב, "אם אינך חש בשמחה, העמד פנים! אפילו אם אתה שרוי בדיכאון, התאמץ לחייך, התנהג כאילו אתה שמח, והשמחה האמיתית... בוא-תבוא!" דברים שאנחנו מנסים לשדר לעצמנו, אכן נכנסים עמוק. אולי זה ייקח קצת זמן ותקופה, אבל כשמטפטפים לתוך הלב- זה ייכנס בסוף חזק. אפשר לרשום לעצמך בפנקס כל יום חמש דברים ששמחו אותך במהלך היום, לתרגל את הראיה החיובית. שמעתי מישהו שסיפר שעשה ככה, ולאט לאט הוא ראה שהוא פשוט לא מספיק לרשום את כל מה ששימח אותו..

- בהקשר לר' נחמן, מתי פינקת את עצמך לאחרונה? מתי עשית דברים שמשמחים אותך? זה מאוד מאוד חשוב להשקיע בעצמנו, לראות את הערך העצמי שלנו. תטפחי את עצמך (כמובן בגבול הנכון), כל החיים יש עליות וירידות.. אבל כחושבים ועושים חיובי, זה מקרין גם החוצה ובעזרת ה' יהיה גם חלק מחייך.

- ספרים בנושאי שמחה ואמונה: לקרוא כל יום קצת, או פעם בשבוע. וכל יום לתחזק את המנוע הזה דרך לימוד. מומלץ לקרוא למשל את "בגן האמונה" של הרב ארוש, וכן את "להיות בשמחה" של רן ובר. תוכלי להכנס לחנות "דברי שיר" באתר ולראות שם ספרים בנושאי שמחה.

- תפילה ודיבור עם ה': תמיד תמיד כדאי, נכון וחשוב לחזק את הקשר שלנו עם אלוקים. לדבר איתו, פשוט כמו שאת, מאיפה שאת רוצה! ובעזרת ה', זה ממש יכול לעשות טוב בנפש, ליצור הקלה וטהרה שיקלו על המשך הדרך. להבין בכל הכוח, שאנחנו אף פעם לא לבד, ותמיד ה' איתנו..

הקשר המשפחתי והחיים בבית

ועם כל הרצון המופלא שלך להתקדמות בעבודת ה', רגע לעצור ולבחון את הדברים. מדרשה, או תכנית יהדות כלשהי, בהחלט יכולה לתת כלים ותובנות, אבל! וזה אבל גדול- זה לא בהכרח יפתור את המצב בבית, ואת טיב הקשר עם ההורים. לצורך העניין, את יכולה להיות גם בעבודה חדשה, או לעבור דירה, ועדיין המצב יישאר כמות שהוא. הנקודה היא, שצריך וכדאי וראוי לעשות השתדלות, לעמול, לעשות עבודה אישית וסביבתית ומתוך זה לבוא למצב יותר טוב, בעזרת ה'. שוב, אני לא מבטלת את הרעיון ללכת למדרשה, זה מבורך!! ומקווה שיבנה בך ויעצים אותך דברים אדירים. אבל, לתלות בזה את הפיתרון לקושי עם ההורים למשל, זה לא מדוייק.

לכן, ממליצה לשבת עם עצמך לכוס קפה ואולי גם לכתוב לך,

מהם הקשיים בבית?

מה מפריע לך בעצמך בהתנהלות שלך?

וכך הלאה. ולאחר בירור עם עצמך, כמובן מתוך מקום מכיל ואוהב ולא מתוך תחושות אשמה חלילה, כדאי לדבר עם ההורים. אפשר לתאם מראש ש"הערב יושבים ומדברים" וגם אולי להכין כיבוד לרכך את האווירה, או בספונטניות. תחליטי את מה שנכון לך ולכם. התקשורת והדיבור צריכים השקעה מדי פעם, כמובן- בנועם ואדיבות כי הורים זה הורים.. אני בטוחה שהם יעריכו מאוד את הצעד הזה שלך, ומקווה שזה יצמיח ויקרב את הקשר ביניכם.

פרנסה וכלכלה:

תראי, האמת היא שגם אני לא עובדת. וזו נקודה באמת מאתגרת. כי זה דורש גם את הצד שלך וגם את הצד של ריבון עולמים.

מצד אחד- לנסות ולעשות השתדלות,

ומצד שני- להאמין. להתפלל ולבקש מריבון עולמים עזרה.

זה לא פשוט, אבל הניסיונות הם אלו שמרימים אותנו ומצמיחים אותנו, בעזרת ה'.

וכרגע בתור התחלה, אולי אפשר לבקש עזרה כלכלית מבן משפחה? כמובן לא להסתמך עליו אלא לנסות לעמוד על הרגליים בכוחות עצמך.

