בר מצוה

בס"ד

שלום וברכה

הדגול מרבבה קנג כתב:

(או"ח סי' קלה סע' ב):

אם בטלו שבת שחרית הקריאה ובמנחה כבר מצאו מנוחה, אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי, כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה.

הדגול מרבבה דן על יום השבת שאפשר לקרוא גם במנחה, וכפי שכתב "כי כל יום השבת הוא זמן קריאה".

הגמ' (ב"ק פ"ב) הביאה שעזרא תיקן שיקראו בשבת במנחה ובשני וחמישי, משמע שרק בשבת יש קריאה במנחה, אבל שני וחמישי קוראים רק פעם אחת ביום. (בתעניות צבור ג"כ קוראים פעמים בגלל שכך הייתה התקנה) לכן אם בבית הכנסת קראו בשחרית לא יקראו בו פעם שניה במנחה, ואולי יש בכך לעז על קריאת התורה של שחר. אבל אם לא קראו בו בשחרית במקרה כזה אפשר לקרוא במנחה שאין כאן שתי קריאות. בית כנסת שיש בו מניינים רבים יכולים לקרוא כל מניין בפני עצמו, ואם מניין אחד לא קרא בשחרית (מסיבות שונות) יכולים בני המניין הזה לקרוא במנחה. אבל לארגן מניין של יהודים שאינם מניין בקהילה זו ולא היו כלל בבית כנסת זה בשחרית נראה שלא התירו לקרוא במנחה, שאין הם חלק מבית כנסת זה, שרק למניין של בית הכנסת חל עליהם חיוב לקרוא בתורה והם לא יכלו לקרוא בשחרית לכן יכולים במנחה, אבל האם בגלל שלילד או להוריו הדבר קשה, נגדיר שהדבר הוא כאילו לא יכלו לקרוא בשחרית?! אמנם בציץ אליעזר חי"ג סעיף כז התיר לקרוא במנחה לחולים, אבל כתב בתשובתו: "באופן שיוצא לנו להלכה, שבנידון שאלתנו דכולי מעליותא בה, שהמדובר על השלמה דקריאת התורה דשב"ק שחרית, וביטול הקריאה היתה רק מתוך אונס דחליים, שאין לך אונס גדול מזה, וגם רק באקראי, בכל כגון דא בודאי ובודאי שיש להתיר השלמת החיוב באותו יום ולהורות שיוכלו לקרות קריאת התורה דשחרית גם בשעת עלות המנחה". הצי"א הצריך אונס גמור ואונס של חולי. בנידון דידן לא נראה שיש כאן אונס לאדם שלא יוכל לקרוא בתורה, אדרבא יבוא לבית הכנסת בבוקר, ומה שרוצים שיבואו אורחים לא נראה שהוא מוגדר כאונס כלל.

על נראה לי שאם רוצים יכולים להוציא ספר תורה ויקראו ללא ברכה (גם בזה יש מקום לפקפק, על פי דברי הירושלמי, ומשום כך בתחילת חודש ניסן כשקוראים את הנשיאים לא מוציאים ספר תורה, אבל נראה שלצורך יש להקל), ואדרבא הבחור יניח תפילין ויקרא אבל הכל ללא ברכה. לאחר מכן יעשו סעודה וידרשו בשבח הילד ובר המצווה.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