יחד עם שלושים תושבי תל אביב נוספים ועמותת ראש יהודי, הגישה הסופרת עירית לינור עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, בקשה להתיר תפילות ביום כיפור בכיכר דיזנגוף. זאת, בעקבות הודעת עיריית תל אביב כי לא תאפשר לאף גוף לנהל את תפילות יום הכיפורים במרחב הציבורי.
"לפני בית המשפט הנכבד, מוגשת בזאת עתירה נגד החלטת עיריית תל-אביב, המונעת באופן שרירותי ומפלה את קיום תפילת יום כיפור המסורתית במרחב הציבורי בכיכר דיזנגוף. החלטה זו פוגעת בזכויות יסוד של קהילה שלמה, מפרה את עיקרון השוויון ומהווה פגיעה אנושה בחופש הדת והפולחן, המוגנים בחוקי היסוד של מדינת ישראל", נכתב בעתירה.
"עד שנה שעברה יהודים שרצו להתפלל בכיכר דיזנגוף לא היו צריכים לתת הסברים לאף אחד. במשך אלפי שנים יהודים מתפללים מרצונם החופשי בהפרדה. ממתי בית המשפט או חוקי העזר העירוניים – הם אלו שיקבעו האם תפילה בהפרדה זה בסדר?!", מתקוממת עירית לינור בשיחה עם אתר 'כיפה'.
"קשה למצוא מישהו יותר תל אביבי ממני"
לינור היא תל-אביבית שורשית במיוחד. "אני דור שלישי בעיר", היא מגלה. "כל הסבים שלי הגיעו מאירופה לתל אביב, ההורים שלי נולדו בתל אביב. גם אני נולדתי וגדלתי בתל אביב. קשה למצוא מישהו יותר תל אביבי ממני".
"אני משתדלת להיות מסורתית", היא מאבחנת את ההשתייכות הדתית שלה. "התפילות במרחב העירוני לא היוו בעיה עד לשנה שעברה. זה קרה בגלל שבמסגרת המחאה נגד הרפורמה, נטפלו לכל דבר שאפשר, כמו טקסי יום הזיכרון והכנסת הסרבנות לצה"ל. פתאום נהיה טרנד שעכשיו כולם צריכים להזדעזע מתפילות בהפרדה. זה ממש מגוחך. זה אף פעם לא היה נושא. עד אז העירייה התגאתה בקיומם של התפילות בכיכר דיזנגוף".
העירייה אומרת שאפשר להתפלל בבתי הכנסת, יש שם מספיק מקום.
"מצידי שיהיו בתי כנסת בכל שני מטר בעיר. זה לא עניינה של העירייה איך יהודים מתפללים. לא צריך להוכיח שאין מקום להתפלל. הטענה שלנו היא שהעירייה היא לא פוסקת הלכה. כל היהודים שמתפללים, עושים זאת בהפרדה. זה קצת מגוחך, אבל בעיקר אנטישמי מאוד. באופן מסורתי, העירייה הייתה מקצה שטחים ציבורים, לפעמים בחינם ולפעמים בתשלום, איך פתאום זה נהיה עניין?!", היא תוהה.
בית הכנסת הסמוך לביתה של לינור, הוא שכונתי וקטן. ביום כיפור, כל תושבי השכונה שלא מגיעים אליו באופן קבוע, באים בהמוניהם, כך שבית הכנסת מלא עד אפס מקום. "פתחו אוהל בסמוך, שייתן מענה למתפללים נוספים וגם הוא התמלא. בכל נדרי, גם הרחבה שליד בית הכנסת התמלאה עד אפס מקום. בבוקר, הלכתי לאוהל של חב"ד במיקום אחר בשכונה ובתפילת נעילה – גם הוא היה מלא עד אפס מקום בכאלה שאינם נוהגים לפקוד את בית הכנסת במהלך השנה, אבל לא מוותרים על נעילה ותקיעת שופר".
בואו להיות שותפים בגיוס חירום במימון ההוצאות המשפטיות וההסברה
תפילות יום כיפור בתל אביב צילום: ליאור ברקוביץ'
לינור מודעת לעובדה שבעצם ישנו קומץ קטן שגורר את העירייה לתוך הסאגה המיותרת הזאת, אך עדיין מפנה כלפיה את האצבע המאשימה. "עיריית תל אביב צריכה לטפל בבעיית האנטישמיות", היא קובעת. "העיר היא שלי יותר מאשר של חולדאי, הייתי כאן לפני כל אלו שהחליטו שתפילה יהודית במרחב הציבורי – זה אצבע בעין. העירייה אמורה לטפל בהתנהגות פסולה שכזאת, לא לתגמל אותה. חלק מזה שמדינת ישראל היא גם יהודית וגם דמוקרטית – אומר שאפשר להיות יהודי גם בחוץ".
