הפסק בין קידוש לסעודה

טהרה

פסח

יין לקידוש שריעו רע או מגולה

דיבק כמה חתיכות מצה על ידי ביצה

מאה ברכות בראש השנה

שלום כבוד הרב, כתוב בקש""ע, סימן קעז - הלכות דברים הבאים בתוך הסעודה, ז: "כשחל ט''ו בשבט בשבת, יש להעדיף לאכול מפירות שבעת המינים ושאר דברים שנוהגים לאכול בליל ט''ו בשבט, רק לאחר סיום הסעודה, שאז יוכל לברך בתחלה ובסוף ולהרויח מאה ברכות בשבת. ואם אכל מהפירות הנז' אחר שאכל כזית מן הלחם, אינו מברך ברכה אחרונה, שברכת המזון פוטרתם. ועל כל פנים לא יאכל מהפירות בין הקידוש לסעודה, שיעור כזית, כדי שלא יכנס לספק ברכה אחרונה, וכנזכר לעיל. ובשבת ויום טוב מותר לכתחלה להניח הפירות לאחר ברכת המזון, כדי לברך עליהם גם ברכה אחרונה, ולהשלים בכך חיוב מאה ברכות בכל יום. ואין לחוש בזה לברכה שאינה צריכה. אך בימות החול שאינו חסר ברכות להשלים למנין מאה ברכות, לכתחלה אין ראוי להניח הפירות שהובאו לפניו לאחר ברכת המזון, אלא אם כן אינו אוכל כשיעור. וכן יעשה בליל ראש השנה, שאחר שבירך המוציא יאכל כזית לחם, ויברך על התמרים ושאר דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה. ואין הבדל בזה בין אנשים לנשים, שגם האשה לכתחלה צריכה לברך מאה ברכות בכל יום, אחר שאין זו מצוה שקבוע לה זמן." להלן שאלתי. בסוף שהוא אומר וכן יעשה בליל ראש השנה, האם הוא מתכוון כפי שיש לנהוג בחול, כלומר יברך מיד לאחר שאכל כזית לחם בתוך הסעודה? (כי כך נשמע מדבריו). אבל ראש השנה זה יום טוב וצריך מאה ברכות אז מדוע שם לא מאפשרים לברך לאחר הסעודה כדי לזכות בעוד ברכות? תודה

מזיגת יין לכוס נפרדת לאורחים

שלום כבוד הרב, בקש""ע סימן רעא - דיני קידוש על היין, לט, כתוב: ""מצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו מן היין לחיבוב מצוה. וכשבעל הבית מיסב עם בני ביתו, המנהג שבני הבית טועמים מהכוס ששתה ממנו המקדש, ויש שמקנחים מקום ששתה ממנו. ואם מיסב עם אנשים שאינם מבני משפחתו, ומקפידים שלא לשתות מכוס ששתה ממנו אחר, ימזוג מעט יין לכמה כוסות, כדי שיטעמו המסובין מהיין."" להלן שאלתי. כאשר מגיעים אורחים, ואתה רוצה להגיש להם את היין בכוס נפרדת כדי לא לביישם בשתיה מהכוס המשפחתית שאולי זה מפריע להם, מתי מתבצעת המזיגה של היין לכוסות האורחים? א. לפני הקידוש ב. אחרי הברכה ולפני שהמברך לוגם ג. אחרי לגימת המברך ד. אחרי כל אלו שלמגו מהכוס המשותפת המשפחתית ה. להשאיר להם בקבוק יין נפרד קטן שהם ימזגו לעצמם (יכול להיות שזה אופציה נוספת בנוסף אחת האופציות לעיל). במקרה כזה, כאורח, מתי אני צריך לבצע את המזיגה לעצמי? תודה, אבי

במבה

האם מותר לאכול במבה בפסח

צניעות וסטייל?

