מה עושים כשהלב לא מתחבר לעבודת ה'?

שלום הודיה יקרה.

מה שלומך?

עבודת ה' מורכבת משכל ורגש. אפשר לומר שהפן השכלי פשוט יותר לעבודה – דרך לימוד והבנה שזו הדרך הנכונה. אנחנו מקיימים מצוות כי אנחנו מבינים שהן האמת והן מטיבות איתנו ועם העולם. על פניו, כל לימוד התורה נועד להביא אותנו לחיבור שכלי עם עבודת ה'. לעומת זאת, הרגש בעבודת ה', ואולי בכלל בחיים, הוא חמקמק קצת ונדרשת עבודה יותר מדויקת עליו. האמת היא שהעבודה השכלית יכולה גם לעורר את הצד הרגשי. אבל רגע, אסביר הכול. בואי נתחיל מההתחלה.

עבודת ה' היא עבודה לא קלה שדורשת מאיתנו כוחות רבים ותשומת לב לאורך כל החיים. לפעמים אנחנו מתעייפים, תשומת הלב יורדת מעט וההתלהבות נכבית קצת. זהו מהלך טבעי שקורה לרובנו בכל תחומי החיים, ובייחוד בעבודת ה' שאנחנו נמצאים בה בכל רגע ורגע. אנחנו בני אדם וכשאנחנו עושים משהו כל כך הרבה פעמים, אנחנו עשויים לעשות אותו כרוטינה ופחות להשקיע בו ומשאבים נפשיים. זה כואב ואני שומעת את הכאב שלך מהשאלה. הכאב הזה מסמן שהנה את שמה לב מה קורה. הרגשת הכאב והחוסר היא השלב הראשון שמראה לנו שיש איזשהו חוסר ובלעדיו אי אפשר להתקדם בכלל הלאה. ואולי אפשר לשמוח מזה, שאני שמה לב למה שעובר עלי, עבודת ה' חשובה לי ולא עוברת על ידי. זה משמח מאוד.

כדי להתחבר למשהו, למשל לחברה, אני צריכה להכיר אותו ועם הזמן נוצר חיבור וקשר טוב. ככל שמכירים יותר אהבה וחיבור מתחזקים, גם בזוגיות וגם עם כל אדם. ברור שנשמח להתאמץ לעשות משהו למען אדם שאנחנו מכירים מאשר לאדם שאנחנו לא מכירים. כך גם מול ה', ככל שנלמד עליו ועל דרכי הנהגתו, נרגיש קרובים אליו ונרצה בקרבתו. כאן השכל בא לעזרת הרגש. בלימוד התורה אנחנו מכירים את ה' ואת הופעתו בעולם, ומתוך כך הרגש מתעורר ורוצה קרבת ה'. ההיכרות בין חברות ובין בני זוג, אינה נפסקת לעולם, כל שכן ההיכרות עם האינסוף – ה'. כל החיים אנחנו מכירים עוד ועוד את ה' דרך לימוד התורה. תשאלי מה ללמוד? מה שליבך חפץ בו. פרשת שבוע, אמונה, הלכה, חסידות ועוד. כל תחום בתורה מחבר אותנו לה' ולדרכי הנהגתו. את יכולה לקבוע חברותא עם חברה או מדריכה, ללמוד בשיעורים מהאינטרנט או בקרבת מקום מגורייך וגם ללמוד לבד. היום כל תחום כמעט בתורה מונגש מאוד לכול.

מעבר לכך, כל עבודה שנעשית כל החיים צריכה תחזוק. כאמור אנחנו עשויים להישחק בשלב מסוים כשאנחנו עושים משהו שוב ושוב. לכן הרבה אנשים מגוונים את העבודה שלהם פעם בכמה שנים, לומדים קורס, עוברים מקום, מתמחים בתחום אחר. כך גם בעבודת ה'. כדי שנרגיש מחוברים לה', כדאי שנגוון את דרכי הקשר שלנו איתו. כלומר אנחנו יכולים ללמוד משהו חדש, להקפיד על מצווה מסוימת שלא הקפדנו בה כל כך, להתפלל במקום אחר מהמקום הרגיל – כל פעולה שתחדש לנו את עבודת ה'.

שאלת אם ה' מזמן את חוסר החיבור הזה? אז כן. מצד אחד, כשמתעורר רצון גדול להתקרבות, יצר הרע מתעורר גם ומחליש וחוסם אותנו. במקרה כזה, חשוב לדעת קודם כול, שהיצר הרע מוטבע בנו בכל מצב. אנחנו יכולים לנסות לדכא אותו ולפחות לא להיבהל ממנו. אחת הדרכים המעשיות היא לא להתנפל מיד על כל התחומים בעבודת ה' אלא לבחור משהו אחד שבו אני משתדלת יותר, לומדת עליו ומעמיקה בו ולאחר שהוא מוטבע בי וזורם בי לבחור עוד משהו. כך יצר הרע לא קולט שיש כאן התקרבות, וגם קל יותר לעמוד במחויבות וייתכן שיהיה פחות תסכול. מצד שני, ה' טבע בעולם את השחיקה כדי שנתקרב אליו עוד ועוד במהלך כל החיים, ולא נישאר באותו קשר שבינינו איתו בגיל 10. השחיקה מעוררת אותנו ללמוד ולפתח ערוצים חדשים בעבודת ה' ולהיות עובדי ה' מדויקים ופעילים יותר.

עצה מעשית אחרונה, אם את רואה שקשה לך כרגע לקיים מצוות בשמחה ומתוך רצון אמיתי, מעבר לכל ההעמקה במצוות וההתחברות דרך הלימוד וההקפדה עליהן, את יכולה להיעזר באמצעים חיצוניים שיגרמו לך לאהוב את המצוות ויכניסו שמחה בעבודת ה' שלך. למשל, משהו מתוק בשבת או אחרי שאת מקיימת מצוות שקשה לך, ללמוד עם חברה שאת אוהבת וכיף לך איתה, ללכת להתפלל במקום נעים. כל דבר שישמח אותך לקיים את המצווה הזו. לאט לאט ייתכן שאת לא תזדקקי לאותו אמצעי עזר שכן השמחה כבר תשתרש במעשה עצמו, וייתכן שגם לא, וזה בסדר. טוב להיעזר באמצעים שעשויים לסייע לנו למלא את המטרה הגדולה.

בהצלחה רבה!

מוזמנת לפנות אלינו שוב באתר, בוואטסאפ ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

כל טוב,

רינת