איך למצוא את הדרך שלי ולהצליח לבחור בעצמי?

שלום לך.

נשמע שאת בתקופה מאתגרת ולא פשוטה. מניחה שזה לא כיף להיות במצב כזה של בלבול וחוסר וודאות לגבי העתיד. ולמרות זאת, נראה שזה נובע מרצון אמיתי שלך לבחור בדברים ולמצוא את הדברים שלך וזה מרשים בפני עצמו. אנסה לעשות רגע סדר בדברים שכתבת, ואז אולי ניתן כמה כיוונים למחשבה.

לפי מה שהבנתי, תיארת שיש לך קושי בעולם האמוני. את מרגישה כעס כלפי הקב"ה, יש לך הרבה שאלות באמונה, ואת בכלל לא בטוחה שיש לך רצון וכוח להמשיך לחיות בתוך מסגרת דתית. בנוסף, תיארת קושי במציאת הדרך שלך מול הצפיות של הסביבה. יש לך רצון לעשות את הדברים מתוך בחירה שלך ולא מתוך ציפיות של הסביבה, ההורים וכו'. הבנתי אותך נכון? מקווה שכן.

ברשותך אני אתחיל בנקודה השניה שהעלית. בהחלט לא פשוט לחיות במקום שבו את מרגישה לחץ וציפיות מאנשים סביבך, שמצפים ממך להיות משהו מסויים - בזמן שאת בכלל לא מעוניינת לחיות בצורה הזאת. אז קודם כל, עצם המודעות לזה היא חשובה. את נמצאת בשלב טוב ובריא שאת רוצה למצוא את הדרך שלך, לעשות דברים מתוך הבחירות שלך, וזה חשוב. זה קשה לפעמים להתנתק מכל מה שחושבים עליי וממה שמצפים ממני, ולהתחיל לעשות את הדברים מתוך בחירה שלי, אבל כנראה שזה מה שיבנה את העצמאות שלך, את הדרך שלך.

אז איך עושים את זה?

2. בירור מול עצמי - איפה אני עומדת? מה הרצונות שלי בחיים? לאן אני רוצה להגיע? לא בטוח שלכל השאלות האלה תהיה לך תשובה מיידית, אבל עצם המחשבה והעיסוק בזה יעזור לך לבנות מקום בנפש שחושב ומברר בעצמך. תמיד אנחנו מושפעים ברמה מסויימת מהחברה, אבל המחשבה, העיסוק והבירור יכולים לעזור לנו לבחור בדברים, לקבל החלטות בצורה יותר בחירית (מלשון בחירה). זה רלוונטי גם לעולם האמוני, וגם לשאיפות בהמשך החיים.

1. תיווך מול החברה וההורים - הרצון שלך לעשות דברים מתוך בחירה שלך, לא מחייב ללכת נגד הכל או לשבור את כל הכלים ולפרק את כל היחסים במשפחה (לפעמים כן, אבל לרוב יש דרך באמצע). אולי דיבור עם ההורים יכול לעזור? שיחה מכבדת שבה את מספרת שקשה לך כרגע לחשוב על דייטים ושאת מבררת את המשך החיים שלך? אולי את מרגישה שלא נכון כרגע לדבר, ועדיף פשוט לבחור בחירות אחרות וההורים שלך יקבלו את זה לאט לאט? ברגע שתהיי יותר שלימה עם המקום שלך, יהיה לך גם יותר קל לתווך את זה החוצה, ופחות תרגישי שאת 'נלחמת'.

גם מול היחס לשאר החברה - טבעי שהחברה משפיעה עלינו, וזה בהחלט קשה לבחור בצורה מנותקת מהחברה, אבל ככל שנהיה מודעים יותר להשפעה הזאת וננסה לבחור יותר בעצמינו ולחשוב על הדברים - זה יעזור להיות מושפעים קצת פחות.

3. איך בכלל מוצאים את הדרך שלי? כנראה שזאת שאלה של חיים. אני מניחה שאף אחד לא מצפה ממך לענות על כל השאלות ביום אחד ולדעת בדיוק הכל על המשך חייך. זה דברים שנבנים בנו לאט לאט, וכל החיים אנחנו ממשיכים לתהות ולברר וזה מה שיפה בחיים :) מציעה לך למצוא את העוגן שלך, את נקודות החוזקה שלך והדברים שברורים לך, ולפעמים מתוך זה נגלה שאמנם יש שאלות ותהיות - אבל הן מעטות, ונוכל לשים עליהם את האצבע ולהגיד: זה וזה מפריע לי, כל השאר לא.

ולגבי העולם האמוני - אני חושבת שנגעתי בזה קצת למעלה, אבל אולי עוד נקודה. זה בסדר שיש לך שאלות ותהיות וכעסים, לא בהכרח שאת חייבת להתחיל לחפש תשובות להכל. לפעמים התשובות יתבהרו לך במהלך החיים, ולפעמים גם לא בטוח שתשובה "מהספר" תפתור את הבעיה, לפעמים יש קושי בעולם האמוני, וביחס להקב"ה וכמו בכל מערכת יחסים יש עליות וירידות וזה בסדר. את תחליטי האם את רוצה לחפש תשובות לשאלות שלך, או שתשובות לא יעזרו לך במקרה הזה ואת מעדיפה לחכות קצת ולמצוא את התשובות בתוכך, או שבכלל את כבר לא מאמינה ואת רוצה לשנות מסלול. את תבחרי. לפי מה שהבנתי משאלתך, זה כמו תקופת משבר ביחסים. עכשיו צריך לדבר, לחשוב מחדש, לפתור וללמוד להמשיך הלאה. ואני בטוחה שמתוך זה שתתחילי לבחור בעצמך - גם תצליחי יותר לברר לעצמך מה בעולם התורה ברור לך ואת משאירה, ומה דורש חיזוק.

מקווה שנגעתי בנקודות המרכזיות ושהדברים ענו לך ועשו קצת סדר.

בכל מקרה, תמיד מוזמנת להמשיך ולשאול, כאן או בטלפון כוכבית 8298.

בהצלחה רבה,

הודיה

(36)