בס"ד שלום כבוד הרב ראשית אתנצל על אורך השאלה ועל כך ששאלתי כמה רבנים משום שהנושא הזה מטריד אותי רבות, אשמח שתענה לי ברצינות. זה זמן רב שאני חוזרת בתשובה ומתקרבת יותר ויותר לאלוקים. אתה בטח יודע שכאשר מתחילים אז מאוד צמאים להכל תמיד לעוד ועוד הלכות ולימודים. בכל מקרה, הגעתי אל הצניעות. מעולם לא לבשתי חשוף, נולדתי למשפחה דתייה (לבוש מסורתי) , כשהתחלתי להאריך קצת בבגדים וללבוש יותר צנוע היו הרהה שאמרו לי שהם אוהבים איך שאני מתלבשת וכשאני חושבת על זה מאז ומתמיד היה לי מעין "סטייל אישי" כזה שהיו אוהבים וכמובן שאהבתי בעצמי. כשהחלו לי ספקות בקשר מה אסור ומה מותר (למשל האם חובה לגרוב גרביים כי אצלנו בעיר זה רק חרדיות) אז הגעתי למסקנה שיש יותר מידי זרמים ביהדות ואני צריכה לבחור אחד. עוד לא בחרתי ב100% , זה נורא קשה. אבל עשיתי מחקר קצר על רבנים עד שפגשתי באינטרנט את הרב אליעזר מלמד , אהבתי את ההשקפה שלו ואת הכתיבה וכו' אז החלטתי לבדוק מה דעותיו לגבי צניעות ולשמחתי גיליתי שהוא כתב באתר ישיבה המון הלכות בכתיבה מאוד ברורה ונעימה עם כל הדעות. החלטתי ללכת על פיו. יש לי שאלה ששלחתי אליו אבל עברו כבר כמה שבועות ולא קיבלתי תשובה והנושא הזה מטריד אותי כל יום אז חשבתי שאולי כדאי לנסות כאן כי אתם יותר זמינים ועזרתם לי רבות (תודה על כך ) השאלה היא כזו - בין ההלכות שהרב מלמד כתב הוא כותב " הצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה" – אני מזדהה כי אני גם חושבת כך וזו אחת הסיבות שלא לבשתי חשוף אף פעם אבל כאשר הוא כותב " גם "מי שאינו שומר על הצניעות, חוטא, בעל כורחו, בהדגשה יתירה של החומריות על פני הרוחניות, ושל הגוף על פני הנשמה. וזאת משום שהרוחניות מטבעה נסתרת, וכדי לעמוד על טיבה של הנשמה, יש להעמיד את הגוף במקומו הראוי לו, ולא להדגישו ולהופכו לעיקר. ורק לאחר שהרוחניות הועמדה על מקומה המרכזי, ניתן להתבונן בצניעות בצדדים הגופניים שבחיינו, ולהפיק מהם את מלוא עוצמת החיים, בלי שהדבר יפגע בנשמה. תכונת הצניעות, המוטבעת בעם הישראלי לדורותיו, הייתה התשתית לכל ההשגים הרוחניים הכבירים של עם ישראל, ולכן התורה מדגישה כל כך א

הגעלת כלים - בשר וחלב

שלום כבוד הרב, בהלכות פסח בקש""ע, סימן תנה, מח נאמר: ""אין להגעיל כלי בשר וכלי חלב בבת אחת, אלא כשאחד מהם אינו בן יומו, ואם שניהם בני יומן יגעילם בזה אחר זה."" להלן שאלתי. 1. אני זוכר שבשנה שעברה היה מקום מיוחד להגעלת וליבון כלים בעיר. לא זוכר לי שהיו שני מסלולים הפרדה לכלי בשר ולכלי חלב. האם יש עם זה בעיה ולא פועלים נכון? גם לא זכור לי שפרסמו ימים להגעלת חלבי וימים לבשרי או שהיתה כל הפרדה כלשהי. 2. אולי הכוונה של ההלכה שכן אפשר להגעיל באותו סיר עם מים רותחים, אבל כל פעם ששמים את הכלים, לא לשים יחדיו בשר וחלב אלא קודם כלים של בשר למשל, ואחרי שמוציאים אותם להכניס כלים של חלב? ואז בעצם זה באחריותי לבצע את החלוקה בין הכלים לפני שאני מגיש אותם לאותו אדם שעוזר לבצע את ההגעלה? תודה

