1. חדשות כיפה
  2. הרב אבנר פורת
ללא

מושב גיתית

  • יום השנה ביום שישי

    שלום כבוד הרב, יום השנה של אבי יוצא השנה ביום שישי. באיזה יום/מתי יש לעלות לקבר ? ומתי יש לקיים את סעודת המצווה בבית הכנסת ? תודה

    הרב אבנר פורת

    11/12/16 14:50

  • כשרות

    שלום רב! מה דין סכין חלבית מתכת פלסטיק עם שאריות גבינה שהונחה בכיור עם שאריות עוף? (היו מים חמים-פושרים בשטיפת כלים דקה קודם לכן. תודה רבה!

    הרב אבנר פורת

    08/12/16 21:41

  • להכנס למרחץ בערב שבת

    שלום כבוד הרב, נאמר בש"ע, סימן רנא - שלא לעשות מלאכה בערב שבת אחר מנחה, סעיף ו: ""כבר נהגו להקל להכנס למרחץ בערב שבת, גם בתוך חצי שעה סמוך למנחה, ויש לנוהגים כן על מה שיסמוכו. אך יש להזהר מאד שלא יכנס ח''ו בחשש ספק חילול שבת, ולכן יזדרז לסיים רחיצתו מוקדם ככל האפשר."" להלן שאלתי. 1. האם מדובר במנחה קטנה או גדולה? 2. שאומרים ""מרחץ"" האם מתכוונים למקלחת שלנו בבית או לבתי מרחץ משותפים שהיו פעם? ואם הכוונה לבתי מרחץ, מה הדין לגבי מקלחת שלנו בבית? תודה,

    הרב אבנר פורת

    08/12/16 09:31

  • כתיבה בערב שבת אחר מנחה

    שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך, סימן רנא - שלא לעשות מלאכה בערב שבת אחר מנחה, סעיף ב: ""מותר לכתוב דברי תורה דרך לימודו. ואין הבדל בזה בין אם כותב בכתב יד, או אם כותב במכונת כתיבה או במחשב, שאם הוא לצורך לימודו, מותר לכתוב בערב שבת עד סמוך לכניסת השבת. ובפרט באופן שאם ימנע מלכתוב יתבטל מלימוד תורה"" להלן שאלתי. כתוב להבנתי שמותר לכתוב דברי תורה אבל רק אם לא יכתוב הוא יתבטל מלימוד תורה. אם אני מבין נכון, רוב יראי השם שלומדים תורה בכל זמן פנוי שיש להם, ולמשל יש ספר שהוא כותבים בנושא התורה, הרי ברור שאם ימנעו מלכתוב את הספר - יכולים הם לעסוק בלימוד אחר שאינו כרוך בכתיבה. אז האם בעצם אסור להם לכתוב? ובכך להבנתי ההקלה בכתיבה היא דווקא לחלשי הלב, שבנושא מסויים בתורה הדורש כתיבה הם יכולים ללמוד אך בנושא אחר שלא דורש כתיבה הם יתעצלו מללמוד אם יפסיקו עיסוק הכתיבה הנוכחי. האם הבנתי נכון? תודה,

    הרב אבנר פורת

    08/12/16 09:26

  • צניעות

    האם מותר ללבוש חצאית אלאדין מקסי? זה חצאית כמו חצאית רגילה ארוכה עד כפות הרגליים רק בהיא סגורה מלמטה. היא לא מזכירה בכלל מכנסיים

