אמונה - איפה מתחילים

שלום וברכה

השערים שאת פותחת בשאלה שלך מובילים לשני מסעות שונים.

מסע אחד, ללא קשר לבחור, הוא המסע אל היהדות. סוד החיבור שבין אדם ואמונתו דומה לסוד החיבור שבין אדם ואהבתו – אין אלגוריתם, או נוסחה, היכולים להצית את אש האהבה או את אש האמונה בלב האדם. אדם מבחוץ אינו יכול לגרום למישהו לאהוב או להאמין. ברם, כמו שבאהבה יש לנו יכולת ליצור מצע שאפשר שתצמח ממנו אהבה גדולה – כגון: להיפגש, ללמוד את מי שנפגשים עימו – את תכונותיו, את כשרונותיו, את ליקוייו, לצפות באהבתם של אחרים ולנסות להדהד בעזרתה תחומים שקיימים בנפש שלנו וכדו', הדבר נכון גם באמונה.

לאמור: אנחנו יכולים ליצור מצע שאפשר שהוא יצמיח אמונה גדולה: להיפגש עם חיי אמונה, ללמוד עליה ולקרוא עליה, להכיר אנשים עובדי א-לוהים ונאמנים בברית המצוות ולנסות להדהד את החיים שלהם בתוך עצמנו, להכיר את חוויית התפילה וכדו'. כאמור, אין בדרכים אלה כל וודאות שאור האמונה יצמח, אבל זה מה שמאפשר את הדברים. וכמו באהבה - זו צריכה להיות הכרעה להקדיש לזה זמן ותשומת לב, וחיזור ודייטים (עם האמונה), וכך תוכלי לדעת היכן את נמצאת בהקשר הזה.

מסע שני הוא הקשר עם הבחור. את מתארת משהו יפה שנוצר ביניכם. בני אדם מתקשרים האחד לשני במקומות עמוקים מאוד, עוד לפני ההבחנה בין מאמינים לשאינם, לעתים אפילו בין עמים שונים ולאומים שונים, ומצאתם משהו האחד בשני. כשהקשר הזה מתפתח, הוא מתפרש לחלקים אחרים באישיות. בחלקים אלה נמצאת גם הזהות האמונית של האדם (לעתים היא נמצאת עמוק יותר – בשורש). האמונה אינה גיבנת, והיא לא מעשה חיצוני, אלא חלק בלתי נפרד מהזהות של אותו אדם.

במסע הזה, אם אתם רוצים להמשיך בו ביחד, עומדות בפניכם בעיקר שתי דרכים. ראשונה בהן היא להישאר כל אחד במקומו, ולהתקשר על בסיס השורש העמוק והבסיסי שביניכם. יש זוגות של דתיים וחילוניים החיים ביחד יפה מאוד. הם הגיעו להסדרים שונים בדבר הנאמנות למצוות במרחב המשותף שלהם, וויתורים הדדיים, הכרעה משותפת בנושא של חינוך ילדים וכדו'. ברם, צריך לזכור כי יש בכך גם חסרונות גדולים, ובעיקר – ככל שאמונתו של אדם נמצאת במקום עמוק יותר, כך העובדה שהוא לא שותף עם בן/בת זוגו בעולם הקיומי העמוק שלו היא מחסום גדול יותר, שהלוא אנו מבקשים להתחתן כדי להתאחד, ולא כדי לשמור על טריטוריות נפרדות בתחומים מאוד עמוקים בחיינו. לכן, בד בבד עם ההכרה שהדבר ניתן ויש שעושים אותו, קשה להמליץ מלכתחילה על דרך כזו, גם לגביו, גם לגבייך.

אפשרות שניה היא זו שאת מבקשת ללכת בה, והיא קשורה למסע הראשון. אם הרצון הוא רק להשביע את רצונו, כדי שתוכלו לחיות ביחד, אני לא מציע ללכת בדרך זו, כי האופק שלה לא גדול. אולם, אם תהפכו את שני המסעות למסע אחד, ותרצי בכנות להפגיש את העולם בו את צמחת ושהוא יקר ללבך, עם העולם האמוני שהוא צמח בו, והוא יקר מאוד לעצמו – שם אפשר שיתפתח משהו מאוד משמעותי.

כמובן, שחלק בלתי נפרד מהסיפור טמון בשאלה מה הוא רוצה....

אשמח לעזור עוד.

כל טוב