איך לא משקרים

שלום יקרה!

ראשית כל התנצלותנו על העיכוב בתשובה. מקווה שבכל זאת הדברים יהיו לך לעזר.

מעריכה אותך מאוד על הבירור הפנימי והמודעות האישית לעצמך. מקסים לראות את הרצון שלך לעבוד על מידותייך ואני בטוחה שזה ישתלם בהמשך. ננסה יחד להעמיק ולמצוא תשובות בע"ה.

לכל אחד מאיתנו יש צורך להרגיש ביטחון במקום החברתי שלו. אנו מוקפים באנשים, בחברות, במשפחה וכמעט בכל שלב ביממה נדרשים להיכנס לסיטואציה חברתית כזו או אחרת. בכל מסגרת חברתית שאנו מקיימים נרצה תמיד להגיע להדדיות. בכל אחד מאיתנו יש צד השואף לתת ולהשקיע בקשר מחוכמת החיים שלי,מהשמחה שבי, מהאישיות שלי, ויחד עם זה צד שרוצה לקבל מהזולת. לקבל מהעצות, מחוכמת החיים ומטוב הלב של החברה שלי. האיזון הזה הוא איזון עדין מאוד שברגע שהוא נפגע אחד הצדדים נכנס כמעט אוטומטית למגננה. מגננה כזו היא טבעית, הרי לקחו לנו את הצורך הבסיסי שלנו- בנתינה או בקבלה לחלופין. דמייני שלקחו לך את עין ימין חלילה, ברור שתרגישי חסרה וחלשה.

כך גם בסיטואציות כאלה בהן מופר האיזון, אנו מרגישים ערעור ביכולתינו לתת לצד השני. ערעור כזה מתרחש לעיתים קרובות כשאנו לא בטוחים בנו, בעצמינו. ביופי הפנימי שיש לנו. אז אנחנו לא מרגישים שיש לנו מה לתת, אנחנו מרגישים נזקקים, וזוהי התחושה הקשה ביותר שלנו כבני אדם.

לא סתם התורה אומרת "עני משול כמת". אנו ממשילים את האדם העני, הנזקק, למת. אין מדובר על מוות פיזי אבל הצורך במתנות בשר ודם, התחושה התמידית של נזקקות וחוסר יכולת לתת הם הדבר הקשה ביותר שהופך אותנו לכמעט מתים מבפנים.

לכן אני ממליצה לך קודם כל להתבונן עמוק ולשאול את עצמך איזה טוב יש בך? אילו דברים את יכולה לתרום לקשר שלך עם החברה הזאת או חברה אחרת? מהו היופי הפנימי המיוחד שיש בך?

את יכולה לשבת ולכתוב את הדברים על דף ממש. צרי לעצמך פנקס קטן בו תולכי לכתוב מהם הדברים הטובים שיש בי וכל פעם להוסיף עוד קצת ועוד קצת.

בפרקי אבות נכתב "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע". לעיתים קרובות, יחד עם "עשה טוב" אנו נדרשים גם "לסור מרע". כלומר ייתכן מאוד שהחברות האלה שגורמות לך לשקר הן "שכן רע" בשבילך, וזה בסדר גמור . את לא צריכה להיות חברה של כולן, ואם יש חברות שלא מיטיבה איתך, שווה לקחת צעד אחורה ולבחון בזהירות האם לא כדאי לי פשוט לנתק את הקשר. אני מעריכה אותך מאוד על הצעד האמיץ שעשית מול חברה שלך וניתקת איתה קשר. אני בטוחה שיש המון בנות אחרות שישמחו להיות חברות שלך ורואות את כל הטוב והיופי העצומים שיש בך.

דיברת בנוסף על טיפול. אז קודם כל, טיפול איננו מילה גסה. אנו צריכים להתייחס לכך כמו רופא שאליו אנו הולכים כשכואבת לנו הרגל, כך גם מדובר על רופא נפש שאליו אנחנו הולכים כשאנחנו חווים קושי. ציינת שיש לך חרדה חברתית, אני לא יודעת אם מדובר על משהו מאובחן או שאת כותבת מהתחושה שלך אבל אם מדובר במשהו מאובחן, הייתי ממליצה לך בחום גם לשקול כיוון של טיפול מקצועי. את יכולה ללכת לפסיכולוגית או עובדת סוציאלית שתוכל לעזור לך. בנוסף, הייתי ממליצה לך בלי קשר לפנות למחנכת שלך באולפנה ולשתף אותה בקשיים שלך. את יכולה לפנות גם ליועצת במקום אם את מרגישה בנוח. אני בטוחה שהן יוכלו לעזור לך גם מההכרות שלהן עם הבנות האלה וגם מההכרות שלהן איתך.

מתפללת עלייך שתצליחי להגיע לביטחון פנימי בך ובחייך,

ולחברויות אמת.

בהערכה גדולה,

נועה

(28)