    הרב אבנר פורת

    08/12/16 09:23

  • יציאת מצוות לולב בשאול

    שלום כבוד הרב, בהלכות סוכות בקיצור שולחן ערוך, בפרק נטילת הלולב ומיניו השייכים לו - ביום הראשון, נאמר בהלכה כד: ""אם הנותן תופס בלולב יחד עם התינוק, כיון שלא יצא מידו, לא קנאו הקטן כלל, ולכן מותר אפילו בקטן שלא הגיע לעונת הפעוטות. [ש''ע סי' תרנח סעיף ו]. ואף על פי כן יש אומרים שקיים בזה מצות חינוך, דלגבי קטן לא קפדינן שיהיה ''משלכם'' ויוצא ידי חובה גם בשאול. אבל אם הוא בן י''ג שנה ויום אחד, מותר ליתן לו הלולב לצאת בו ידי חובה, ואחר כך יחזירנו לאביו, ויקיים בו המצוה כדת."" להלן שאלתי. איך נאמר שמותר להשאיל אם הוא בן י''ג שנה ויום אחד, שהרי לא יוצאים ידי חובה בהשאלה ביום הראשון, כפי שמפורט בהלכה יא: ""נאמר בתורה: ולקחתם ''לכם'' ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות, וערבי נחל, ודרשו חז''ל (סוכה כט:) לכם משלכם, שאין אדם יוצא ידי חובה ביום טוב הראשון של החג בלולב של חבירו, לא בשאול ולא בגזול, אלא בלולב שלו. ..."" תודה, שלום כוונת המחבר היא שלקטן אפשר להקנות אבל הוא לא יכול להקנות בחזרה, לכן לא מקנים לו, ולכן הוא כותב שיש אומרים שבכל זאת מקיים מצוות חינוך. אבל בגדול, שיכול להקנות בחזרה, יכול להקנות לו, ויוצא ידי חובה, כי עכשיו זה שלו. כל טוב שלום כבוד הרב, אם נאמר ""אבל אם הוא בן י''ג שנה ויום אחד, מותר ליתן לו הלולב לצאת בו ידי חובה, ואחר כך יחזירנו לאביו, ויקיים בו המצוה כדת."""" כלומר הוא לוקח את זה בחזרה אז אני מבין שמדובר בהשאלה נכון? ואם כן השאלה שלי שוב חוזרת איך זה מסתדר עם זה שנאמר ""שאין אדם יוצא ידי חובה ביום טוב הראשון של החג בלולב של חבירו, לא בשאול ולא בגזול, אלא בלולב שלו. ..."". האם מדובר פה בטריק בעצם שזה לא השאלה אלא ממש קניין מלא מהאבא לבן ואז קניין מלא שוב מהבן לאבא ולכן אין עניין של השאלה? תודה,

    הרב אבנר פורת

    03/12/16 19:20

  • גביר שקונה לולב עבור חכם

    שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך, סימן תרמט, סעיף ה: ""גביר שרוצה לקנות לולב מהודר עבור חכם, מותר להעלות בדמים כדי לזכות בו, דאף שהחכם גדול כבודו, אמנם במה שציונו ה' מצוה מן התורה אין חולקים כבוד לרב, שאדם קרוב אצל עצמו לעשות המצוה שציוהו ה' יותר מכל אדם אחר. ובכל דבר מצוה הוא קודם אפילו לאדם גדול ממנו."" להלן שאלתי. אני לא יודע אם אני לא מבין או שיש טעות בטקסט. מה שהבנתי שגביר יכול להעלות את המחיר כדי לזכות בלולב מהודר למרות שחכם ממנו יפסיד את הלולב. אבל כתוב בטקסט ""גביר שרוצה לקנות... עבור חכם"" כלומר שהוא לא קונה לעצמו אלא למישהו אחר שהוא חכם, אז מה הכוונה בהמשך המשפט ""דאף שהחכם גדול כבודו"" שהרי שהוא קונו בשבילו אז להפך היה צריך לומר ""דווקא בגלל שהחכם גדול כבודו"" הוא מעלה את הדמים עבור אותו חכם שקונה עבורו. תודה, ****** אתר כיפה - הרב אבנר פורת 16/11 ****** שלום הכוונה שם היא שיש שני אנשים - אדם כלשהו, ומולו גביר שקונה עבור חכם. והמחבר אומר שהאדם הראשון יכול להעלות את המחיר כדי לזכות בלולב, אפילו שבגלל זה החכם, שמיוצג על ידי הגביר, יפסיד. כל טוב שלום כבוד הרב, ואם לא היה מדובר בגביר שקונה לחכם, אלא החכם עצמו, האם במקרה הזה אפשר לומר שאסור להעלות בדמים כנגד החכם? (שאם היה מותר להעלות בדמים, מדוע כתבו בהלכה על גביר אלא היו כותבים ישר על החכם שמותר להעלות כנגדו בדמים, ואז בקל וחומר גם כנגד גביר שקונה עבור החכם יהיה מותר להעלות בדמים). תודה,