חלום מאד מוזר

שלום כבוד הרב, אני לא יודעת אם הגעתי למקום הנכון באתר כי לא היה מקום בהודעה להפנות למישהו שמבין בחלומות אבל אולי תוכל לעזור לי.... ( למרות שראיתי באתר חלומות לדוגמה שנפתרו על ידי רבנים ...) אז הנה החלום: (אולי תוכל להפנות אותי למישהו שמבין בזה אם זה לא תחום שאתה בטוח בו). : קרה היום בבוקר בסביבות 6 בבוקר עד 7 בערך אני מניחה. חלמתי שמישהו מהעבר הרחוק שלי שאני ממש לא אוהבת בלשון המעטה (היה אובססיבי לגביי ובכלל לא היה בינינו שום קשר חוץ מזה שהיינו באותה כיתה, הזוי) מחפש אותי על אוניה (זה היה נראה כמו הטיטניק מבחינת פאר ועיצוב חיצוני) הוא כל הזמן רוצה לעלות על האניה לתפוס אותי ואני זוכרת שאני נמצאת על האניה רק עם אבא שלי ואני לא מספרת לאבא שלי שאני מפחדת ממנו ושאני בורחת מהבחור הזה. אני זוכרת שיש לי ידיעה בראש שהאניה עומדת לטבוע ואני ואבא מצליחים לצאת ממנה ולעלות על האדמה . כאילו כל החלום האניה מעוגנת לחוף והחוף לא נראה כמו חוף רגיל אלא פשוט עיר רגילה וסואנת מתנועה של מכוניות. המכונית בה הוא נהג אפורה ישנה כמו סובארו כזו.... כל החלום אני מחפשת מפלט ממנו ומחפשת מתי אני לא אראה את המכונית הזו ואוכל לצאת מהאניה ל"חוף המבטחים" עם אבא. חשוב לציין שכל החלום אני רואה מבעד החלונות של האניה את המים גועשים כאילו כמו סערה כזו ויש לי בראש את הידיעה שזה מסוכן ומתחוללת סערה בים ותכף נטבע אם אני לא אעלה על האדמה עם אבא.

מעות לאביונים דרך הגבאי

שלום לרב, שאלה: במידה ואני מביא מעות לאביונים דרך הגבאי, והוא מחלק אותם בו ביום של יום הפורים, ראיתי בהלכה שזה בסדר. 1. השאלה אם צריך לתת את המעות לגבאי ממש ביום פורים, או שניתן לתת אפילו כמה ימים לפני, והעיקר שהגבאי יתן ביום פורים עצמו? 2. במידה ובבית הכנסת יש תיבה בה שמים את המעות לאביונים שהגבאי מחלק, האם יש עם זה בעיה שלא מביאים ישירות לגבאי, אפילו שהגבאי לא יודע מי שם את הכסף בתיבה ומה הסכום של כל אחד? 3. והאם מותר לשים מעות בתיבה זו כמה ימים לפני פורים, והגבאי יחלק ממנה ביום פורים לעניים? תודה,

