ללא

מושב גיתית

  • דם

    האם מותר לי ל לוע את הדם של עצמי שיוצא לי מהפה(מהשן) ??

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 16:15

  • תענית יחיד - איחור לתפילה

    ****** אבי 18/07, שאלה 426 ****** שלום כבוד הרב, כתוב בקיצור ש""ע ילקוט יוסף: סימן תקנ סעיף לב: הנמצא בתענית יחיד, ובמנחה נתאחר לבוא לבית הכנסת, והתפלל שמונה עשרה יחד עם החזרה של השליח צבור, כשיגיע ל""שומע תפלה"", יאמר שם עננו, אף על פי שעל ידי כך יפסיד אמירת מודים עם הצבור. וישתחוה באמצע הברכה באמירת ""מודים"" של השליח צבור. להלן שאלתי. סביר להניח שכאשר יתפלל ""חוננו"" בשומע תפילה, יסיים לפני שיגיע השליח ציבור למודים, וכשיגיע השליח ציבור למודים יהיה ברצה. 1. מה כוונת ההלכה, האם שבאמצע רצה כאשר שומע הוא מודים של השליח ציבור רק ישתחווה בלי לומר מודים וימשיך ברצה? 2. אם התשובה ל1 היא כן. אז כאשר יגיע למודים בעצמו, האם ישתחווה שנית? 3. אם התשובה ל1 היא שיגיד מודים, האם לאחר מכן יחזור מהיכן שעצר ברצה ויסיים, ואז ידלג על מודים שכבר אמר אותו? תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 16:08

  • ואם אפשר טוב לחדש בה דבר

    ****** אבי 18/07, שאלה 425 ****** שלום כבוד הרב, להלן שאלתי. מה הכוונה במילים האחרונות בהלכה בקיצור ש""ע ילקוט יוסף: סימן תקנ סעיף כט:: ""ואם אפשר טוב לחדש בה דבר."". כך כתוב: אחר אמירת עננו חותם ""שומע תפלה"". ואינו חותם העונה לעמו ישראל בעת צרה, שלא נתקנה חתימה זו אלא לשליח צבור כשאומר עננו בחזרה בין גואל לרופא. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקל""ו]. ואם טעה וחתם העונה לעמו וכו', ונזכר אחר שהתחיל רצה או מודים, יצא ידי חובה בדיעבד, ויסיים תפלתו, ואין צריך לחזור לשמע קולנו. ומכל מקום טוב הדבר שאחר שסיים תפלתו יחזור להתפלל בתנאי של נדבה, ויאמר: אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל לשם חובה. ואם לאו תהיה תפלתי זו תפלת נדבה. ואם אפשר טוב לחדש בה דבר. תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 16:04

  • עננו בתשעה באב - ביחיד

    ****** אבי 18/07, שאלה 424 ****** שלום כבוד הרב, כתוב בקיצור ש""ע ילקוט יוסף: סימן תקנ סעיף כח: ""בתשעה באב היחיד אומר עננו גם בערבית של ליל תשעה באב"" להלן שאלתי. שאומרים יחיד האם הכוונה שבתפילד יחיד או שהכוונה לתפילת הלחש ולא לחזרת הש""ץ בתפילת רבים? תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 16:02

  • בשר וחלב

    כמה זמן אומר הרמבן לשמור בין בשר לחלב

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 16:02

  • אם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים

    ****** אבי 17/07, שאלה 422 ****** שלום כבוד הרב, בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף נאמר בסימן תקנ - הבדל שבין תשעה באב ליתר הצומות: ב. חיוב התענית הוא מזמן עלות השחר דהיינו שעה ושנים עשר רגעים בשעות זמניות, לפני הזריחה, עד צאת הכוכבים, שהוא כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. ואין מפסיקין בהם מהערב, חוץ מתשעה באב שצריך להפסיק בו מבעוד יום. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקכט]. וכמו כן נאמר: ו. י""ז בתמוז או תשעה באב או צום גדליה שחלו בשבת, דוחים התענית למחרת ביום ראשון, אבל י' בטבת לא יחול לעולם בשבת. ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים. להלן שאלתי. לפי סעיף ו נאמר ""ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים"". 1. מה החידוש? הרי נאמר בסעיף ב שכל הצומות מסתיים בצאת הכוכבים? 2. מדוע מוזכר רק י' בטבת, הרי לפי סעיף ב' כל ד' הצומות מסתיימות בצאת הכוכבים בכל יום לרבות יום שישי. תודה, אבי ****** אתר כיפה - הרב אבנר פורת 17/07 ****** 1. החידוש הוא שלמרות שזה ביום שישי, צמים עד צאת הכוכבים. אף על פי שהמשמעות היא להיכנס לשבת בצום. 2. רק י' בטבת יכול לצאת ביום שישי ****** אבי 17/07, שאלה 422 ****** שלום כבוד הרב, אם כך, לגבי סעיף 2, מה עם שאר הצומות שאינם י' בטבת ויוצאים בשישי? האם מסיימים אותם בשקיעה או בזמן אחר? תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 15:57