    הרב אבנר פורת

    03/12/16 19:18

  • אדם הנוסע באוטו למארחיו

    שלום כבוד הרב, נאמר בקיצור שולחן ערוך, סימן רמט, סעיף א': ""אין נוסעים בערב-שבת או בערב יום טוב יותר מג' פרסאות. וכל זה כאשר לא הודיע למארחיו על בואו הצפוי, ולא הכינו עבורו אכילה ושתיה. אבל אם הודיע להם על בואו מותר לנסוע מעיר לעיר אפילו אחר שליש היום, אף בנסיעה של מספר שעות. וכיום נהגו להקל בזה, כיון שבלאו הכי רוב בני אדם מכינים צרכי שבת בריוח. ומכל מקום נכון להודיע למארחיו על בואו, כדי שיכינו לו צרכי שבת, ולא יבואו לידי ביטול עונג שבת, או חשש חילול שבת. ואם אינו יכול להכין צרכי שבת במקום שנמצא שם, ואינו יכול להודיע לקרוביו על בואו, מותר לו ליסע לביתו אף בלי שיודיע להם על כך, ובלבד שיגיע קודם כניסת שבת. ובכל אופן צריך כל אחד לתכנן את נסיעתו היטב ולקחת בחשבון כל אפשרות של תקלה בלתי צפויה בדרך, כדי שיוכל להגיע למחוז חפצו בעוד מועד, ולא יכנס ח''ו לספק חילול שבת ויום טוב. [ילקוט יוסף, שבת כרך א עמוד סא]."" להלן שאלתי. כתוב ""מותר לו ליסע לביתו אף בלי שיודיע להם על כך"". האם יש פה טעות כתיב והתכוונו ""לביתם"" של המארחים? הם התכוונו ל""ביתו"" אז לא ברור לי הטעם שנאמר ""ואינו יכול להודיע לקרוביו על בואו"" שהרי אינו נוסע אליהם. תודה,

    הרב אבנר פורת

    01/12/16 08:53

  • עניית אמן בנטילת ידיים

    ****** אבי 29/11, שאלה 448 ****** שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך, סימן קנח, סעיף יד: ""הנוטל ידיו לסעודה ותיכף שמע ברכה או דברים שבקדושה, צריך לענות אמן ושאר דברים שבקדושה, כל עוד לא בירך על נטילת ידים. ואפילו להאומרים שאין לומר פסוק שאו ידיכם קודש מפני שחוששים משום הפסק, מכל מקום גם הם יודו שצריך לענות אמן ושאר דברים שבקדושה, ולא שייך להחמיר בזה ולומר שלא יענה עד שיתחיל לנגב ידיו, ויהרהר אמן ודברים שבקדושה בלבו, דחומרא דאתי לידי קולא היא. ורק אם בירך כבר על נטילת ידים וקודם שינגב ידיו שמע ברכה וקדושה לא יענה עד שינגב ידיו, משום דהוי הפסק בין ברכה למצוה. ושב ואל תעשה עדיף. ולכן יהרהר עניית אמן ודברים שבקדושה בלבו."" להלן שאלתי. לא הבנתי האם לפני הברכה, עונים אמן בקול רם או בליבו. כי בהתחלה כתוב שצריך לענות אמן, אז הנחתי שמדובר בקול. לאחר מכן כתוב ""ויהרהר אמן ודברים שבקדושה בלבו, דחומרא דאתי לידי קולא היא."" אז חשבתי שאולי הם מסבירים שצריך לענות בהרהור הלב בלבד. אך בסוף נאמר שלאחר שבירך ""ולכן יהרהר עניית אמן ודברים שבקדושה בלבו."", כלומר אם אמר זאת כוונתו שלפני הברכה כן אומר בקול, אחרת מה ההבדל בין לפני לאחרי הברכה. תודה,

    הרב אבנר פורת

    29/11/16 09:28

  • תשובה שלמה?

