אמא שלי הבינה אחרת את מה שאמרתי ונפגעה - האם זה נורא?

שלום לך.

מהחוויה שלך עולות תחושות של תסכול וכעס. לפעמים קשה לנו לקבל ביקורת מהקרובים אלינו, ושהדברים שלנו יוצאים מהקשרם ופוגעים בקרובים לנו זה יכול להרגיש לא נעים. את נמצאת בגיל שבו מצד אחד יש לך עצמאות ומרגישה שיכולה לעשות מה שאת רוצה, ומצד שני עדיין צריכה את התמיכה וההכרה מההורים, וכשהם באים ומעירים על ההתנהגות שלנו זה יכול לעורר מתחים וקשיים לשני הצדדים. השאלה שלך היא הזדמנות מעולה לחשוב מה ניתן לעשות.

אתחיל מהסוף. שאלת האם זה נורא ההערה שהערת לאימך ואת גם מרגישה שהיא הייתה לא במקום. מהשאלה שלך אני יכולה להבין שאת מרגישה לא בנוח עם איך שהסיטואציה התפתחה מול ההורים שלך ובפרט מול אמא, ואת אולי מנסה לחפש אישורים להתנהגות שלך. לדעתי, במקום לנסות לחפש אישורים אפשר לנסות להבין למה הסיטואציה התפתחה בצורה הזו, מה אפשר לעשות כעת ואיך ניתן להתמודד בצורה טובה יותר בפעם הבאה.

אז דבר ראשון, ננסה לחשוב מה גרם לשיחה להתפתח בצורה הזו ולהיגמר ככה. זה טבעי שיש רגשות סוערים כלפי נושאים כל כך מורכבים והאוכלוסיות השונות במדינה, יחד עם זאת שווה לחשוב לאילו התנהגויות זה מוביל אותנו. הבחירה שלך להתנהג בצורה כזו או אחרת היא בחירה מודעת, השאלה היא האם סערת הרגשות שאת מרגישה כלפי הערבים לדוגמה יכולה להתבטא גם כלפי אנשים אחרים כמו ההורים. ייתכן כי פרץ הרגשות העז שהרגשת באותו רגע גרם לדברים לצאת מפרופורציות, ואז אפשר לחשוב האם ההתנהגות שלנו כתוצאה מסערת הרגשות מיטיבה איתנו ומשרתת את המטרות שלנו. כשהרגשות כל כך בוערים בנו קצת קשה לחשוב על הדברים בצורה אחרת, מותר לך להתעצבן ולכעוס, אבל אולי כדאי לנסות לעצור ולחשוב מה מניע אותנו, למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים, ומה אנחנו רוצים לעשות עם הרגש הזה.

בהמשך, כדאי לנסות לשקם את היחסים עם ההורים, לשמור על התקשורת והחיבור ולא להתרחק. לקחת אותם לשיחה כנה ופתוחה ולנסות לדבר על מה שהיה. בשיחה את יכולה להתנצל, להגיד שהדברים שאמרת יצאו מהקשרם ולהסביר למה התכוונת באמת. בסופו של דבר, ייתכן שנהיה שונים מההורים שלנו. האמונות והרצונות שלנו לא חייבים בהכרח להיות תואמים לאמונות והרצונות שלהם, וזה בסדר. השאלה היא איך אנחנו אומרים את זה בצורה כזו שלא תפגע ותשתמע בצורה שונה לגמרי ממה שהתכוונו. אפשר לנסות להסביר שייתכן בחלק מהדברים תהיו דומות ובחלק מהדברים, כמו אידיאולוגיה אתן יותר שונות. סביר להניח שאחרי שתגידי להם את הדברים בצורה נעימה ומכבדת מהצד שלך, הם יוכלו להבין למה התכוונת.

לבסוף, נחשוב איך להתמודד עם הסיטואציה בצורה אחרת בפעם הבאה. אפשר לחשוב על תקשורת בין אנשים ומה מבדיל ביניהם, ובמקרה שלנו תקשורת בין הורים לילדים בכל התחומים, ובין נושאים ספציפיים כמו אידיאולוגיה והתנהגות מול ערבים בארץ ישראל והדעה שלנו לגביהם. מצד אחד להורים יש זכות להביע את דעתם על הנושא וההתנהגות שלנו, ומצד שני את בוחרת מה לעשות ומתמודדת עם ההשלכות. כדאי לנסות לייצר לעצמנו בראש את ההפרדה בתקשורת ובשיח, לעשות אותו בצורה רגועה ומכבדת ולדייק את המסרים. מן הסתם שלא התכוונת באמירה שלך להגיד שאמא שלך גרועה, אבל שווה לחשוב איך היה אפשר להגיד את זה אחרת. אולי במקום להגיד "אני לא אהיה אמא כמוך", אפשר לנסות להגיד "אני רואה דברים קצת אחרת ממה שאת רואה, וכאישה מבוגרת מבחינה אידיאולוגית אני אנהג קצת אחרת ממך". דיוק המסרים והעברתם בצורה מכבדת מפתח שיח תקשורתי בוגר לשני הצדדים, וזה יכול גם לחזק את הקשר ביניכם.

לסיכום, התייחסת בשאלתך לשיחה בה הורייך העירו לך ההתנהגות שלך מול ערבים, ואמירה שאמרת שהובנה אחרת מצד אמא שלך וגרמה לריב ביניכן. ראינו שמפריע לך איך שהאמירה הובנה וניסינו לחשוב למה השיחה התפתחה ככה, מה ניתן לעשות כעת ואיך להתמודד טוב יותר להבא. דיברנו על רגשות ואיך נושאים מסוימים יכולים לעורר בנו סערת רגשות וגורמים לנו להתנהג בצורה קצת שונה. בהמשך חשבנו כי כדאי לשקם את היחסים עם ההורים ולקחת אותם לשיחה כנה בה נסביר למה התכוונו באמת, ולבסוף הבהרנו את הצורך בהפרדה בתקשורת בין נושאים כלליים ונושאים ספציפיים שמעוררים רגשות וכדאי לדייק את המסר ומה שאנו רוצים להעביר.

בכל מקרה, אני מזמינה אותך לשתף אותנו בתחושות ובהתמודדות שלך, ולפנות אלינו גם בווטסאפ ובמוקד הטלפוני 8298*.

שיהיה בהצלחה רבה!

אור