הנהגה בסעודה

שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע בסימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה: פסוק ה: ""אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו, שלא לביישו. ויטב לבו בסעודתו אם מעט ואם רב, ויחשוב שאוכל כדי שיהיה לו כח לעבודתו יתברך, ויאכל פתו בשמחה, ולא בכעס ודאגה, ולא יהיה קפדן בסעודה, שאז הוא גם מונע מבני ביתו לאכול. ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן, מפני שנמאסה לבריות. ושנים שיושבים יחד בסעודה, הגדול פושט ידו תחלה, ואחריו מי שקטן ממנו. וכן אם מניחין פירות ומגדנות בפני האורחים, הגדול פושט ידו תחלה."" להלן שאלתי. 1. מה המשמעות של ""ויטב לבו בסעודתו אם מעט ואם רב""? אם תאמר שישמח, הרי כבר נאמר בהמשך ""ויאכל פתו בשמחה"", ואם תאמר שיהיה טוב לב כלפי הזולת, כבר נאמר בהמשך ""ולא יהיה קפדן בסעודה"". 2. מה הכוונה ""ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן"", האם הכוונה שאסור לבצוע חתיכה ולהחזיר את הלחם לשולחן (או שהכוונה שאת מה שבצעת לא להניח על השולחן או כוונה אחרת?), שנהוג למשל אצלנו לבצוע מהחלה בשולחן ולהחזיר את החלה למרכז השולחן. 3. נאמר ""הגדול פושט ידו תחלה"". האם הכוונה בפושט ידו זה לבצוע מהפת? ואיך זה מסתדר עם מה שנאמר ""ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן""? 4. שנאמר ""ושנים שיושבים יחד בסעודה, הגדול פושט ידו תחלה, ואחריו מי שקטן ממנו. וכן אם מניחין פירות ומגדנות בפני האורחים, הגדול פושט ידו תחלה."" האם הכוונה גם לשלוש סועדים ויותר, או דווקא שנים שיש הקפדה יותר בשנים? תודה, ****** אתר כיפה - הרב אבנר פורת 07/02 ****** שלום 1. נראה לי שכוונתו מצד ההסתפקות במה שיש לו. 2. אני מבין שהכוונה היא שמה שנשך בשיניו לא יחזיר לשולחן, כי זה מאוס לאנשים, כיון שיצא מהפה שלו. 3. לכאורה זה גם לפת. זה לא סותר את האמור לעיל כי כאן לא מדובר שנשך בפיו. 4. מסתבר שזה גם ביותר. כל טוב שלום כבוד הרב, א. ניסית להבין יותר את המונח של פושט יד - האם הכוונה למי שאוכל ראשון? ב. האם כשאומרים שהגדול פושט ידו תחילה, הגדול הוא לפי גיל או לפי גדול בתורה? ג. מצאתי מקור נוסף להלן. האם זה קשור לאותו מקרה בהלכה לעיל או שמדובר במשהו אחר? אם זה אותו מקרה, פה נאמר שמי שבוצע הוא הראשון ולא הגדול. איך הדברים מסתדרים. תודה. ספר ערוך השולחן על שולחן ערוך · אורח חיים · הלכות סעודה, סימן קע סעיף ד - איתא בברכות (

שהה כדי לגמור את כולה

שלום כבוד הרב, כתוב לגבי קריאת המגילה בקש""ע, סימן תרצב, יב: ""שהה כדי לגמור את כולה בין בעשרת בני המן, בין בשאר המגילה, חוזר למקום שפסק. [מגילה (יח:). טוש''ע (סי' תרצ ס''ה). (וע''ע בתשו' הרשב''א שבב''י סי' תרצב). וכ''פ הפמ''ג (א''א סי' תרצ אות יז) לענין שהה כ''כ בעשרת בני המן. וראה בילקו''י מועדים עמוד ש'. ובילקו''י על הלכות פסוד''ז. חזו''ע פורים עמוד פז]"" להלן שאלתי. מה הכוונה שהה כדי לגמור את כולה, לא הבנתי למה לעשות שהייה במכוון. עניין של שהייה בגלל נמנום וכד' הוסבר בסעיפים הקודמים, אך מה עניין ההשהייה פה? תודה, ****** אתר כיפה - הרב אבנר פורת 05/02 ****** שלום אין שום עניין לעשות שהייה, אבל יכולים להיות הרבה מצבים שנוצרה שהייה כזו (קרה משהו, קראו לו בחירום, הילדים התחילו לבכות וכיוצא בזה) שלום כבוד הרב, אם כך, 1. מה המשמעות של המילים ""שהה כדי לגמור את כולה""? האם הכוונה שהשהייה היתה ארוכה עד כדי כך שהיה יכול בזמן הזה לסיים את קריאתה? 2. אם הדין במקרה ש ""שהה כדי לגמור את כולה"" שחזור מהיכן שפסק וממשיך עד הסוף, האם לא כך הדין גם במקרה ששהה מעט שלא כדי לגמור את כולה? (שלכאורה אם הוא עשה הפרדה בהלכה ניתן להסיק שזה להציג דין שונה בין שני המקרים) והאם הדין לא אמור תודה,