    בס"ד שלום עד לפני ארבעה חודשים הייתי בזוגיות עם מישהו (היינו יחד כמעט שנתיים) שנינו דתיים וידענו שלא נעשה "את זה" לפני החתונה, אבל האמנו שאנחנו יכולים לשלוט ביצרים שלנו ולעצור לפני כן. ברוך ה' באמת לא נפלנו בזה ועשינו מעשים פיזיים חס וחלילה .. אבל בדיוק בגלל שהיינו יחד והאמנו שנתחתן אז דיברנו על זה כלכך הרבה תמיד אמרנו כזה "אחרי החתונה נעשה כך וכך" "אני לא יכול/ה לחכות לנישואין כדי שאוכל כך וכך " ודיברנו בפתיחות כלכך רבה עד כדי כך שאני יודעת בוודאות שאלה חטאים .. הרי אולי פחות חטאנו פיזית אבל גם מילולית משפיעה ! הדיבורים האלה גרמו לנו להרהורים ומשיכה גבוהה מידי ואוף ניסיתי לעשות תשובה שלמה - את כל ארבעת השלבים: עזיבת החטא - נפרדנו. וידוי - אמרתי בקול את הכל, מה שאמרתי.. מה שרמזתי, מה שגרמתי .. חרטה - אני באמת מתחרטת על הכל מעומק ליבי, אם היית שומע את הבכי שלי היית מבין כמה זה אמיתי קבלה לעתיד - קיבלתי על עצמי לשמור נגיעה מגברים וגם מבני הזוג שלי עד החתונה בעזרת ה' חברות שלי אומרות שאין לי מה לדאוג כלכך כי אלוקים אוהב אותנו ורק מחכה לסליחה שלנו ורואים שאני באמת מתחרטת .. אז למה אני עדיין מפחדת ולא עוזבת את זה במנוחה? איך אני יכול לדעת שאלוקים סלח לי? אני מפחדת לא לזכות בזיווג הגון בגלל החטאים האלה ואני רוצה שיקרה ההפך - אני רוצה לזכות במישהו הכי הגון ומתאים לי וכמה שיותר מהר כדי שנוכל לתקן את חטאי העבר בכך שנשמור עד החתונה ואחריה נשמור טהרה בבקשה תעזור לי !! זה כבר יומיים שאני בוכה .. איך אדע שאלוקים סלח לי !? אני באמת עשיתי את השלבים מתוך הלב ! התוודתי התחרטתי וקיבלתי לעתיד לא לחזור על זה .. אז מה עוד !? דבר נוסף, אנחנו כבר נפרדנו לפני 4 חודשים בערך .. אבל לאחרונה אני מתחילה לחשוב שאולי אנחנו כן מתאימים לנישואים .. אני נזכרת בתכונות טובות שלו כמו הכנות שהייתה בינינו ואיך שהוא תמיד כיבד אותי ואני תמד דאגתי לו וכו' .. הוא גם אמר לי אחרי הפרידה שהוא חושב שיש סיכוי שנחזור כי אנחנו מתאימים אבל סירבתי כי אני רוצה לשמור נגיעה עם הבעל שלי מלכתחילה .. השאלה היא שאם נגיד בעוד חצי שנה- שנה בערך נהיה מעוניינים לנסות שוב והפעם בלי נגיעה - האם נראה לך שיש טעם ? או שעדיף לא לחזור לקשר שהיה כמו שספרתי לך למעלה?