בנוסף, האם את מרגישה שעשית מבחינתך השתדלות? בדקת בעיתונים "דרושים", חיפשת באתרי אינטרנט (מספיק לכתוב "דרושים" בגוגל ויש תוצאות של אתרים ראשיים מאוד). כמו כן האם הלכת ללמוד משהו ואיפה את לגביי זה?

גם אם למדת משהו ויש לך תואר וגם אם לא, תבדקי עם עצמך איפה את בשום אופן לא מוכנה לעבוד, ומצד שני לראות במה כן- ניקיון, קופאית, פקידה ואולי גם וגם.

בנוסף, זה כל כך חשוב לצאת ולעבוד!! זה כל כך חשוב לנשמה. וזה, אני בטוחה, גם קשור לעניין של השמחה. ברגע שתהיי פעילה, שיהיו לך חיי עשיה, זה מאליו ישמח אותך וייתן לך אנרגיות להמשך, בעזרת ה'.

חיי חברה

לגביי החששות (הלגיטימיים) שיש לך עם המעבר מבחינה חברתית: אני חושבת שענית לעצמך. יש משפט כזה, "המעז- מנצח"! לפעמים, צריך לקחת סיכון כדי להפוך אותו לסיכוי. את מעידה שאת במצבך כרגע לא נהנית, כך שהאופציה לעבור או לעשות שינוי כלשהו תעשה לך טוב. כתבת על עצמך ש"אני בחורה מפונמת ולא קל לי להסתדר".. הנה הזדמנות לחזק את הביטחון העצמי, את הערך העצמי. תקשיבי ותקשיבי טוב, אם ה' ברא אותך, סימן שאת חשובה! נכון, זה לא עניין של דקה, צריך הרבה כוחות ורצון באמת להתקדם פיזית, נפשית וחברתית. אבל נשמע שאת בכיוון הנכון, שאת יודעת מה יעשה לך טוב בנפש בתחנה הנוכחית של החיים. אני לא מזלזלת חלילה בכך שנפגעת חברתית, אבל אסור שזה יעצור אותך מלהתקדם. נסי לראות מה הטוב שיש בך, איזה יכולות ה' נטע בך, וגם- אם תרצי- מה למדת מהסיפור מהעבר שלא עשה לך טוב (או כן למדת).

אגב, כתבת שאת חוששת לעבור לירושלים, אבל אולי תמצאי משהו יותר קרוב במרכז וקרוב לאחייך? וגם אם לא, ב"ה שיש טלפונים, ווצאפ וכו' שאפשר לשמור על קשר יציב וחם.

זה המקום להמליץ לך לשתף מישהי קרובה לך, שתיתן לך אוזן קשבת ותמיכה ואולי גם הצעות מעשיות שנכונות לך. אפשר גם לדבר עם ההורים או האחים, לבקש עזרה ותמיכה- בשביל יש משפחה..

טהרת המחשבות

יקרה, קודם כל: כל הכבוד שאת מודעת לכך שזה לא טוב ולא נכון לראות סרטים שכאלו!! זו כבר דרך משמעותית. יש בלבול מאוד גדול היום בתחום, ומתוך כך גם חושבים על משיכה לדברים/אנשים שלא חשבנו. אבל בראש ובראשונה: את בסדר גמור, את אנושית ולכל אחד ואחת יש חולשות! זה לא מצדיק אותן, אבל כן חשוב לקבל בהבנה והכלה את החסרונות שלנו.

ועכשיו - מה לעשות? זה באמת לא בריא לנשמה שלנו. אני מצרפת לך (בהמשך) תשובות שכתבנו בנושא, ואת מוזמנת להמשיך ללמוד כאן באתר. ובעזרת ה', תראי שכר לעמלך, ומאחלת שתזכי למצוא את בחיר ליבך ולהתחתן במהרה!

שואלת יקרה מאוד!

את מוזמנת לכתוב ב'חיפוש' לפי הנושאים שהעלינו וקצת לקרוא על סוגיות שונות.

העלנו פה הרבה כיוונים לעבודה עצמית..

וזה לא בא בקלות, אלא דורש הרבה אורך רוח וסבלנות לעצמך.

אבל לא להתייאש!

כל החיים אנחנו "אדם לעמל יולד", ובעזרת ה' לא רק שנצליח אלא שנתקדם, נצמח ונפרח!

בכל מקום שאת, אל תשכחי מי את ומה את שווה ותשמחי בעצמך!!

כי אני חושבת, שאם תחזקי את הביטחון העצמי והשמחה שלך,

זה לבדו ימנף אותך קדימה – והשמיים הם הגבול!

ברכת ה' עלייך!

המון בהצלחה!!

שרון

קישורים:

איך להפסיק לראות דברים פורנוגרפיים?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=957495

איך להתמודד עם נפילות באינטרנט?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=960456

כתבות נוספות