איך לשמור נגיעה מהמשפחה בלי לפגוע ולצאת מתנשאת?

שלום יקרה!

מעריכה כל כך את השאלה שלך. יישר כוח על הרצון ללכת בדרך שאת מאמינה בה ועל הכוחות לדבוק בה גם כשזה לא הכי פשוט. מחזקת אותך על הנאמנות להלכה ולאמת שלך, ולא פחות חשוב, גם על הרגישות שלך כלפי המשפחה שחושבת אחרת ממך.

לפעמים ערך מסויים שחשוב לנו מאוד נתפס אחרת בעיניי החברה או המשפחה, ולא קל להישאר נאמנים לאמונה שלי אל מול הסביבה. התחושה הזאת יכולה לקרות לכל אחד בסיטואציות שונות, ולא רק בתחום הדתי או ההלכתי. במבט ראשון נדמה לנו שהחברה מזלזלת באנשים שחושבים קצת אחרת מכולם. אבל אני חושבת שבעומק של הדברים, כולנו מאוד מעריכים ומכבדים אנשים עם עמוד שדרה שבוחרים להיות נאמנים לאמת שלהם, כמובן כשזה נעשה בענווה וכבוד לאחרים.

את חוששת לפגוע במשפחה, וזה מובן ממש. את לא רוצה לצאת מתנשאת, ובטח שאין לך כוונה להוכיח אותם על ההתנהגות שלהם. חשוב להסביר למשפחה את הנקודה הזאת, כדי שיבינו שאת עושה את זה מאמונה פנימית אמיתית ומכוונות טובות. אני מאמינה שהודעה פשוטה שתסביר מה את מרגישה ומאיזה מקום זה מגיע תתקבל בהבנה, גם אם לא מיד בהתחלה. זה לא הכי נעים ולא נוח, אבל כשהמשפחה תראה שאת רצינית בבקשה שלך ועדיין שומרת על חיוך, הם יכבדו ויקבלו את המצב.

מעל הכל, אני חושבת שהאופן שבו את תתייחסי לבחירה שלך ישפיע על איך שהמשפחה שלך תקבל אותו. תזכירי לעצמך שאת עושה את זה מתוך נאמנות להלכה ולדרך שבה את בוחרת לחיות את החיים שלך, ולא מתוך רצון לשנות את האחרים. חשוב שתבואי בענווה כלפי המשפחה, וכדי לחזק את זה את יכולה לחשוב על דברים שאת מעריכה בהם, כל מיני תכונות ומעשים שלמדת מהם לאורך השנים. כשאת תהיי שלמה עם הידיעה ששמירת הנגיעה מהדודים לא מורידה מהאהבה ומהערכה שלך כלפיהם, הם ירגישו את זה.

ממליצה לך לשתף דמות שתבין אותך, מדריכה, מחנכת או חברה טובה, שתתמוך ותעזור בדרך.

עצם השאלה שלך מביעה אכפתיות אמיתית כלפי המשפחה, ואני בטוחה שהם מרגישים את המקום הפנימי הזה ומעריכים אותך על זה.

סומכת עלייך!

בהצלחה גדולה,

עידית