    הרב אבנר פורת

    26/11/16 22:07

  • חיים דתיים

    שלום יש מצב גדול שהשאלה הזו תהיה מבולבלת ומסובכת אני לא יודעת אפילו איך להתחיל אותה פשוט .. בשנים האחרונות נורא התחזקתי והתקרבתי לה', אני גם נורא אוהבת את זה. תמיד הייתי דתיה אבל בערך לפני שלוש שנים בכיתה י"ב התחלתי להאמין *באמת* ולא כי נולדתי לתוך זה, אני מדברת עם אלוקים על בסיס יום יום ואני מקדישה המון זמן ללימוד של תורה והלכות וכו' .. הקטע הוא שעד לפני כמה דקות בכיתי בקטע נורא אני לא יודעת כבר מה נכון אני מאמינה באלוקים בלב שלם ויודעת בוודאות שאני רוצה חיים מלאים ביהדות אבל אני לא רוצה להיות חרדית או משהו אני לא יודעת איך להסביר את זה ! אני כאילו בלב שלי מאוד מאוד דוסית - אבל לא כלפי חוץ (כלפי חוץ אני נראית דתייה רגילה) ואני מפחדת שאולי אני צריכה לעזוב את כל המקום הזה שאני נמצאת בו ולהתחרד. אבל לא יודעת ! אני לא רוצה!! אני אוהבת את המקום שלי והאמת שאני גם לא יודעת מה אצטרך לעשות כדי להתחרד - אני פשוט אצטרך לעזוב את החברים שלי? כי תכלס כל מצווה שאני יודעת עליה אני עושה אותה כבר עכשיו וגם אני נמנעת מכל עבירה שאני יודעת עליה. באמת אלוקים מלווה אותי מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני ישנה , אני מתפללת, מברכת, מדברת עליו, מדברת איתו, נמנעת מלשון הרע ובאמת מנסה ליישם את המצוות כמה שיותר .. אבל אני עדיין בסביבה שהיא פרווה והשאלה שלי האם זה בסדר האם מותר לי להיות חברה של חברות וידידים שהם לא מאמינים כמוני אם זה היה גורם לי להתרחק מהדת אז כמובן שהייתי מתרחקת מהם אבל זה לא .. אני פשוט הכי דתייה ב"חבורה" כולם יודעים שאם נפגשים בשבת אני יושבת וקוראת תהילים וכולם יודעים שאני זו שלובשת חצאיות וצנוע וכל מיני כאלה .. אני מקבלת אותם כמו שהם – לא דתיים כלכך, והם מקבלים אותי כמו שאני – דתייה מאוד. האמת שלפעמים אפילו אני חושבת שעצם זה שאני לא בחברה שהיא דתיה כמוני זה דווקא סוגשל יתרון - לפעמים אני משווה בין החיים שלי לשלהם ושמחה על שבחרתי בדרך שלי וזה רק מחזק אותי .. אני לא כופה עליהם להאמין במה שאני מאמינה אבל אני חושבת שהמון פעמים אני כאילו מוכיחה להם שלהיות דתייה אמיתית לאו דווקא אומר לחיות פחות טוב אלא להפך – אני מראה להם המון פעמים שדווקא עצם זה שאני דתייה עושה לי את החיים לטובים ומלאים יותר. השאלה היא האם מותר לי לשלב ככה בין חיים רוחניים לחיים ג

    הרב אבנר פורת

    24/11/16 14:22

  • נטילת ידיים שניה

    ****** אבי 24/11, שאלה 447 ****** שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך, סימן קנח, סעיף ו: ""מי שנטל ידיו [ולא בירך] ולא היה בדעתו לסעוד כלל, ואחר כך נמלך מיד ורוצה לסעוד, צריך נטילה אחרת. ואם לא הסיח דעתו יטול בלא ברכה, שיש אומרים דבנטילת ידים לחולין אף אם לא כיוון לשם נטילה יצא אם לא הסיח דעתו מעת שנטל ידיו. ולכן יטול בלא ברכה."" להלן שאלתי. 1. האם מדובר גם על מקרה שנטל ידיו לסירוגין (כלומר ימין, ש, י, ש, י ש, ואילו בסעודה נוטלים 3 ימין ו 3 שמאלה) שאינו צריך בברכה בנטילה השניה אם לא הסיח דעתו? (שהרי הנטילה הראשונה לא היתה מתאימה לנטילת ידיים של סעודה) 2. מדוע יש תרחיש שמישהו נוטל ידים 3 ימין ו 3 שמאל שאין בדעתו לסעוד כלל? תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    24/11/16 08:41