אכל כזית בכדי אכילת פרס

שאלה על תשובתך. שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע, סימן קסח - על איזה פת מברכין, סעיף י""ג: ""בכל אכילה שהאדם אוכל אינו מברך ברכה אחרונה אלא אם כן אכל כזית בכדי אכילת פרס. אבל אם אכל כזית ביותר מכדי אכילת פרס, אינו מברך ברכה אחרונה כלל. וכן באכילה של מצוה, כגון אכילת מצה ומרור וכיוצא, צריך לדקדק לאכול כזית בכדי אכילת פרס. ושיעור זה הוא כשבע דקות וחצי. וטוב להחמיר בדברים שהם מן התורה לאכול כזית בארבע דקות. והקובע סעודה על עוגה, יש אומרים שדי שיאכל כזית מהעוגה בתוך זמן של אכילת פרס, שהוא בין ארבע לשבע דקות, ואף שאכל את שאר העוגה [בשיעור 216 גרם] קימעא קימעא, צריך לברך ברכת המזון. ולדינא צריך שיאכל כל כזית בשיעור תוך כדי אכילת פרס. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קלג]. "" להלן שאלתי. 1. השאלה היא לגבי שני המשפטים האחרונים, החל מ ""והקובע סעודה על עוגה"". לא הבנתי את החידוש בהם הרי שגם לפני כן נאמר שמספיק שיאכל כזית בכדי אכילת פרס, חייב בברכה אחרונה. 2. מה הכוונה שנאמר שלדינא צריך שיאכל כל כזית בשיעור תוך כדי אכילת פרס. אם למשל אני אוכל 500 גרם עוגה, ורק את הכזית הראשון אכלתי כדי אכילת פרס, אך את השאר פיזרתי ליותר זמן. האם לאור כך אני לא יחוייב בברכה אחרונה כי לדינא צריך שיאכל כל כזית תוך כדי אכילת פרס, והרי לא אכלתי כל כזית, אלא רק הכזית הראשון? תודה, ****** אתר כיפה - הרב אבנר פורת 31/01 ****** שלום 1. החידוש פה הוא שכאן לא מדובר בברכה הרגילה של המאכל ('על המחיה'במקרה של עוגה), אלא בברכת המזון, שחייב בה, לא בגלל ה'כזית', אלא בגלל שקבע סעודתו על העוגה (בכמות גדולה כפי שכתב - 216 גרם). ולכן החידוש של ה'יש אומרים' שלמרות שצריך לאכול 216 גרם בשביל ברכת המזון, רק הכזית הראשון צריך להיות בכדי אכילת פרס. 2. נראה מדבריו, שרק אם יאכל כל כזית בתוך הזמן שכתב, יתחייב בברכת המזון, אבל אם לאו, כנראה כוונתו שיברך 'על המחיה' (אם כי את זה הוא לא כתב כאן במפורש. ואולי זה להכניס עצמו לספק, וראוי להיזהר בזה). כל טוב שלום כבוד הרב, 1. האם כוונתך היא שלגבי ה ""יש אומרים"" הוא לא מקבל את דעתם שמספיק רק לאכול כזית ראשון בכדי אכילת פרס, אלא חייב שכל כזית שאוכר שיהיה בתוך אכילת פרס? 2. במידה וכן, האם שהוא אומר ""כל כזית"" הוא מדבר רק על ה 216 גרם שדורשים רציפות של כל כ

פסח

אני אשכנזי ואשתי גם מימתי אסור ליקנות בגדים או דברים לבית כשמתחיל פסח האם מותא ליקנות בגדים ולחדש בשבת או כלים לבית מותר לחדש כל יום תמונות לתליה וילון אשמח לדעת ממתי אפשר ומתי אי אפשר ממתי מתחילם