קשה לי בברכת כהנים בישיבה בלי אבא - האם חייב?

שלום לך.

ראשית, רצוני לומר לך יישר כח גדול על שאתה מתמיד בברכת כהנים יחד עם אביך. אני מבין שאביך משרה עליך ביטחון בברכת כהנים. ייתכן והמעמד הזה, שבו אתה עומד מול הקהל ומברך אותם קצת מרגש וקצת מלחיץ, אולי גם קצת מביך, אבל זהו מעמד מיוחד במינו. אין ספק.

אתה שואל האם אתה חייב לברך ברכת כהנים כשאתה לא עם אביך.

למעשה, על הכהנים מוטלת חובה לברך ברכת כהנים, ויש בזה 3 מצוות עשה מדאורייתא (שהרי נאמר בברכת כהנים: "כֹּה תְבָרֲכוּ, אָמוֹר לָהֶם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי"), וזה מכיוון שהיא לא מצווה רק של הכהנים (שחושבים שהרשות בידם לברך או שלא לברך), אלא זו מצווה של כלל עם ישראל, שנעשית על ידי הכהנים, וכהן שלא עולה לברכת כהנים ללא סיבה מוצדקת - מבטל שלוש מצוות עשה מהתורה. לא חבל?

עצתי לך, שתעלה עם כהנים נוספים בישיבה לברכה - חברים או רמי"ם - ואם אתה היחיד, להשתדל ולאזור אומץ ולברך את עם ישראל. זכור, שכגודל המאמץ שלך במצווה, גם אם מדובר במאמץ נפשי או מנטלי - כך גם גודל השכר שלך על המצווה.

יחד עם זה, אם בכל זאת הקושי נשאר ומורגש, אתה יכול להתייעץ עם רב בישיבה או בשכונה, כזה שמכיר אותך ויכול לייעץ לך באופן אישי, תוך שהוא לומד לעומק את הקושי שלך. והאמת - אולי שווה לשתף גם את אבא! יכול להיות שיהיה לו רעיון.

מוזמן לעדכן אותנו איך הולך.

עלה והצלח, ויהי השם עמך!

אבי