מושב גיתית
-
אחיזת פרוסת לחם
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע בסימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה, סעיף ז: ""...ולא יאחז בידו פרוסת לחם גדולה יותר מהרגיל אצל הבריות. וינהג כן אפילו הוא לבדו בביתו"". כמו כן גם נאמר בסימן קסז - דיני בציעת הפת, כה: ""ולא יבצע פרוסה קטנה מאד להמוציא, שנראה כצר-עין, וכן לא יבצע פרוסה גדולה מדי, שלא ייראה כרעבתן. אך בשבת יכול לבצוע פרוסה שתספיק לו לכל הסעודה"". להלן שאלתי. 1. האם מדובר בעצם באותה הלכה, או שהכוונה לשני דברים שונים? 2. אם זו אותה הלכה, הרי שלגבי סעיף ז, האם אפשר לומר שבשבת אפשר לחרוג מהדרישה לאחוז פרוסת לחם בגודל סביר, וכן לאחוז חתיכה גדולה? תודה,
הרב אבנר פורת
07/02/17 09:59
-
אכילה בבית חברו
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע בסימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה: סעיף ו: ""הנכנס לבית חבירו, צריך שיעשה כל מה שיאמר בעל הבית, ולכן אם מכבדו במאכל ומשתה (ואין בהם חשש איסור) צריך שישמע לו. ומשורת דרך ארץ שימתין עד שיחזור ויבקש ממנו. ואם האורח נוהג להחמיר באיזה דבר שיש בו סרך איסור, רשאי להחמיר כן גם אם בעל הבית אינו נוהג להחמיר. אלא אם כן הוא דבר שאין בו סרך של איסור, רק פרישות בעלמא, טוב שיסתיר הנהגתו מאחרים."" להלן שאלתי. 1. שנאמר ""ומשורת דרך ארץ שימתין עד שיחזור ויבקש ממנו."", מי ממתין למי, ושמאיפה יחזור, ומה יבקש ממנו? 2. בפרישות בעלמא, האם המשמעות של ""טוב שיסתיר הנהגתו מאחרים"" במקרה הזה, שכן יאכל מול בעל הבית את מה שהוא מחמיר לא לאכול שהוא לבד (במידה שאין בו סרך איסור כמובן)? תודה,
הרב אבנר פורת
07/02/17 09:30
-
הנהגה בסעודה
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע בסימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה: פסוק ה: ""אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו, שלא לביישו. ויטב לבו בסעודתו אם מעט ואם רב, ויחשוב שאוכל כדי שיהיה לו כח לעבודתו יתברך, ויאכל פתו בשמחה, ולא בכעס ודאגה, ולא יהיה קפדן בסעודה, שאז הוא גם מונע מבני ביתו לאכול. ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן, מפני שנמאסה לבריות. ושנים שיושבים יחד בסעודה, הגדול פושט ידו תחלה, ואחריו מי שקטן ממנו. וכן אם מניחין פירות ומגדנות בפני האורחים, הגדול פושט ידו תחלה."" להלן שאלתי. 1. מה המשמעות של ""ויטב לבו בסעודתו אם מעט ואם רב""? אם תאמר שישמח, הרי כבר נאמר בהמשך ""ויאכל פתו בשמחה"", ואם תאמר שיהיה טוב לב כלפי הזולת, כבר נאמר בהמשך ""ולא יהיה קפדן בסעודה"". 2. מה הכוונה ""ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן"", האם הכוונה שאסור לבצוע חתיכה ולהחזיר את הלחם לשולחן (או שהכוונה שאת מה שבצעת לא להניח על השולחן או כוונה אחרת?), שנהוג למשל אצלנו לבצוע מהחלה בשולחן ולהחזיר את החלה למרכז השולחן. 3. נאמר ""הגדול פושט ידו תחלה"". האם הכוונה בפושט ידו זה לבצוע מהפת? ואיך זה מסתדר עם מה שנאמר ""ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן""? 4. שנאמר ""ושנים שיושבים יחד בסעודה, הגדול פושט ידו תחלה, ואחריו מי שקטן ממנו. וכן אם מניחין פירות ומגדנות בפני האורחים, הגדול פושט ידו תחלה."" האם הכוונה גם לשלוש סועדים ויותר, או דווקא שנים שיש הקפדה יותר בשנים? תודה,