  • לשון הרע

    יש לי קושי גדול בהבנה לגבי איסור לשון הרע ואני מוצא את עצמי במציאות שואל לגבי הרבה מקרים האם נאמר לשון הרע או שזה מותר. אם אני נכנס לאוטובוס ופתאום זוג אנשים לידי שאני לא מכיר מתחיל לדבר על בנאדם מסויים וזה נשמע כמו דברים רעים. האם יש חובה עליי להוכיח אותם? או שהחובה רק אם אתה חושב שהם יקשיבו לך? ואיך זה מסתדר עם המקרה של התנא הגדול הזה שאמרו עליו שהוא התליע לאחר שמת רק מכיוון שעבר פעם בעיר ושמע לשון הרע ולא הוכיח. ומי אני שאני יתחיל להוכיח אנשים שאני שומע שהם מדברים לשון הרע? מי אני להם שאני יעשה דבר כזה. איך הדברים באמת עובדים כבוד הרב אני לא מבין. ועוד שאלה. גיסי בחג שבועות לאחר הלימוד הארוך של הלילה (אני לא למדתי) אמר כזה באוכל "לקראת סוף התפילה כולם כזה עם הראש למטה (הכוונה שכולם כבר נרדמים מרוב עייפות)" האם אני צריך להוכיח אותו על זה כי זה לשון הרע? ואיפה הדברים נגמרים? ועוד משהו, אם אני שומע אותו אומר לדוגמא על אישה שמוכרת לו בית באומרו לאימא שלי "היא סתם נלחצת מכל דבר וכל מה שאומרים לה היא מתחילה לחשוד" האם זה גם לשון הרע? ופרט בעיקר על אנשים שאני לא מכיר, האם יש חובה להוכיח אותם אם אני שומע לשון הרע או רק מתי שנראה לי שיקשיבו? או שבכלל לא ואיך זה מסתדר כאמור עם הסיפור על התנא הגדול הזה. בבקשה הסבר מפורט. תודה מראש.

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 15:56

  • כובע וכיפה שמכסה את רוב הראש

    ****** אבי 15/07, שאלה 421 ****** שלום כבוד הרב, כתוב בהלכה: מדת חסידות להקפיד ללכת בכיפה גדולה המכסה את כל הראש, או רובו. ומכל מקום מותר מן הדין ללכת בכיפה קטנה שעל הראש, אף שאינה מכסה את רוב הראש, ובלבד שתהיה נראית היטב מכל צידי הראש הן מלפנים והן מאחור. אולם בשעת קריאת שמע ותפלה וברכת המזון, ראוי להקפיד [היכא דאפשר] לחבוש כובע, או לכל הפחות כיפה המכסה את רוב הראש. להלן שאלתי. האם הצורך בכובע או כיפה גדולה שמכסה את רוב הראש בתפילה הוא רק כאשר אין טלית על הראש, כגון בערבית, או שהוא בנוסף לטלית, כגון בשחרית שהטלית על הראש אז יהיה תחתה גם כוכע או כיפה שמכסה את רוב הראש (כלומר שלא מספיק כיפה שלא מכסה את רוב הראש למרות הטלית שעל הראש). תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    19/07/16 15:47

  • היריון וצומות

    שלום רב, בשעה טובה אני בהיריון, ביום אני בשבוע 28 להיריון. שאלותיי הן לגבי בצומות הקרבים: 1. י"ז בתמוז- בעז"ה אהיה בשבוע 30 להיריון. האם וכיצד עליי לצום? 2. תשעה באב- בעז"ה אהיה בשבוע 33 להיריון. האם וכיצד עליי לצום? 3. צום גדליה- בעז"ה אהיה בשבוע 40 להיריון או מעט אחרי לידה. האם וכיצד עליי לצום? 4. צום יום כיפור-בעז"ה אהיה בשבוע 41 להיריון (בהריונותיי הקודמים הגעתי עד שבוע 41 ואפילו 42) או שמעט אחרי לידה. האם וכיצד עליי לצום? תודה רבה!

