שאל את הרב

רוצה לעשות "חושבים" עם עצמי לגביי אמונה בה', מה לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 28/06/20 10:28 ו בתמוז התשפ

שאלה

אני מרגישה שאני מאמינה אבל לא מאמינה. אני קצת מבואסת מזה שאני חושבת על זה בגיל מוקדם ולא "נהנית מהחיים". אבל פתאום קלטתי שאני אף פעם לא ישבתי ועשיתי "חושבים" עם עצמי על האמונה שלי ושרוב הדברים שאני עושה ושנראים לי קטנוניים וטיפשיים, אני עושה כי ככה למדו אותי כשהייתי קטנה. מה זה אומר שאני מגדירה את עצמי דתית, בלי להחליט אם עצמי אם אני מאמינה? מאיפה לי לדעת שהיהדות היא הדת הצודקת?

תשובה

שלום יקרה.

השאלות שלך מעוררות הערכה. כן, כן, הערכה. האדם מטבעו נוטה לברוח מהשאלות של עצמו, מהשאלות שמנערות אותו ושדורשות ממנו לברר נושאים יסודיים. לא קל לעמוד מול השאלות הכי קיומיות שלנו, שעשויות לעורר בנו פחד ורצון לברוח מהן. לכן נראה שיש בך אומץ והרבה רצון לחיות את החיים במלוא עוזם. הלוואי שהאומץ והרצון האלה יקדמו אותך ויסייעו לך בפיתוח האישיות המיוחדת שלך.

השאלות שלך אופייניות לגיל ההתבגרות שבו אנחנו מעצבים את דרכנו ואת אישיותנו. בגיל הזה מתעוררות שאלות נושאים שונים כי כעת מתפתחת חשיבה עצמאית יותר ומתחילים לצוץ הרהורים אחר כל תפיסת העולם שלנו. על כן אין עניין להילחץ מהשאלות האלה אלא דווקא לשמוח על ההזדמנות לברר ולבדוק. מעבר לכך, בכל שלב ושלב בחיים אנחנו מחויבים לשאול, להתבונן ולבדוק את דרכנו, אם היא נכונה, מתאימה ומדויקת לנו. ה' העניק לנו את יכולת הבחירה החופשית כדי שנחפש ונבחר את הדרך שלנו. אין עניין שנקיים מצוות באופן הטכני שלהן מתוך לחץ חברתי או כפייה אלא שנביא את הלב שלנו, שנבחר בעולם הזה ומתוך הבחירות שלנו, שלפעמים הן קשות, נעבוד את ה'. דוד המלך כתב בתהילים "ישמח לב מבקשי ה'" כלומר רק מי שמחפש ודורש את ה', הוא יגיע לשמחה אמיתית בחייו ובעבודת ה'.

הבחירה בדרך מסוימת לא מגיעה סתם כך אלא אחרי בירור מעמיק. כך למעשה אדם לא מגיע לאמונה שלמה ככה סתם אלא אחרי מאמץ של הבנות ואולי גם ניסיונות. כתבת שיש דברים ביהדות שאת עושה ואת מרגישה שהם קטנים וקטנוניים. כשמשהו לא מספק אותנו, ייתכן שזה סימן שהדבר לא מדויק לנו. כך ייתכן שהאמונה שסיפקה אותך עד גיל מסוים, אינה מספקת אותה ומתאימה לך בגיל הנוכחי, כמו שהגוף גדל והצרכים שלו משתנים כך גם הנפש גדלה וצורכת עניינים עמוקים ומבוררים יותר. עם זאת, אין הכוונה לזרוק את כל מה שהאמנו בו עד כה אלא לחפש מה לא מתאים לי, מה קשה לי, מה צריך דיוק ושינוי. אנחנו לא ילדים קטנים שאם משהו לא מתאים אז זורקים הכול ומתחילים מחדש. אלא כמו ציור שמציירים ולאט לאט מדי פעם עוצרים ומתבוננים ואם קו אחד לא נראה מתאים או מצריך ליטוש, משנים ולאט לאט מגיעים לתוצאה הרצויה. על כן כדאי שתבררי עם עצמך מה מפריע לך באמונה שלך, מה חסר לך, מה קשה לך ומה מעצבן אותך. כך תדעי מהם העניינים שזקוקים ללימוד, להעמקה ולבירור ותוכלי לברר וללמוד אותם.

הנה למשל, שאלת מאיפה לך לדעת שהיהדות צודקת? זו שאלה רחבה מני ים שדורשת העמקה ובירור. אומנם את הבסיס קיבלת מההורים שלך, אך אם הבסיס הזה לא מספק אותך וזו שאלה שמטרידה אותך, תתחילי ללמוד עליה. ממליצה על הספר של הרב חגי לונדין "עיין ערך יהדות" או הספר "אמונה ברורה" של הרב ראובן פיירמן.

מה שמפריע לנו ומטריד אותנו צריך לימוד. תשובות פה ושם יכולות לספק אותנו באותו רגע, אך אם אנחנו רוצים לבנות משהו יציב ועמיד, עלינו לעמול על כך וללמוד בצורה מסודרת. יש גם שיעורים נפלאים ברשת כמו ערוץ מאיר וכהתחלה את מוזמנת לחפש תשובות ובמאמרים בנושאים שמעסיקים אותך באתר שלנו.

לסיום, התורה אינה מדכאת את החיים, אלא להפך היא מעצימה אותם. למשל, מצוות שלוש סעודות בשבת, ברכת שהחיינו על בגד חדש ואפילו ההלכה שמצטער פטור מן הסוכה. המצוות לא נועדו כדי להקשות על האדם אלא כדי להיטיב לו ולעולם כולו. לכן אין סתירה בין "ליהנות בחיים" לבין עבודת ה'. החיפוש והבירור לא מוכרחים להיעשות בדרך קשה ולא נעימה אלא דווקא מתוך שמחה על ההתקדמות לקרבת ה'. חשוב לזכור שאנחנו כל החיים בדרך ומותר ואף צריך ליהנות מהדרך כי אחרת לא תהיה לנו מוטיבציה להמשיך בדרך. אגב, זו אחת הסיבות שבלימוד הרבה פעמים יש כיבוד וכל שכן ההפתעות לילדים בתום תפילה או לימוד. ההנאה גורמת לנו לרצות להמשיך לפעול ולהתקדם.

שאי ברכה ועלי מעלה מעלה.

מוזמנת לשאול עוד באתר שלנו.

כל טוב,

רינת

כתבות נוספות