חשוב להזכיר, כי בשנים קודמות הגיעו אלפי אנשים לתפילה בכיכר דיזנגוף מרצונם החופשי, כאשר מארגני התפילה זכו לתמיכת ופרגון העירייה. אותם אלו שהגיעו להתפלל בדיזנגוף - במידה ויבטלו את התפילה במרחב הציבורי, הם לא ילכו לבית הכנסת ולא יהיה להם אפשרות חלופית, כך שהחלטת העירייה אינה מוסרית ואינה דמוקרטית.
"יש המון הודעות תמיכה של חילונים"
בעמותת 'ראש יהודי' שעומדת מאחורי המיזם לא בוחרים בדרך של מאבק, להפך. עכשיו זמן חיבור. "היהדות של כולם", הם מזכירים. "יש המון הודעות תמיכה של חילונים שאומרים שלא יגיעו לבית כנסת ונח להם להגיע להתפלל ברחוב. לכן הטענה 'לכו לבית כנסת' לא נותנת להם מענה". בימים אלה מנסים לבטל את החלטת העירייה בדרכים חוקיות, ובמקביל יצאו לגיוס חירום לסיוע במימון ההוצאת המשפטיות.
"אנו אוהבים כל אחד ואחת מעם ישראל כמו שהוא, בלי ביקורת או שיפוטיות, גם אם כשהוא לא נראה או חושב כמונו וגם אם ישאר כך", מחדד ישראל זעירא, יו"ר 'ראש יהודי. "אנו אחים, ואחים אוהבים. דווקא מתוך האהבה הגדולה שיש לנו לכל אחת ואחת אנו מרגישים אחריות ושליחות להאמין בטוב שבאנשים, להתקרב, לקר וללמד תורה למי שמתעניין ורוצה, עם אפס אחוז כפיה. אין סתירה בין השניים. ככל שאני אוהב מישהו אני רוצה בטובתו, בדיוק כמו אוכל מזין לילדים שלי או טובה לחבר. יש לנו אוצר ביד והוא שייך לכלל ישראל. לא נכס של הדתיים בלבד".
"מאז היווסדו של ראש יהודי חרטנו על דגלנו את המטרה הגדולה של חיבור לבבות ליהדות בדרך של אהבה. זו הדרך בה אנו צועדים למעלה מ-25 שנה – מאה אחוז יהדות, אפס אחוז כפייה. ב"ה, הצמא והביקוש ליהדות בתל אביב הוא גדול יותר ממה שאנשים חושבים. מתוך תפיסה זו בחרנו לארגן את תפילות יום הכיפור (וגם תפילות שבת אחת לחודש) בכיכר דיזנגוף שזכו לאהבה מכל הכיוונים, כולל של העיריה עצמה".
"מיעוט קיצוני בחר לפגוע בתפילה"
"לצערנו, בשנה שעברה מיעוט קיצוני בחר לפגוע בתפילה- דבר שיצר זעזוע אצל יהודים מכל קצות הקשת ובכל רחבי העולם. ההחלטה האחרונה של עיריית תל אביב בוחרת שוב להכנע לעמדות רדיקליות ופרוגרסיביות של מיעוט צעקני ומפלג, בניגוד להגיון, לחוק ולהסטוריה מפוארת של אלפי שנים ועל כך אנו כואבים ומצרים מאד! זוהי החלטה לא דמוקרטית, לא יהודית ולא מוסרית שפוגעת קודם כל ברוב הדומם שמבקש להתפלל ומעדיף דווקא בחוץ".
"היהדות היא חלק ממי שאנחנו, חלק מהזהות הלאומית שלנו, לא משנה אם אנו ימין, שמאל, דתי או חילוני. אנו לא מוותרים על היהדות במרחב הציבורי, היהדות לא צריכה להיות מתנצלת או מתפשרת. הציבור הרחב והשקט מעוניין במורשת ובחיבור של אהבה זה לזה ולאבינו שבשמיים. אנו
נבחן את ההחלטה בבית המשפט, ננסה לבטלה באופן חוקי ונהיה נאמנים לכל החלטה שיפוטית. התמיכה של הציבור בנו, במיוחד בהסברה תעזור לנו לשנות את ההחלטה ולהמשיך להוסיף אור וטוב בתל אביב".
בואו להיות שותפים בגיוס חירום במימון ההוצאות המשפטיות וההסברה
בשיתוף ראש יהודי