איך אפשר להיות דתיה בלי תחושות של אשמה והגבלה?

שלום לך.

את כותבת כאן כמה נקודות חשובות שכדאי להפריד ביניהן. אני מאמינה שברגע שתדעי לבחון את הדברים ולשאול את עצמך את השאלות הנכונות, תוכלי להבין יותר מה השאלה שלך ומה הכיוון שאת מחפשת.

פתחת בזה שאת מרגישה שאת לא כל כך מחוברת לדת. וכאן השאלה הראשונה- מה זה "הדת" בשבילך? התורה שלנו היא גדולה ורחבה ומקיפה את כל החיים. למה בדיוק את מרגישה שאת לא מתחברת? להלכות צניעות? תפילה? שבת?

יש כ"כ הרבה נושאים בכל העולם הזזה של עבודת ה', ומותר שלא הכל יהיה ברור לנו וחלק יהיה אפילו קשה לשמור. אבל אם תצליחי לברר ולהבחין באיזה מקומות את מרגישה חוסר חיבור ותכלי גם לדעת לאן להתקדם ולא תהיי עם הרגשה כללית שבאמת יכולה מאוד להעיק- שאת לא מחוברת לכל המכלול הזה.

כתבת שאת מרגישה שמשהו בתוכך זז- וזה מצויין! בעבודת ה' אף פעם אסור לנו להשאר במקום. אנחנו צריכים כל הזמן להיות בתנועה ולבדוק את עצמנו- איפה אנחנו נמצאים? במקום שטוב לנו? שאנחנו רוצים? שאנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים?

הנשמה שלנו היא מאוד מדוייקת ומאוד מפונקת. חז"ל משווים אותה לבת של מלך שירדה לעם ופתאום צריכה להסתדר עם כל האוכל של העם הפשוט.. לא משנה מה יציעו לה שום דבר לא יספיק- כי היא פשוט מכירה ורוצה משהו אחר! ככה גם הנשמה שלנו. היא לא יכולה לחיות עם דברים לא אמיתיים. היא צריכה את המזון המדוייק שלה, את מה שבאמת מחייה וממלא אותה.

את מרגישה כרגע שההלכות חוסמות אותך. שאלת את עצמך- למה? במה הן חוסמות? איפה ההלכות מתנגשות בחיים שלך? האם הן מתנגשות לך ברצונות ושאיפות? אם הן חוסמות אותך מול הסביבה? מול מי שהיית רוצה להיות?

כל השאלות האלה הן לא סתם. ככל שתבררי את עצמך יותר תוכלי להבין מה חוסם אותך, ואז תוכלי לעבור לחלק השני שזה להבין את ההלכות- שזה יכול להיות בלימוד, בקריאת ספרים, בדיבורים עם דמויות מסביבך- מחנכת, רב, הורים, מדריכות... את לא צריכה להתבייש לשאול שאלות. כל שאלה ותהייה כזאת היא חשובה כי היא גורמת ליותר בירור ובסוף להבין בצורה טובה יותר. הבסיס שצריך להבין הוא שהתורה היא תורת חיים. היא ניתנה לנו כדי שנוכל לחיות את החיים שלנו בצורה הכי אמיתית והכי טובה לנו. ואם אנחנו לא מרגישים את זה – אנחנו צריכים לברר מה בדיוק חוסם אותנו.

את כותבת שאת מרגישה הרגשה של בטחון כשאת עושה דברים מסויימים. ממה הבטחון הזה מגיע- ממה שאת עושה, או מזה שאת מרגישה שאת עושה מה שאת רוצה?

מצד שני כתבת שאת מפחדת מתחושת האשמה. בדרך כלל תחושת אשמה מגיעה כשמרגישים שעושים משהו לא בסדר. אז בדיוק על הפער הזה- בין מה שאת רוצה לבין הידיעה שיש דברים שלא טובים לך כדאי לעשות בירור. לחשוב מה את באמת רוצה ושואפת, מי את רוצה להיות, ולהבין איך ההלכות והתורה עוזרים לך בדרך הזאת ומקדמים אותך. אומרים שלכל אדם בישראל יש את האות שלו בספר התורה- את הדרך הייחודית שלו בעבודת ה'. זאת ההזדמנות שלך למצוא את הדרך שלך, את החיבור שלך להלכות ולתורה, וככל שתמצאי את החיבור האישי שלך לכל הטוב שהתורה מביאה לנו תרגישי גם יותר בטחון ויותר עצמך.

בהצלחה בבירור ובהמשך הדרך!

נעמה