הרב אבנר פורת
07/02/17 09:26
-
להקל לשתות גם 2 כוסות
נאמר בקש""ע בסימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה: סעיף: ""ג לא ישתה אדם מהכוס ויתן לחבירו, מפני הסכנה, שמא מחמת הבושה יקבל חבירו ממנו וישתה, ואם השותה חולה ידבק ממנו. אולם בכוס של קידוש המנהג לשתות מכוס היין של בעל הבית שקידש עליו. ואם יש אורחים זרים בבית, נכון שיקנח בידיו המקום ששתה ממנו, או שיתן מעט יין מהבקבוק לתוך כוס אחר ויתן לפניהם. ואם לא עשה כן, והאורח חושש שמא המקדש יש לו חולי, ויכול להזיק לטועם אחריו מן הכוס, או שהוא איסטניס שאינו יכול לטעום מכוס ששתה ממנו חבירו, אין צריך לשתות מן הכוס. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קמב. הליכות עולם חלק א' עמוד שנב]."". סעיף ד: ""כבר נהגו להקל לשתות גם ב' כוסות, דלא חיישינן לזוגות בזמן הזה. [ילקו''י שם עמוד קמב]."" להלן שאלתי. אשמח להסבר של סעיף ד. לא ברור מה בדיוק מקילים, האם שאדם אחד ישתה מ 2 כוסות קידוש, או שאחרי שמקדשים ניתן לשפוך מהיין לעוד כוס/ות, או שמראש יהיו 2 או יותר כוסות עם יין כדי לא לפגום ביין במזיגתו לאחר שתיית בעל הבית ממנו, והאם שאומרים ב' כוסות הכוונה לבדיוק ב' כוסות או אפילו ליותר. תודה,
הרב אבנר פורת
07/02/17 09:22
-
ציצית
שלום הרב, האם אפשר לשים ציצית על צעיף? מה התנאים שצריכים להיות לצעיף? והאם אני יכול ללבוש אץ זה בתור ציצית קטן?
הרב אבנר פורת
06/02/17 10:06
-
החטאת הרבים
חבר שלי ואני התוכחנו בבית הכנסת על משחק היה לו מחשב והוא חיפש את המשחק באינטרנט והתמונה לא היתה צנועה ואני חש שהחטאתי אותו
הרב אבנר פורת
05/02/17 21:37
-
ביקש מאחד שיזכירהו לקריאת המגילה בצבור
שלום כבוד הרב, כתוב לגבי אכילה לפני קריאת המגילה בקש""ע, סימן תרצב, יד: ""ומכל מקום אם הוא לצורך, כגון מי שיושב בתענית (בפורים דפרזים), וקשה לו להשאר בתענית עד אחר קריאת המגילה, אין צריך להחמיר, ורשאי לטעום פחות מכביצה פת או עוגה, או יטעם פירות הרבה, כפי עיקר הדין. ואם ביקש מאחד שיזכירהו לקריאת המגילה בצבור מותר באכילה. [ילקוט יוסף מועדים עמוד שב. חזון עובדיה על פורים עמוד צה] "" להלן שאלתי. אשמח להסבר של המשפט האחרון ""ואם ביקש מאחד שיזכירהו לקריאת המגילה בצבור מותר באכילה."". תודה,
הרב אבנר פורת
05/02/17 12:02
-
שהה כדי לגמור את כולה
שלום כבוד הרב, כתוב לגבי קריאת המגילה בקש""ע, סימן תרצב, יב: ""שהה כדי לגמור את כולה בין בעשרת בני המן, בין בשאר המגילה, חוזר למקום שפסק. [מגילה (יח:). טוש''ע (סי' תרצ ס''ה). (וע''ע בתשו' הרשב''א שבב''י סי' תרצב). וכ''פ הפמ''ג (א''א סי' תרצ אות יז) לענין שהה כ''כ בעשרת בני המן. וראה בילקו''י מועדים עמוד ש'. ובילקו''י על הלכות פסוד''ז. חזו''ע פורים עמוד פז]"" להלן שאלתי. מה הכוונה שהה כדי לגמור את כולה, לא הבנתי למה לעשות שהייה במכוון. עניין של שהייה בגלל נמנום וכד' הוסבר בסעיפים הקודמים, אך מה עניין ההשהייה פה? תודה
הרב אבנר פורת
05/02/17 08:41
-
מגילה לא כשרה
