שאלה
שלום רב,
אבי ז"ל נפטר ביום כ"ח בשבט 3/2/19. נקבר ביום כ"ט בשבט 4/2/19.
אנחנו מתנהלים לפי עדות ספרד.
1. באיזה תאריך תהיה האזכרה של ה11 חודש ? אנחנו עורכים סעודה.
2. שנה שעברה היתה שנה מעוברת כידוע.
3. האם יש עוד אזכרה של שנה ? ומתי ?
4. מתי אני מפסיק להגיד קדיש ?
תודה מראש
יצחק דביר
תשובה
לשואל שלום,
ראשית כל אביע את תנחומיי, יהי רצון שלא תדעו עוד צער, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
כעת לשאלותיך:
דיני האבלות במשך השנה הראשונה מאז הפטירה נמשכים שנים עשר חודשים בלבד, דהיינו עד תאריך כ"ט בטבת תש"פ (בשנה הראשונה החישוב לפי תאריך הקבורה בפועל).
אזכרות:
א. אחד עשר חודש: למנהג האשכנזים תאריך זה מציין רק את גמר אמירת הקדיש. במקרה שלכם: כ"ט כסלו תש"פ. היום ביהדות מתחיל מן הלילה.
למנהג יוצאי ספרד מפסיקים ביום זה לומר קדיש במשך שבוע, ולאחריו ממשיכים עד סיום שנת האבל.
בספרי הקבלה נקשר ליום סיום אחד עשר חודש משמעות מיוחדת, וכך כותב רבינו יוסף חיים: "סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים". מכיוון שדין רשעים בגיהנם הוא י"ב חודש, מציינים יום זה שאין עליו דין של גיהנום, בסעודה.
כדעה זו נוהגים הספרדים, העושים אזכרה וסעודה בסיום אחד עשר חודשי אבלות. וכך מנהג יוצאי צפון אפריקה שאזכרת 11 חודש היא אזכרה חשובה ועיקרית, מפני שבה אנו מצהירים שהנפטר הוא מהמזומנים לחיי עולם הבא והגיע למקומו הראוי לו בגן העדן.
ב. שנים עשר חודש: כ"ט בטבת תש"פ כמו שכתבתי. האזכרה בסיום שנת האבל לספרדים היא משפחתית, מצומצמת יותר. לאשכנזים זו האזכרה היחידה.
ג. יום השנה: נוהגים לעלות לקברו ולומר פרקי תהילים. כ"ח בשבט תש"פ.
מעתה ואילך, רק יום האזכרה מצויין - כ"ח בשבט.
(מקורות: הגהת רמ"א יורה דעה סימן שעו סעיף ד | מנחת יצחק חלק ט סימן מב | נתיבות המערב אות קלו – קלז | שו"ת רב פעלים ג יורה דעה סימן לב)
מן השמיים תנוחמו.