"בהיריון הראשון הייתי דוסית תמימה, בהיריון החמישי היו לי סיוטים בלילות"

רננה ברנשטיין כבר ילדה חמש פעמים, אבל שום דבר לא דומה בין היריון ראשון להיריון החמישי - התמימות נעלמה, הדאגות התגברו והדולה הפכה לחלק מהמשפחה | אמא לחמישה מספרת

חדשות כיפה חדשות כיפה 21/05/24 12:14 יג באייר התשפד

"בהיריון הראשון הייתי דוסית תמימה, בהיריון החמישי היו לי סיוטים בלילות"
היריון חמישי, צילום: fizkes,Shutterstock

נשים עלולות לחשוב שלידה חמישית קלה יותר מלידה ראשונה. את הרי יודעת בדיוק למה את נכנסת, כבר עשית את זה פעם, יש לך מושג למה לצפות - אבל האמת היא שזאת בדיוק הבעיה. כשילדתי את הבת הבכורה שלי, צעירה ונרגשת בת 21, לא באמת ידעתי למה אני נכנסת. הייתי נשואה די טרייה, דוסית אמיתית, ולמרות ההכנה ללידה שעושה כל היריונית לא היה לי מושג מה זאת לידה.

החששות היו שם, הרצון לקבל אפידורל כדי לא להרגיש יותר מדי כאב היה גם הוא, אבל לא הייתה שם הבנה. לא הכרתי תנוחות שיסייעו לי בלידה, לא הייתי מודעת לסיכונים, לסיבוכים, להפלות, ואיזה כיף זה היה. הלוואי שיכולתי לרכוש היום את אותה התמימות שהייתה לי אז. בהיריון החמישי, לעומת זאת, לא ישנתי בלילה מתוך לחץ ופחדים. אחרי לידה אחת עם ניתוח צ'יסטה מסכן חיים ולידה אחרת במיטה הביתית (לא, זה לא היה מתוכנן) כל הסיכונים רצו לי בראש.

בלידה החמישית הכל מחושב: מי ישמור על הקטנים? מה אם אלד בשבת?

בלילות התעוררתי מזיעה אחרי סיוט מחריד על לידה שקטה, על טיפול נמרץ או על הפלה בחודשים הראשונים. בשלב מסוים זה עבר, או שפשוט הייתי עייפה מדי מכדי לחלום. אני והתינוקת המתוקה בריאות ושלמות, ברוך השם, אבל את שעות השינה כנראה כבר לא אזכה להשלים. הפעם, בניגוד ללידה הראשונה - אז הסתפקתי בקורס הבסיסי של הכנה ללידה - נרשמתי לקורסים בזום, קבעתי מראש עם דולה שתלמד אותי תנוחות מקלות על כאב, קניתי כדור פיזיו ושמעתי עצות מכל מקום.

ללידה החמישית נוספו גם ארבעה קטנטנים שזקוקים לסידור ראוי. אם בלידה הראשונה כל ציר הקפיץ אותנו לבית החולים, הפעם הכול הרבה יותר מחושב: אם זה יהיה אחר הצהריים נקפיץ את ההורים לבייביסיטר, אם זה יהיה בלילה נקרא לשכנים, אם ניסע בשעות הבוקר נבקש מהאמא הנחמדה ההיא שתאסוף את כולם מהמסגרות, אבל מה אם זה יקרה בשבת או באמצע הלילה? הדאגות לרגע לא פוסקות.

הקורס שהכי עזר לי היה בכלל קורס על אמונה

מכל ההכנות שלקחתי והעצות ששמעתי, אחד הקורסים שהכי עזר לי היה דווקא קורס על אמונה. לתת מקום לקב"ה בתוך הלידה, לדעת לקבל את המציאות כמו שהיא גם כשאנחנו לגמרי חסרי שליטה. בעיניי, לא משנה אחרי כמה לידות את, זו ההכנה הכי חשובה. במהלך הלידה החמישית החלו לי ירידות בדופק, וכל התנוחות שתרגלתי או כדור הפיזיו שסחבנו הפכו ללא רלוונטיים. הברירה היחידה שנותרה לי הייתה לנשום, להתפלל, ולהיות נוכחת איפה שאני.

זה הטיפ שלי לכל הריונית שמתקרבת ללידה: תכיני תיק לידה עם כל הציוד ההכרחי, תתכנני סידור לילדים, תלמדי תנוחות שיעזרו לך ותחשבי מראש אם את מתכננת ללדת עם אפידורל, אבל בסוף - תזכרי שהכול מבורא עולם. תגיעי פתוחה לקבל מציאות אחרת, תכניות משתנות בפתאומיות ואפילו בית חולים אחר מזה שבחרת אחרי מחקר שלם שעשית - העיקר שתהיה לידה קלה ובריאה.