שלום כבוד הרב, כתוב בקש""ע, סימן תרצב, ח :""הקורא את המגילה לא יפסיק באמצע הקריאה, אלא באמצע הפרק שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובבין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, כדרך שהוא מפסיק בקריאת שמע וברכותיה, וכמו שפסק בשלחן ערוך (סי' סו ס''א). ואם שמע קדיש או קדושה יפסיק ויענה ואפילו באמצע הפסוק. [ע'' בברכות (יד.). וכ''כ ה''ה (פ''ג מהל' חנוכה ה''ט) בשם רוב המפרשים. וכן מוכח מדברי הר''ן פ''ב דמגילה (יח:) דבהלל ובמגילה פוסק מפני היראה והכבוד]. ונראה שאפילו אמן דברכות עונה כדין פסוקי דזמרה. [שדין מגילה כדין הלל, כדאמרינן במגילה (יד.) קריאתה זוהי הלילא. ובהלל מפסיק לענות אפי' אמן דברכות. וכ''ש קדיש וקדושה. ע' שו''ת יביע אומר ח''ב סי' לב]. אבל אם אין בידו מגילה כשרה ושמע קדיש או קדושה בעת שמיעת מקרא המגילה מהשליח צבור, לא יפסיק לענות, כדי שלא יפסיד מצות קריאת מגילה על ידי כך. והעוסק במצוה פטור מן המצוה. [ילקו''י מועדים עמ' שא. יבי''א שם. וח''ה סי' יג, וסי' טז סק''ז. וח''א סי' ה סק''ז] "" להלן שאלתי. בסוף ההלכה כתוב ""אבל אם אין בידו מגילה כשרה ושמע קדיש או קדושה בעת שמיעת מקרא המגילה מהשליח צבור, לא יפסיק לענות, כדי שלא יפסיד מצות קריאת מגילה על ידי כך."". לא מפורט מה קורה במצב שאין בידו מגילה כשרה לגבי כל המקרים הראשונים, כגון שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, האם במקרים אלו יש איסור לכך, או שדינים אלו לא משתנים בין אם יש בידו מגילה כשרה או לא, אלא זה מעניין רק לגבי קדיש או קדושה. (כי לכאורה קדיש וקדושה חמור יותר שהרי מפסיקים באמצע פסוק, אז חשבתי לעשות קל וחומר לשאר הדברים, אך בעיה לעשות קל וחומר כי את האחרים אסור להפסיק באמצע פסוק אז אולי בין פרק לפרק מותר לענות לקדיש וקדושה וכן שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד אפילו שיש לו מגילה לא כשרה). תודה,
הרב אבנר פורת
04/02/17 21:43
-
כיסוי שיורד לצדדים
שלום כבוד הרב, כתוב בקש""ע, רנ""ג ד:""... בערב שבת מותר לכסות את הקדרה בשמיכות גם כשיורדים לצדדים...ואם טמן מבעוד יום, ונתגלה בשבת, מותר לחזור ולכסותו...וכן מותר לגלותו כדי להוציא ממנו מאכל, ולחזור ולכסותו..."" וכמו כן כתוב בסעיף ה:""קדרת חמין המונחת על פלאטה חשמלית בשבת, ... נהגו העולם לכסות את הקדירה מערב שבת בבגדים, אף אם הבגדים יורדים לשולי הקדרה, .. והמחמיר תבוא עליו ברכת טוב."" להלן שאלתי. לא הבנתי בהבחנה בין סעיף ד ל ה. אם זה אותו דבר, לכאורה בסעיף ד הכיסוי בשמיכות שיורדים לצדדים מותר בצורה מפורשת ולא כתוב שטוב להחמיר, ואפילו מאפשרים בהוצאה והחזרה. לעומת זאת, בסעיף ה', נראה מדובר בהקלה, ומציינים שהמחמיר תבוא עליו ברכה. אם מדובר בשני דברים שונים, מה הם? ואם מדובר באותו דבר, מה סיבת החזרה בסעיף ה? תודה,
הרב אבנר פורת
04/02/17 21:39
-
הטמנה בשבת
שלום כבוד הרב, בקש""ע, רנ""ג ב: ""אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, ... ולכן אין לכסות בשבת את הקדרה בשמיכות או בבגדים, או בצמר, אם הכיסוי יורד לדפנות הקדרה. ..."" להלן שאלתי. מתחילת ההלכה מובן שאין להטמין בשבת ולא מבורר שם אם הכיסוי יורד לדפנות הקדרה או לא, ולכן אני מבין שבכל מקרה אסור אפילו שלא יורד הכיסוי לדפנות הקדירה. יחד עם זאת בהמשך שמסבירים דוגמאות כגון שאין לכסות בשמיכות ובבגדרים וכד' אומרים בסוף ""אם הכיסוי יורד לדפנות הקדירה"". עכשיו לפי הדוגמאות ניתן להבין שאולי הכוונה ברישא שהאיסור רק אם הכיסוי יורד לדפנות הקדירה, ואם אינו יותר אז מותר. האם כך הדבר שבמידה ואין הכיסוי יורד לדפנות הקדירה אז מותר להטמין אף בשבת? תודה,