  • בישול בשבת

    שלום כבוד הרב במסגרת שיעור הלכה אנו היינו צריכים לחשוב על שאלה הלכתית ולענות עליה. חשבנו על שאלה תיאורתית ואנו לא מוצאים את התשובה לשאלה :אם נופל מטאור ומבשל נקניקיות מהחום בשבת, מותר לאכול את הנקניקיות? התלבטנו אם זה נחשב תולדת אש או תולדת שמש. תוכל לעזור לנו? תודה

    הרב אבנר פורת

    17/11/16 23:00

  • גביר שקונה לולב עבור חכם

    שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך, סימן תרמט, סעיף ה: ""גביר שרוצה לקנות לולב מהודר עבור חכם, מותר להעלות בדמים כדי לזכות בו, דאף שהחכם גדול כבודו, אמנם במה שציונו ה' מצוה מן התורה אין חולקים כבוד לרב, שאדם קרוב אצל עצמו לעשות המצוה שציוהו ה' יותר מכל אדם אחר. ובכל דבר מצוה הוא קודם אפילו לאדם גדול ממנו."" להלן שאלתי. אני לא יודע אם אני לא מבין או שיש טעות בטקסט. מה שהבנתי שגביר יכול להעלות את המחיר כדי לזכות בלולב מהודר למרות שחכם ממנו יפסיד את הלולב. אבל כתוב בטקסט ""גביר שרוצה לקנות... עבור חכם"" כלומר שהוא לא קונה לעצמו אלא למישהו אחר שהוא חכם, אז מה הכוונה בהמשך המשפט ""דאף שהחכם גדול כבודו"" שהרי שהוא קונו בשבילו אז להפך היה צריך לומר ""דווקא בגלל שהחכם גדול כבודו"" הוא מעלה את הדמים עבור אותו חכם שקונה עבורו. תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    16/11/16 19:21

  • ערבה מקרקע של גוי

    שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך, סימן תרמט, סעיף ב: ""יש אומרים שהקונה ערבה מעץ הגדל בקרקע של גוי, צריך להזהר שיקצצנו הוא בעצמו, ויקנה ממנו, אבל מנהגינו עתה שגם הישראל עצמו קוצץ הערבה מקרקע של גוי, ומביאה לכל מבקש."" להלן שאלתי. 1. מה הכוונה שישראל יכול לקצץ ערבה מאדמה של גוי? האם הכוונה שהוא יקצוץ אבל ישלם לגוי או שגם לא צריך לשלם לו? האם אין זה גזל שאז הערבה פסולה? 2. מה לגבי עצי ערבות שניתן למצוא ברחובות העיר, או בגנים ציבוריים, האם במידה ואקח משם ערבות הם יהיו פסולות כי זה לא ממש שלי, אלא אני חייב לבקש אישור? אבל ממי מבקשים אישור שזה שטח ציבורי? ואם מותר לקחת, אשמח להבין מדוע מותר אם ההלכה אומרת שזה צריך להיות ממש שלך, והרי האדמה הציבורית של שייכת לך. וכבר נאמר שאפילו שערבות לרוב אין בהם שווה פרוטה, ם גזל ערבה אף שאין בה שוה פרוטה אינו יוצא ידי חובה (סימן תרמט, סעיף א) תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    16/11/16 19:16

  • מותר בהנאה

    ****** אבי 14/11, שאלה 444 ****** שלום כבוד הרב, נאמר בשולחן ערוך שאתרוג, כל שעדיין לא יצא בו מותר בהנאה, דהזמנה לאו מילתא היא. להלן שאלתי. מה המשמעות של ""מותר בהנאה""? אני מניח שלא אכילה כי אחרת היה צריך לומר ""מותר באכילה"". ואולי הכוונה שמותר להריח? או כל הנאה שאדם יכול לחשוב עליה בשימוש באתרוג? תודה, אבי

    הרב אבנר פורת

    14/11/16 15:34