שימו לב יש כתבה מעודכנת עם סוף זמן אכילת חמץ 2019
זמני סוף אכילת חמץ
עיר | סוף זמן אכילת חמץ |
סוף זמן ביעור חמץ |
---|---|---|
ירושלים | 10:08 |
11:26 |
תל אביב | 10:10 |
11:28 |
חיפה | 10:09 |
11:26 |
באר שבע | 10:10 |
11:28 |
בחג הפסח נהגו בנוסף לביטול החמץ ובדיקת החמץ, גם לבער את החמץ הקיים בבית במשרד וכל חמץ ברשותו של אדם ערב חג הפסח. בביעור החמץ אנחנו למעשה שורפים את החמץ ובכך נמנעים מלעבור על איסורי החמץ בפסח. בערים הגדולות בישראל העיריות מכריזות על מיקומים מרכזיים בהם ניתן לשרוף את החמץ בערב החג. הדלקתם מדורה? חשוב לוודא גם לכבות אותה כדי שחלילה לא תיגרם שריפה.
סדר ביעור חמץ
הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל שְׂרֵפַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל:
ואחר כך יאמר שלוש פעמים:
כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:
ומי שאינו מבין ארמית, יאמר בעברית: כָּל חָמֵץ וּשְׂאֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶׁבִּעַרְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בִּעַרְתִּי אוֹתוֹ, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ.
אחר הביטול הספרדים אומרים בקשה זו
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ. וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵאִסּוּר חָמֵץ אֲפִלּוּ מִכָּל שֶׁהוּא, שָׁנָה זוֹ וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבִּעַרְנוּ הֶחָמֵץ מִבָּתֵּינוּ הַיּוֹם הַזֶּה. כֵּן תְּזַכֵּנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לְבַעֵר הַיֵּצֶר הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ.
אָנָּא יי, הַפְרֵד נָא מֵעָלֵינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּצֶר הָרָע. וּתְזַכְּכֵנוּ וּתְלַבְּבֵנוּ בְּכֹחַ הַיֵּצֶר הַטּוֹב. וּתְזַכֵּנוּ לְזַכֵּךְ נַפְשֵׁנוּ וּלְהָאִיר בָּהּ וּלְהוֹסִיף בָּהּ כֹּחַ וְהֶאָרָה גְּדוֹלָה. וּלְהִתְקַשֵּׁר לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה. וְתָמִיד תִּשְׁרֶה וְתָחוּל עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה.
קַדְּשֵׁנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ. תֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ. שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְתַעַזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יי צוּרִי וְגֹאֲלִי.
האשכנזים נהגו להוסיף בקשה זו
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבַעֵר חָמֵץ מִבֵּיתִי וּמֵרְשׁוּתִי כַּךְ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי תְּבַעֵר אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ וְאֶת יִצְרֵנוּ הָרָע תְּבַעֲרֵהוּ מֵאִתָּנוּ וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְכָל הַסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל הָרִשְׁעָה כְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ וְכָל הַמְעִיקִים לַשְׁכִינָה תְּבַעֲרֵם בְּרוּחַ בָּעֵר וּבְרוּחַ מִשְׁפָּט כְּשֵׁם שֶׁבִּעַרְתָּ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּיָמִים הַהֵם וּבִזְמַן הַזֶּה אָמֵן.