הרב אבנר פורת
04/02/17 21:35
-
לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע סימן קסט-קע סעיף א: ""לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך. אולם אם בא לביתו אורח נכבד שאינו שומר תורה ומצוות, אבל מוקיר את התורה ולומדיה, ואם לא יכבדו באיזה כיבוד יגרום הדבר שהאורח ישנא את לומדי התורה, ואם ידרוש ממנו לברך או ליטול ידיו יפגע ויבוא לידי שנאת שומרי התורה, יש להקל ליתן לפניו כיבוד מאכל ומשקה, אף שאינו מברך. ונכון שהוא עצמו יברך בקול רם ויאמר לאורח שישמע והוא מוציא אותו ידי חובה. [ילקו''י שם, עמוד קלט, ועמוד צא]. "" להלן שאלתי. אני אדם שחזרתי בתשובה, ואשתי עדיין לא. 1. האם אני לא יכול להגיש לאשתי מזון כי היא לא מברכת? 2. האם חברים שלנו חילוניים שמגיעים לביקור, אני לא יכול להגיש להם מזון? שהרי העניין שאני אברך עבורם נאמר רק לאדם מכובד שמגיע לביקור, ואני הערכתי שלא מדובר על סתם חברים שמגיעים לביקור. תודה,
הרב אבנר פורת
31/01/17 09:11
-
אכל כזית בכדי אכילת פרס
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע, סימן קסח - על איזה פת מברכין, סעיף י""ג: ""בכל אכילה שהאדם אוכל אינו מברך ברכה אחרונה אלא אם כן אכל כזית בכדי אכילת פרס. אבל אם אכל כזית ביותר מכדי אכילת פרס, אינו מברך ברכה אחרונה כלל. וכן באכילה של מצוה, כגון אכילת מצה ומרור וכיוצא, צריך לדקדק לאכול כזית בכדי אכילת פרס. ושיעור זה הוא כשבע דקות וחצי. וטוב להחמיר בדברים שהם מן התורה לאכול כזית בארבע דקות. והקובע סעודה על עוגה, יש אומרים שדי שיאכל כזית מהעוגה בתוך זמן של אכילת פרס, שהוא בין ארבע לשבע דקות, ואף שאכל את שאר העוגה [בשיעור 216 גרם] קימעא קימעא, צריך לברך ברכת המזון. ולדינא צריך שיאכל כל כזית בשיעור תוך כדי אכילת פרס. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קלג]. "" להלן שאלתי. 1. השאלה היא לגבי שני המשפטים האחרונים, החל מ ""והקובע סעודה על עוגה"". לא הבנתי את החידוש בהם הרי שגם לפני כן נאמר שמספיק שיאכל כזית בכדי אכילת פרס, חייב בברכה אחרונה. 2. מה הכוונה שנאמר שלדינא צריך שיאכל כל כזית בשיעור תוך כדי אכילת פרס. אם למשל אני אוכל 500 גרם עוגה, ורק את הכזית הראשון אכלתי כדי אכילת פרס, אך את השאר פיזרתי ליותר זמן. האם לאור כך אני לא יחוייב בברכה אחרונה כי לדינא צריך שיאכל כל כזית תוך כדי אכילת פרס, והרי לא אכלתי כל כזית, אלא רק הכזית הראשון? תודה,
הרב אבנר פורת
31/01/17 09:04
-
לספר?
שלום לכבוד הרב , רציתי לשאול , אני ב"ה יוצאת עם מישהו,ואבא שלי לוחץ עלי קצת לספר לאחותי הגדולה היא עדין אינה נשואה והוא אומר שהיא תיפגע אם לא אספר לה , ואני לא כלכך רוצה לספר .. מה אתה מציע כבוד הרב? לספר?
הרב אבנר פורת
31/01/17 08:59
-
נדרים בלב
שלום רב, האם אמירת נדר בלב נחשבת? שאלה שמאוד מסקרנת אותי.. תודה מראש, כל טוב.
הרב אבנר פורת
31/01/17 08:55
-
קדיש
שלום הרב, לפי הספרדים שעונים בקדש מיהא שמה רבה... צריך לענות עד דאמירן בעלמא. כ"ח תיבות ויש חלק מהמרוקאים שעונים עד דקודשא בריך הוא האם זה נכון? (ולא כתוב בעטרת אבות וש"ע וטור הלכה ברורה ועוד המון ספרים שחיפשתי)והאם יש מקור לכך? ואם יש אשמח אם תביא לי אותו?
הרב אבנר פורת
30/01/17 07:41