איך להתנהג כמו מי שאני באמת?

שלום לך יקרה!

אני שמחה שפנית אלינו עם השאלה הזאת, ויישר כוח על תשומת הלב שלך למה עובר עלייך. את מתארת תחושה שמשותפת להרבה אנשים, מפתיע לגלות עד כמה.

הרבה פעמים ההתנהגות שלנו מושפעת ממצבים או אנשים שונים, ולא תמיד זה שלילי. בטח תסכימי איתי שלא היינו מצפים ממישהו להתנהג בחתונה בדיוק איך שהוא מתנהג בהלוויה. ברור שזאת דוגמה קיצונית, אבל היא מלמדת אותנו שאנחנו יצורים חברתיים, ובאופן טבעי ההתנהגות שלנו משתנה בהתאם לסיטואציה או לאנשים שסביבנו.

מתי ההתאמה הזאת הופכת לשלילית?

כשאנחנו נותנים משקל גדול מידי לאופן שבו מסתכלים עלינו, מתעסקים הרבה ב"מה יגידו", ומתוך זה מתרחקים ממי שאנחנו באמת.

לפעמים נשנה את ההתנהגות כדי להרשים אנשים מסויימים, בדיוק כמו שכתבת שאת מרגישה על עצמך.

זה מדהים שאת מודעת לזה, אין ספק שזה הצעד הראשון בדרך להתקדמות.

אז למרות שאנחנו מדברות על סיטואציה חברתית, העבודה שלך היא בעיקר פנימית ואישית. תזכירי לעצמך כל הזמן את התכונות הטובות שיש בך, תחזקי ותעצימי אותן. ממש כל תכונה בפני עצמה- אם יש בך נדיבות, רגישות, הקשבה, חוש הומור או כל תכונה אחרת שהיא חיובית ואת שמחה בה- נסי לתת לה יותר מקום בחיים שלך ולהדגיש אותה ביומיום. קודם כל בשביל עצמך, כדי שתשמחי במי שאת ובהתנהגות שלך, ובהמשך זה יורגש גם החוצה.

אני חושבת שככל שתהיי יותר מחוברת לתכונות שהן שלך באמת תחזקי את הידיעה שהאנשים סביבך מעריכים ואוהבים אותך בזכות מי שאת, ולא תרגישי צורך להתנהג כמו מי שאחרת.

עבודת המידות היא תחום עמוק ורגיש, שלפעמים גם לוקח זמן. הכי חשוב לבוא אל עצמנו ממקום אוהב, עם הרבה חמלה ועדינות. גם אם לא תראי שינוי מיד זה לא אומר שאת לא בהתקדמות. לאט לאט, ובע"ה רק תגדלי מזה ותדייקי את עצמך כדי להיות מי שאת באמת.

מאחלת לך הצלחה בדרך המיוחדת שלך ושיהיה רק טוב!

עידית