איך מתחברים לעבודת ה' מחדש?

שלום יקרה.

את כותבת על מין תחושת כבדות בקיום המצוות וחוסר חיבור למצוות ולעבודת ה'. תחושת כבדות ואולי גם קצת מיאוס יכולה להעלות בכל תחום שאנחנו נמצאים בו הרבה זמן: עבודה, חברות, לימודים וגם כמו שציינת עבודת ה'. התחושה הזו בעצם מאותתת על שחיקה מסוימת ואפשר לומר שהיא טבעית אם לא מתחזקים את ה"אהבה" או את ה"חיבור" לאותו הדבר. ייתכן שאם תפגשי את חברות שלך בכל יום באותו מקום ובאותו שעה, יימאס לך מזה.

תחושת חוסר החיבור והשחיקה עשויה לנבוע גם מחוסר שימת לב לגדילה שלנו. אסביר. בטבעיות כשאנחנו גדלים בגיל וב"גופניות", הצרכים הפיזיים שלנו משתנים. האוכל שאכלנו בגיל 10 לא מספק אותנו בגיל 20, וכן הפעילות הגופנית שמתאימה לגיל צעיר לא מתאימה לגיל מבוגר יותר. כך גם ברוחניות. כשאנחנו גדלים, הצרכים הנפשיים והרוחניים אחרים מאלה שהיו לנו בגיל צעיר יותר. ייתכן שדרך עבודת ה' שהתאימה לנו בגיל צעיר וכן התשובות שסיפקו אותו אז לא מתאימים ומספקים אותנו בגיל מבוגר יותר.

לכן מה שמחבר אותנו מחדש לדבר מסוים וגם לעבודת ה' הוא התחדשות, לעשות דבר אחר ממה שעשינו עד כה. ההתחדשות מרעננת אותנו ואת הקשר שלנו עם אותו דבר ובמקרה שלנו עם ה'. תשאלי, איך אפשר להתחדש בעבודת ה' הרי נראה שאותם מעשים חוזרים על עצמם בכל יום ויום?

דרך אחת להתחדשות בעבודת ה' היא לימוד. לבחור נושא שמעניין אותך או שמעסיק אותך וללמוד אותו. את יכולה ללמוד מספרים שעוסקים בנושא הזה וקורצים לך או משיעור מוקלט באינטרנט. יש המון אתרים שיש בהם שיעורים בכל תחום כמעט, למשל ערוץ מאיר. אפשר גם ללכת לשיעור ממשי בקרבת מגורייך או לקבוע חברותא עם חברה או בן משפחה וכך גם יכולה להיווצר מחויבות מסוימת לקביעות. הלימוד עשוי לפתוח לך דרכי חשיבה והתבוננות אחרים על המציאות ועל עבודת ה'. גם אם הפתח שייפתח יהיה קטן או שתתחדד לך רק נקודה קטנה, עשויה להיות להם השפעה על כל עבודת ה' שלך. ייתכן שכבר קרה לך, שכשהתבהרה לך הבנה מסוימת, התמלאת בשמחה וההבנה הזו הביאה להבנות נוספות ואפילו לשינוי דפוס התנהגות ישן. אם את מעוניינת, את מוזמנת לכתוב לנו שוב אילו תחומים מעניינים אותך ונוכל להמליץ לך על ספרים ותכנים ללימוד.

דרך אחרת להתחדשות היא במעשה. אומנם הלימוד כמובן עשוי להשפיע גם על המעשה, אך את יכולה לבחור במצווה אחת ולהתחיל להעמיק בה, להשתדל להקפיד בה יותר ואולי לעשות אותה אחרת ממה שאת רגילה, כמובן בגבולות הלכה. כדאי שזו תהיה מצווה שאת אוהבת כך שיהיה לך קל להתחבר אליה ולקיים אותה. אולי גם כדאי ללמוד עליה יותר כך שמתוך הבנתה, תוכלי לקיים אותה בשמחה ולהתחבר גם לצד הרוחני שבה. באמצעות אותה מצווה תוכלי להתחבר יותר למצוות ולעבודת ה', כמו שכתב בעל ספר החינוך, "אחרי המעשים, נמשכים הלבבות". למשל, אם את בוחרת את התפילה, את יכולה ללמוד על משמעות המילים של התפילה ואת יכולה אולי לחפש מקום שנעים לך להתפלל בו, שעוזר לך להתכוון, אולי לנסוע לכותל פעם בכמה זמן. העיקרון הוא למצוא דרך להתחבר מחדש למעשים הבנאליים והיומיומיים.

חשוב לציין שיכול להיות שתנסי ללמוד משהו או שתנסי להקפיד במצווה מסוימת, ותרגישי עדיין תקיעות מסוימת או שעדיין החיבור לה' לא יתחזק. כמובן אל תתייאשי. בכל עבודה חדשה, כל שכן עבודה פנימית עלולות לצוץ מניעות או חסמים בדרך. קודם כול, כדאי להתפלל על זה, תמיד עוזר ואף יכול לשחרר את הלחץ שעשוי לעלות. ואם אחרי זמן, עדיין המניעה קיימת את יכולה לחשוב על דרכי עקיפה לאותו דבר כלומר דרכי התמודדות אחרות עם אותה מצווה. ואם צריך אפשר גם לבחור מצווה אחרת להקפיד בה. במקרה כזה ייתכן שכדאי להתייעץ עם אדם שקרוב אלייך (רב, חברה, בן משפחה) איך להמשיך לפעול. הרבה פעמים אדם חיצוני מראה לנו נקודות מבט והתמודדות שלא חשבנו עליהן לבד.

עלי מעלה מעלה ויהא ה' בעזרך.

כל טוב,

רינת.