    הרב אבנר פורת

    18/07/16 11:42

  • צומות והריון

    שלום הרב, ראיתי שהרב פסק לאישה בחודש שביעי שהיא צריכה לצום בתשעה באב. שאלתי היא האם אין השנה יותר קולא בדבר כיוון שמדובר בתשעה באב נדחה, האם אין מקום להקל ולומר שכיוון שמדובר על תשעה באב נדחה אז להתייחס לזה כמו אל הצומות הקלים? תודה!

    הרב אבנר פורת

    18/07/16 11:39

  • פירוש בתהילים

    האם תוכל להגיד לי ולהסביר לי מה הכוונה במזמור קלז שבתהילים שכתוב בפסוק האחרון "אשר יאחז ונפץ את עוללייך על הסלע"?

    הרב אבנר פורת

    17/07/16 21:50

  • תהילים ופרקי אבות

    לכבוד הרב שלום, אני רוצה להבין את מה שאני קורא בספרו של דוד המלך תהילים הבעיה שהשפה מאד גבוהה ואני לא מבין כלום וכמעט לכל מילה יש פירושים איזה ספר אני יכול לקנות שמפרש את ספר תהילים ומסביר פסוק ומילה ומילה כמו שצריך אני רוצה לדעת את ספר תהיליים ולמה התכוון דוד המלך ע"ה בכל מילה איזה ספרים יש בנושא? כנ"ל לפרקי אבות יש מלא הרצאות יפות באינטרנט אבל זה לא מספיק לי אשמח לתשובה תודה רבה לכבוד הרב

    הרב אבנר פורת

    17/07/16 18:31

  • תלמיד חכם

    בגמרא מובן שתלמיד חכם צריך להיות בקי בהלכה בצורה שוטפת, האם יש רמות לתלמידי חכמים? האם אפשר להגיד שתלמיד חכם יותר תלמיד חכם מתלמיד חכם אחר? אם כן איך? אשמח למקורות

    הרב אבנר פורת

    17/07/16 18:27

  • הצגה בשלושת השבועות

    שלום רב, הזמנתי כרטיסים להצגה ולא שמתי לב שההצגה בתוך שלושת השבועות (אבל לא בתשעת הימים). האם לבטל? מותר למכור ליהודי אחר? תודה, דניאל.

    הרב אבנר פורת

    17/07/16 15:43

  • חתן בתענית

    ****** אבי 17/07, שאלה 423 ****** שלום כבוד הרב, בקיצור ש""ע ילקוט יוסף, סימן תקנ - הבדל שבין תשעה באב ליתר הצומות, נאמר: ""טז. חתן תוך שבעת ימי המשתה שלו, וכן אבי הבן, הסנדק, והמוהל, חייבים להתענות בכל הארבעה צומות..."" להלן שאלתי. לגבי אבי הבן, הסנדל והמוהל האם גם בהם מדובר תוך שבעת ימי המשתנה של החתן? או רק לגבי החתן מדובר ב7 ימים אך בשאר מדובר רק שהאירוע מתקיים באותו יום של התענית? תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    17/07/16 15:35

  • אם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים

    ****** אבי 17/07, שאלה 422 ****** שלום כבוד הרב, בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף נאמר בסימן תקנ - הבדל שבין תשעה באב ליתר הצומות: ב. חיוב התענית הוא מזמן עלות השחר דהיינו שעה ושנים עשר רגעים בשעות זמניות, לפני הזריחה, עד צאת הכוכבים, שהוא כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. ואין מפסיקין בהם מהערב, חוץ מתשעה באב שצריך להפסיק בו מבעוד יום. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקכט]. וכמו כן נאמר: ו. י""ז בתמוז או תשעה באב או צום גדליה שחלו בשבת, דוחים התענית למחרת ביום ראשון, אבל י' בטבת לא יחול לעולם בשבת. ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים. להלן שאלתי. לפי סעיף ו נאמר ""ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים"". 1. מה החידוש? הרי נאמר בסעיף ב שכל הצומות מסתיים בצאת הכוכבים? 2. מדוע מוזכר רק י' בטבת, הרי לפי סעיף ב' כל ד' הצומות מסתיימות בצאת הכוכבים בכל יום לרבות יום שישי. תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    17/07/16 15:34